בְּהַר דרך השם בסוד האותיות

בהר דרך השם בסוד האותיות

בְּהַר דרך השם בסוד האותיות

בְּהַר דרך השם בסוד האותיות - הצופן לחיים

שיעורים בזמן
לתת לזמן את הזמן

לשמוט מבלי להשתמט

אלי אליזה לנדאו

בְּהַר דרך השם בסוד האותיות – הצופן לחיים

שמיטה ויובל רק בישראל
תכלית השמיטה לחזק את האמונה, להיות בהתבטלות ולהסכים להרפות.

'שמיטה' שורש ש.מ.ט – לשחרר, לוותר ולהרפות אחיזה, לתת לזמן לעשות את שלו ולבריאה לברוא.
בְּהַר אותיות ראשונות של המילה בהריון, ממחישה את רעיון הבריאה לאפשר לדברים להתהוות.

בזיעת אפך תאכל לחם, מאידך, להפקיר את השדה ולנטוש אותו מכח האמונה שהקב"ה בורא ומנהיג את העולם.
הוא מעל הזמן, מעל המקום ואין שום מציאות של כוחי ועוצם ידי.
זה אפשרי רק בכח האמונה שהיא מעל הדעת, נותנת כח, מניעה, מזינה ומחייה כל תא בגופנו רוחנו ונפשנו, מאפשרת לדברים להיעשות דרכנו.
הכח טמון בהתבטלות – בשמיטה.

כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַ-ה'.
ארץ ישראל היא לא עוד ארץ ככל הארצות, היא קדושה ומסמלת מקום רוחני גבוה בעולם ושל כל אחד בפרט.
החוקיות בה שונה, רק עליה חלה מצוות השמיטה.
השמיטה היא קוד התנהלות להגיע אל הגאולה, אל הארץ המובטחת.
ארץ היא התגלמות הארציות והגשמיות
ארץ היא אדמה מלשון אדם – אדמֵה לעליון, לבורא.
הארץ היא מטאפורה לגוף ולמרחב ההגשמה ליצירות האדם.
החיפוש התמידי אחר הגשמת הרצונות שלו מקבילה לעבודת האדמה.
אם יתעסק רק באדמה, העיניים מופנות מטה, לא רואה שום דבר מעבר, נשאר בחיפוש ומתרחק מהמקור.
עבודת אדמה מחייבת עצירה, מנוחה ושמיטה כדי לחזור להתחבר למקור הרוחני, לקדש אותו –יום אחד בשבוע לשבות בשבת, שנה אחת בשבע שנים לשמוט בשמיטה ואחת ל-50 שנה ביובל.
שמיטה ויובל הם בבחינת שבת כולם באחדות נכללים וכלולים באחד. הכל שב אל מקורו- שמיטת חובות, קרקעות מוחזרות לבעליהן הראשונים, כל אחד שב לנחלתו, משחררים את העבדים לחופשי.
מיהו עבד ? זה המוגבל לאמונה שחייו תלויים באנשים אחרים או שפרנסתו תלויה באדם בשר ודם.
בשנת שמיטה ויובל נבחנת שלמות האמונה. רק מי שמאמין, זוכה לצאת מעבדות לחירות. מאפשר לדברים להתרחש מעצמם, סומך על הבורא שהחיים ימשיכו להתרחש גם ללא התערבותו הפעילה.

נעים בין שני קטבים: עשייה ואי-עשייה.
עשיה היא דבר מבורך! האם בכל במצב? האם בכל זמן?
האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לא לעשות? להרפות?
אנו תופסים את העשייה כמניע לתוצאות, ואת אי-העשייה – כבלימה שלכאורה, אין בה שום התרחשות.
יש תחושה שהחיים קורים רק כשאנחנו עושים, דוחפים ומשתדלים.
ואם לא נדחף ולא נעשה, כלום לא יקרה. מחנכים אותנו לעשות, לפעול, לדחוף… וככל שנשתדל ונתאמץ יותר – כך נתקרב יותר למטרה
יש לנו פחד לזוז הצידה ולאפשר לעצמנו פשוט להיות to be ולדברים לקרות.

מהו סוד השמיטה
כפי שאנרגית השבת משפיעה על ששת ימי השבוע
כך אנרגית שנת השמיטה משפיעה לשש השנים הבאות.
"ש(ש) שני(ם) תזר(ע) שדך", סופי תיבות ש-מ-ע –רמז לפסוק שמע ישראל שיש בו שש תיבות
לומר לך – כל הזורע שש שנים ונח בשביעית מעיד בייחודו של הקב"ה
שהוא יחיד וברא את כל העולם בששה ימים ונח בשביעי,
וכל הזורע בשמיטה כאילו כופר ר"ל בייחודו של עולם. (החיד"א)
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, עליך לזרוע ולחרוש בדרכי הטבע, אם תתנזר מהעולם ותעסוק רק בתפילה, לא יצמחו פירות.
עשייה ואי-עשייה תזרע ותשמוט באחדות ניגודים
נקודת הבסיס מתחילה במשיכה שבין שני צדדים מנוגדים זה לזה. כל צד שואף להשלים את הצד השני בשאיפה להשוואה ואיזון.
מעלת השבת, השמיטה והיובל עולים בבחינת כל קשר: בין גבר ואישה, בין רוחניות וגשמיות, בין כנסת ישראל לקב"ה.
דרך התורה באחדות הניגודים, המציאות הגשמית באה לשרת את המציאות הרוחנית, הרוחנית את הגשמית, השמיטה את הזריעה.
כח משיכה מתקיים בין שני גופים
הרב אשלג עושה אנלוגיה מדהימה בין ששת ימי השבוע ליום שבת. הבריאה היא כמו עצם הנדחף לגובה, התלוי בבורא אשר מפעיל את הדחיפה, ברגע שמפסיק הכח המפעיל את הדחיפה, הבריאה חוזרת אל מקומה, אל שורשה, כמו עצם החוזר אל שורשו.
כך הקב"ה דוחף את הבריאה בששת הימים ובשבת הבריאה חוזרת אליו.
בששת ימי החול כל אחד בדרכו מחפש את מקור החיות שאבדה לו בתוך הגשמיות, בהשרדות היומיומית, בדאגות העולם הזה. ביום שבת, יוצאת הנשמה אל מקומה ומתבטלת אל מקורה.

אז מה ענין שמיטה אצל הר סיני?
בהר סיני ניתנה התורה במעמד רוחני רם ונשא. כל העם ראו את האמת הפנימית הרוחנית המתקיימת בעולם. אמת המנותקת מכל גשמיות. מאז אותו מעמד, הזיכרון עומעם ונשתכחה האמונה.
מצוות השמיטה באה להעיר את הזיכרון הרוחני שהיה מחובר לגילוי אור האמת במעמד הר סיני. להעיר את האמונה העליונה ולהסכים לשחרר שליטה – להיות בהתבטלות מוחלטת בפני הבורא בבריאה.

להרפות כדי לרפא.
שמיטה ושחרור אחיזה מאמנים לאמונה – לדעת מתי לעשות ומתי לשחרר ולהרפות אחיזה בדברים גשמיים.
אחיזה מצריכה המון מאמץ והשקעה, אוחזים בנכסים, באדמות, בחפצים ואפילו באנשים. זה ההיפך הגמור מאמונה.
אנחנו עוברי אורח כאן בעולם. גם אם "רכשנו", רכשנו שייכות אך לא בעלות.

אמונה ובטחון הם צינור השפע לברכה.
גימטרייה "בהר" = 207 = אור.
השבוע בכח המאור של פרשת בהר, אפשר להתחבר לאור בראשית ממנו הכל התחיל – "יְהִי אוֹר" אור אינסוף, אור הגנוז גנוז למאמינים ולבוטחים ב-ה'.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
שתפו באהבה

אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם

 

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

[[ טופס מוטמע]]



לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן

תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי