כִּי-תֵצֵא דרך השם בסוד האותיות

כי תצא דרך השם בסוד האותיות

כִּי-תֵצֵא דרך השם בסוד האותיות

כִּי-תֵצֵא דרך השם בסוד האותיות - הצופן בפרשה

אמנות הלחימה על רגל אחת, במחילה

אלי אליזה לנדאו

פרשת כִּי-תֵצֵא דרך השם בסוד האותיות

אמנות הלחימה על רגל אחת במחילה

תֵצֵא! עיקר היציאה הוא מציאה
יצאת, יגעת ומצאת

כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה
מיום שבאנו לעולם אנו מצויים במערכה מתמשכת, מלווה בעליות ומורדות בין קרב לקרב מול אויבים מבית ומחוץ.
כִּי-תֵצֵא זאת הנשמה. יוצאת עם שליחות עליונה למלא את חלקה בעולם הזה. מייד עם יציאתה מעולמות עליונים היא יורדת לעולם של תלאות ותאוות. האדם מוצא עצמו במלחמה מתמדת מול אויבים המבקשים למנוע ממנו למלא את שליחותו העליונה.

דע את האויב!
כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ נאמר בלשון יחיד, ללמד שלכל אחד יש את האויבים שלו שעליהם צריך להתגבר.
אומר ה'נתיבות שלום', מרומז בזה על המלחמה הנצחית עם האויבים היושבים בנפש, המונעים ממנו למלא את שליחותו, אלו הם המידות שצריך לתקן: היצרים והתאוות, הייאוש והספק, הכעס והדחייה, העצב והטינה, היוהרה וההתנשאות, כל קשת הרגשות העכורים המרעילים כל תא ותא בתוכו, מסמאים את עיניו מלראות את מה שיש וקיים בתוכו – אחרת האדם עבד להם. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ, זיכרון הוא כמו שריר, אמורים לאמן אותו, ככל שמאמנים אותו כך הוא מתפתח.
המלחמה האמיתית היא להילחם להכניס במקומם את התקווה והחמלה, הקבלה והנתינה, הענווה והסליחה, האהבה והשמחה, והעיקר האמונה שיביאו לשלום בתוכו ובעולם כולו.

הכלל הראשון במלחמה, שלא להמתין עד שהאויב יתקיף אותך אלא תקדים ותצא אתה שעה אחת קודם למלחמה עליו.
אם לא תעשה דבר אז מגיע עֲמָלֵק ונלחם בך.
עֲמָלֵק בגימטרייה ספק האויב הגדול מכולם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ מקרר את האמונה היה זה ברפדים, מרפה ומחליש שלא נוכל לשלוט בו.
גם אם ניצח בקרב אל יהיה בטוח בניצחון, נותנים לאדם עוד ניסיון ועוד ניסיון. כל החיים רצופים ניסיונות עד שימלא את שליחותו העליונה.

התנאי הראשון ביציאה למלחמה – אמונה! הנשק החם האולטימטיבי להתגבר על אויבים מבית ומחוץ. בכוחה לנצח כל ניסיון על כן נאמר הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב שאין לו את האמונה יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ.
הדגש הוא על דרך היציאה למלחמה. לצאת ממסגרת המקום – לצאת מטבע התכונות שלנו ולמסור את נפשנו ואת כל מאוויינו בנחישות והתמדה כדי לנצח את הטבע הראשוני שלנו.
מהי מלחמה? התנגדות בין רצונות, מאבק בין כוחות, בין רצוי למצוי.

מהו רצון?
צינור, כלי לקבלת אור עליון. מידת מילוי האור תלויה ביכולת ההכלה של המקבל, והיא משתנה בהתאם לגודל הרצון, למקום ולזמן.

כל מהות האדם היא רצון
מלחמה נצחית מתנהלת בין רצונות.
יש "רצון עליון", רצון הבורא, הרצון השלם מששת ימי בראשית;
יש "רצון עצמי" נפרד במחשבתו מרצון הבורא, מוּנע מתוך שאיפות, פיתויים, השתוקקות ומשאלות לב, מניע ומנהל את האדם בתחבולות שונות;
ויש "רצון להשפיע" מקשר את רצונו ומחבר עצמו עם שורש הבריאה, להידמות לרצון עליון כדי להשפיע חסדים ומעשים טובים למען הכלל.
רצון אותיות צִנוֹר – נוֹצַר – נוצֵר.
כאשר רצון האדם מחובר לרצון עליון, צינורות השפע נפתחים לאפשר לרצון להתהוות עד שהוא נוֹצַר בגשמיות.
כאשר הרצון מצומצם לחשק של עצמי, הוא הופך להיות האויב הגדול מכולם. הניקוד משתנה לנוצֵר, סוגר, כמו צינור מקופל, חוסם את הזרימה דרכו ונוצֵר בתוכו את הקיים בצורת קשיים עיכובים ומניעות.

ורָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה
אומר המלבי"ם הפועל חש"ק נבדל מן הפעלים אווה, חמד וכיוצא בהם.
כולם מציינים מעלה כלשהי שמצא בו, מה שאין כן החֵשֶׁק הוא בלי טעם, אין לו עיניים לראות, הוא חושק באותו רגע, מוביל לבורות חשוכים.
השאלה מתוך איזה רצון אדם פועל ומופעל? רצון של עצמו? או מתוך רצון להשפיע?
מגלה ר' נחמן כשהולך לאדם שלא כסדר, זהו התנגדות הרצון וקורה להיפך מהמצופה, יש עיכובים ומניעות, שם מתחילה היציאה למלחמה. אדם החושב שהכול קורה לו רק בזכות עצמו, זוהי גדלות ויוהרה. כל הדברים המתרחשים לאדם נגד רצונו, מקורם בפירוד המחשבה מן הבורא, ניתוקה מהרצון העליון.
אדם הנפרד במחשבתו מן הבורא אזי יונק את חיותו מעצמו, נטרד ממקומו והכול קורה הפך מרצונו.
אולם כאשר אדם מקשר את רצונו לרצון העליון, הוא למעשה מחבר עצמו עם שורש הבריאה ומקבל את חיותו וכוחו מהמקור ממש (ר' נחמן).
אז מתבטלות כל המלחמות, מתבטלים כל ההתנגדויות, העיכובים והמניעות שעמדו בדרך והרצון מתקיים – וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.
התפתחות זו עבודת צוות של כל החלקים בתוכנו, לכולם יש תרומה בהתפתחות הנשמה להגיע ממלחמה להלחמה.

אמנות הלחימה עוברת דרך חמלה ומחילה
אותיות מלחמה – מחלה – הלחמה – לחימה – מחילה מאותו שורש משתלשלים. מלחמה היא תפיסה נפרדת מהאחד השלם, מפרידה ויוצרת מחלוקת בין חלקים פנימיים וחיצוניים, ברוחניות ובגשמיות, מבית ומחוץ, נוצרת הפרת איזון בתפקוד תקין של הגוף שתבטא בצורת מַחֲלָה. מלחמה קוראת לאדם למול את החמה, מָל מלשון הפריד, חתך את הכעס, מל חמה, להפוך מצב חולה למצב של מַחֲלָה מלשון סַלְחָה (בלשון עבר). חמלה, הלחמה, חיבור בין שני חלקים, אני והשקפת עולמי באמצעות חלק שלישי – סליחה לאחד שלם.
המלחמות מול אויב מבחוץ הן ביטוי למאבקים ולמלחמות פנימיות. עד שלא ייפסקו המלחמות הפנימיות בתוכנו, ימשיכו האויבים החיצוניים להילחם בנו בכל דור ודור.
כשעומדים במלחמה הפנימית בהצלחה, המציאות החיצונית משתנה בהתאם. כשמשלימים עם החלקים בתוכנו יוכל לבוא השלום, הקרב יהפוך לקרבה, הנשק להשקה, המלחמה להלחמה בין כל שכבות העם, החברה והחלקים בתוכנו.
פרשת כִּי־תֵצֵא קוראת לנו אל בחינה עצמית והתבוננות פנימית, לצאת ממלחמות השנה שעברה ולבוא לשנה החדשה כבתולה טהורה בשלמות האמונה. למלא את השליחות שלה נועדנו, בסליחה ובמחילה – זוהי כל אומנות הלחימה.
בחמלה ובמחילה שלום עלינו ועל כל ישראל

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

לקבלת *הצופן בפרשה דרך השם* מדי שבוע ישירות לוואטצאפ
ניתן לקבל דרך הקישור כאן
https://chat.whatsapp.com/E5NsMGslaE89Pn05Lde1wq

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
שתפו באהבה

אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם

 

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

[[ טופס מוטמע]]



לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן

תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי