מִקֵּץ דרך השם בסוד האותיות

מקץ דרך השם בסוד האותיות

מִקֵּץ דרך השם בסוד האותיות

מִקֵּץ דרך השם בסוד האותיות

מִקֵּץ – סוף, שממנו מגיעה יקיצה

אלי־זה לנדאו

פרשת מִקֵּץ דרך השם בסוד האותיות – הצופן לחיים

"קץ שם לחושך" (זהר) – הקץ לחשכה מגיע עם היקיצה

מִקֵּץ – סוף, שממנו מגיעה יקיצה, שינוי מיידי ומהפך מן הבור אל האור הוא יוצא בריצה…. וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר
'חשכה' בשיכול אותיות 'שכחה'
יוסף היה במציאות של חושך שהשכיחה ממנו את הביטחון והאמונה באלוהים.
הוא פונה אל שר המשקים ומבקש ממנו שידאג לו לכשיצא מהכלא
וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ:
שנתיים עברו מאותה הבטחה ויוסף התחזק שוב באמונה… עד שנזכר בו שר המשקים.

בחיים יש זמנים של חושך אבל שום דבר לא נשאר במצבו לנצח
חייו של יוסף מלאי התהפוכות. הוא מהווה השראה להתמודדות עם מצבי ירידה ומשבר.
היו לו את כל ה"סיבות המוצדקות" להיות ממורמר ושבור.
אך לא יוסף. הוא ראה את המחזוריות המעגלית שיש בטבע, ולכן גם את העליות והירידות שלו ראה כדבר זמני. הוא מבין שגורלו של כל קושי לחלוף כמו העננים שטבעם לחלוף. כך גם בחיינו – מהנקודה האפילה ביותר מפציע האור.
מהלך חייו קורה בהשגחה מדויקת כהכנה מכוונת למלא את ייעודו – להציל את ישראל..

ניסיון לשון נס כדי להתנוסס
התמודדות עם משברים מחזקת והופכת אדם למנוסה יותר. כל קושי בא לחשל כדי להוציא את המיטב החבוי בו. יוסף בעל החלומות עובר ניסיונות, הוא נזרק לבור, נמכר, מתמנה לשר וראש, נקרא לחטא ושוב נזרק לבור. זכה לתואר "יוסף הצדיק", על ששמר על הברית ונשאר נאמן למקורו.

עלייה והצלחה יכולה להיות מלכודת של אגו וגאווה
את העלייה, כמו את הנפילה, יוסף מייחס לקב"ה ולא מנסה לנכס לעצמו את הקרדיט על הצלחותיו. הוא הכיר בקטנותו, לא מתוך שפלות, אלא מתוך הכרה בגדלות הבורא והתבטלות אליו.
כשפרעה פונה ליוסף שיפתור לו את החלום, עונה לו יוסף שהוא אמנם פותר אך הפותר האמיתי הוא ה', בִּלְעָדָי אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה,

חלום הוא חידה העומדת לא פעם בסתירה להיגיון אנושי.
שפת הסמלים בחלומות מתארת תופעות, מראות ואירועים שאינם כפופים לחוקיות הפיזיקלית המוכרת לנו. זוהי שפה המחייבת תווך והסבר לפשרם של המראות ומשמעותם. פענוח החלום נעוץ בפותר, "כל החלומות שבעולם הולכים אחר פתרון הפה. ובארוה החלום מתקיים לפי הפתרון" (זהר)

'מקץ' אותיות 'קמץ'
החולם והקמץ (שניים מסימני משבע תנועות הניקוד בשפה העברית) משחקים בחלומות יוסף במשחקי שבע
הזהר מגלה שניקוד הקמץ מקמץ בתוכו דברים נסתרים שבחולם.
יש קמץ קטן הנהגה כמו ניקוד ה-'חולם' (או), והוא כמו חלום שעוד לא התגשם.
ויש קמץ גדול הנהגה כמו ניקוד ה-'פתח' (אה), פותח את מה שצריך להתגלות
הכל עניין של נקודת מבט, ב-'חולם' או ב-'קמץ'
לקמץ ולצמצם את הפרשנות לרובד גשמי מצומצם, או לראותם באור רוחני רחב.

פרות אותיות תפור ו-פותר
יוסף מבין שחלום פרעה 'תפור' מראש בעבורו כדי להעמידו בפני ייעודו.
לכן הוא היחידי שידע ל'פתור' את חלום ה-'פרות'.
בחלומות יוסף, אלומות השדה משתחוות, בחלום פרעה, הפרות הרזות בולעות את השמנות.
וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת
איך יתכן שהקטן אוכל את הגדול? הרי בטבע הגדול תמיד אוכל את קטן, ולא להיפך.
יוסף יודע שהפתרון לא מגיע מהמקום שתודעה נמצאת בה, אלא מהמקור האחד י.ה.ו.ה שאינו משתנה "היה, הווה ויהיה" – אור אינסוף.
שני חלומות פרעה עולים מתוך עולם החי והצומח
מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת – עולות מיסוד המים המסמלים שפע
שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת – צומחות מיסוד האדמה,
שבע יוסף מפרש כיחידות זמן
שבע הוא שפע
אותיות שמוצא הגייתן בשפתיים (בומ"פ) מתחלפות ביניהן –פ' מחליפה את ב' –
שבע פרות יפות ובריאות, הן שבע שנות השפע והשובע
שבע פרות דקות ורעות מראה, הרזון הוא ניגוד לשפע, שנים של מחסור ורעב
רבי נתן בליקוטי הלכות מפרש, שבע פרות רעות הן בבחינת שני רעב – בחינת תאוות הממון רעב תמידי לבלוע את השובע את כל הטוב והעשירות כי כמה שיש לו עשירות יותר חסר לו .
העולם שאנו מקיצים לתוכו הוא עולם של קמץ קמוץ ומכווץ בתחרות מדומה על השפע.

אין קץ לתודעת הקץ
שובע, מחסור ורעב מתקיימים רק בתודעה
אנחנו חיים בתרבות של שפע ואף פעם לא שבעים – חיים בתודעה של קץ
חיים בחוסר סיפוק תמידי שאינו יודע שובע והסתפקות. עסוקים במה שאין לנו במקום במה שיש לנו
חיים בפחד שלא יהיה מספיק, חושבים שהשפע מגיע על חשבון האחר. עסוקים בלאגור במקום לחוות.
קצים מהר בכל מצב, מתחרים זה בזה במקום להבין שכולנו תלויים זה בזה ובטבע שסביבנו. תודעת חוסר מנתקת מהשפע. טבע המחסור נותן תחושה של חוסר שביעות רצון – אין – רעב תמידי.

קריאת פרשת "מקץ" מגיעה תמיד בשבת חנוכה
חג האור בא להזכיר לנו להתחבר לאור הגנוז מבראשית מששת ימי הבריאה שנשכח בתודעה חשוכה ואבד בחיי חומר.
אנחנו רואים רק את הרגע המצומצם הזה ולא מבינים את תכלית ההתרחשויות. קשיים ואתגרים באים במקום שבו נמצא שורש התיקון של האדם. זהו מצב הגורם לתחושת עלטה וחשכה. בנו החושך – באנו אותו לגרש בתודעה ערה ומוארת. המפתח אינו לסלק את הקושי, אלא ללמוד למנף אותו למימוש תכלית התיקון בפרט ובכלל.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
שתפו באהבה
אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם

לקבלת *הצופן בפרשה דרך השם* מדי שבוע ישירות לוואטצאפ
ניתן לקבל דרך הקישור כאן
https://chat.whatsapp.com/E5NsMGslaE89Pn05Lde1wq

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

[[ טופס מוטמע]]



לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן

תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי