בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות

בחוקותי דרך השם בסוד האותיות

בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות

בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות - הצופן לחיים

המפתחות למעיינות השפע

הוראות יצרן למערכת ההפעלה בבריאה

אלי אליזה לנדאו

בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות – הצופן לחיים

טביעת אצבע אלוקים חקוקה בכל!
חוקים וחוקיות, נחלת כל הבריאה ללא הבדל, כולם כפופים לחוקים
אין לנו כל השגה או הבנה כיצד הם פועלים, הם חקוקים בנו ועלינו להתחקות אחריהם.

חוקים, הם הבסיס לכל מדינה מתוקנת. תהליך יצירתו של כל חוק קרוי חקיקה אשר נחקק על ידי גוף מחוקק. מפורטים בהם איסורים והיתרים וכל אדם מחוייב לציית להם. אדם אשר אינו מציית לחוקים, צפוי לענישה על הפרתם. כך יש חוקי מחוקק, הוראות יצרן אשר נועדו לשמירה, הגנה והמשכיות הבריאה.
להבדיל ממדינה, בבריאה לא מדובר בשכר ועונש, אלא, בפעולה ותוצאה בהתאמה.

התורה נותנת לנו הלכות ללכת איתם
תורה, מלשון תור וסדר, מצפינה בתוכה את החוקים והמפתחות להגיע לברכה דרך תהליכי התמרה.
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, תֵּלֵכוּ לשון הליכה בתנועה מתקדמת.

אומר רש"י, נקודת התורה היא בשמירת החוקים מעל הטבע האנוכי וקיום המצוות תוך כדי תנועה – אז יש הבטחה להשיג את הברכה!

חוקים לאושר
תֵּלֵכוּ לפי חוקיות והברכה תגיע בטבעיות

"וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" התורה מתווה את הדרך להשיג את הברכה.
חוקים, הם מעל השכל וההבנה
מצוות אפשר להבין את ההגיון שיש בהן לכן יותר קל לקבל ולעשות אותם.

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, "אִם", אין הכוונה למילת תנאי או ספק, כי אם להבטחה
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.
ארץ, היא ביטוי למרחב ההגשמה שלנו בגשמי. בגשם, יש הבטחה לברכה – לשפע רוחני עליון שירד על הארץ.

ברכה מלשון בריכה ונביעה מצויה בשפע
לשון הקודש מקורה בכוחות הקדושה. ולא דברה תורה כלשון בני אדם אלא דברה תורה בלשון ממקורות עליונים שאנחנו משאילים, אמרו חז"ל.
'גשם' מלשון גשמיות, מילה מושאלת לתאר שפע היורד משמים להגשים ולהצמיח, לא רק את האדמה גם את האדם.

בְּעִתָּם, כל דבר בעתו ובזמנו
שהעניינים הגשמיים יתעוררו בעתם כפי רצון ה', ויתגשמו בהתאם לבשלות שלהם.
להגשים משהו בטרם עת, זה בוסר. כמו עובר במעי אמו, אם יצא בטרם עת, חלילה, התפתחותו פגומה. הברכה היא בעתה.

אח"כ באות ההתניות
"אין רע יורד מלמעלה", אנחנו נקראים להסתכל על פנימיות הדברים ולא על הקליפה החיצוניות.
בחיצוניות דברים יכולים להראות כקללה ובהמשך יתגלו כברכה.
מי שמרגיש מקולל שיחפש להסתכל על הברכה המקופלת בתוך הקללה. יקלף את קליפת הקללה ויגלה את הברכה.
בקריאה פשוטה הדברים נשמעים כמו שכר ועונש אך אם נעמיק נראה שמדובר כאן בסיבה ותוצאה.

אם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי
שַׁמֹעַ, לשון משמעות. יש תכלית ומשמעות לכל דבר, שום דבר איננו מתנהל במקריות, לכל פעולה יש תוצאה והרשות נתונה.
אם נראה שהעולם נשלט על ידי מקריות צירוף מקרים אקראי ובלתי צפוי, כך תהיה גם המציאות שלנו. תינטשו ל-יד המקרה.

היחס בין הברכה והקללה כמו היחס בין האור והחושך.
האור הוא מציאות ממשית ואילו החושך הוא רק העדר אור.
'מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך', כך הקללה איננה עומדת בפני עצמה, היא רק מגלמת את הסתר האור האלוקי, בצורות שונות של צרות.
לעומתה, הברכה, היא גילוי השפע של האור.

ה"קללות" קוראות לנו לחזור למסלול המואר, לציית לחוקים ולעבוד על פי סדר ראשיתי, כדי להגיע להשגות.
ברגע שנפעל על פיהם נהיה מחוברים למערכת ההפעלה של הבריאה.

הברכה הכי גדולה – וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע
והקללה וְלֹא תִשְׂבָּעוּ:
הכל מצוי ואין מיצוי.
אמרו חז"ל "אבר קטן יש באדם, משביעו – רעב, ומרעיבו – שבע". אף פעם לא מספיק, אף פעם לא שבעים. כמה שיש, רוצים עוד יותר, כסף, אוכל מין…

וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם: אומר רש"י איני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם.
אויבים ושונאים עומדים על ישראל ומבקשים את מה שבגלוי ואילו אויבינו מתוכנו יודעים את הסודות הטמונים עמוק בתוכנו.
על זה אמר דוד המלך "שמור אותי מאוהביי ומשונאי אשמר בעצמי".

קיבלנו קרדיט אבל אין לנו חסינות
וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
מראש הבורא שם את משכנו בתוכנו, כדי שההבטחת תתקיים עלינו להמשיך ולמשוך אותו לחיינו על ידי שמירת המצוות והחוקים

וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ
החיים הם תנועה מחזורית – לפנות ישן מפני חדש.
השבוע אנו נקראים לעצור ולבחון במה אנחנו מוקפים?
חפצים, אנשים ומטלות. איזה דברים ישנים אפשר לפנות מהעבר, להסכים להרפות מהישן המעכב למען החדש.

שנזכה להכניס את האור לחושך ולעבור מגלות לגאולה אמן!

חזק חזק ונתחזק
פרשת "בחוקותי" מסיימת את ספר ויקרא.
בסיום קריאת כל ספר, אנו אומרים 'חזק חזק ונתחזק'.
כל ספר הוא כמו פרק בחיים שמסתיים.
קריאת 'חזק' מעודדת אותנו להתחזק מכל מה שעברנו ולהגיע אל הספר הבא, אל הפרק הבא בספר החיים שלנו מחוזקים מכל המשברים שעברנו עם כל הניסיון שצברנו ולהביט קדימה, אל העתיד.
"חזק", מאחלים לאדם שמגיע מחוזק מהמצבים הקודמים ויודע להביט קדימה אל הזמנים שיבואו כמוברכים.
מאחלת לכם את הברכה שתצאו מבורכים ותכנסו מחוזקים אל הפרק הבא בסיפור החיים שלכם.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
שתפו באהבה

אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם

 

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

[[ טופס מוטמע]]



לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן

תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי