מגילת אסתר דרך השם בסוד האותיות - הצופן לחיים

אין העדר ברוחני
בכל שנה מתגלה ומתחדשת ההארה מאור האינסוף המאירה באותם זמנים: חגים, ראשי חודשים ושבתות.

הארה עצומה שיש בכוחה להאיר את העולם והנפש, לעלות מעל הדעת ולהתחבר למקור האמונה עד שהכל יתהפך לטובה כמו שכל המזימות נגדנו, התהפכו לטובתנו, "לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר" (אסתר ח' ט"ז).
כך כל אחד יכול להפוך את מצבו לזכות לנס "ונהפוך הוא" מתוך שמחת הלב והנפש לצאת לחיים חדשים.

ההסתר, נמצא בגלוי
במגילת אסתר מוצפנים סודות עמוקים אודות טבע הבריאה.
שם אלוקים אינו מוזכר בגלוי אף לא פעם אחת בכל המגילה. אולם נמצא המון צרופים ושמות קודש המוצפנים בסיפור העלילה.
אסתר מזמינה את אחשורוש למשתה היא אומרת לו "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם" (אסתר ה' ד'). רואים את שם הוי-ה מוצפן בראשי תיבות.

גילוי ההסתר ב"מגילת אסתר",
היעדרותו של אלוהים מהמגילה
"וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים ל"א י"ח), אמרו חז"ל אסתיר זהו רמז לאסתר שתגלה את ההסתר. פעמיים הסתר: ההסתר שהיהודים בשושן הבירה נפלו אליו וההסתר שכל אחד ואחד מאיתנו נמצא בו בחיים כל אחד לפי מקומו.

מגילת אסר מגוללת עלילה מלאת שקרים, תככים, תשוקות ומזימות בממלכה
משל לסיפור חיינו בכל רמה: עולמית, לאומית ופרטית
חכמת הקבלה מגלה, כל דמות מייצגת תכונה או רעיון מסוים. לכל דמות יש תפקיד ודרך פעולה בנפש.
כל הדמויות ממשיכות להתקיים בתוכנו עד עצם היום הזה. אסתר, אחשוורוש, המן ומרדכי, במאבקי כח ושליטה במלחמת כוכבים בין האור והחושך.

מי הוא המלך? ומי הוא אחשוורוש? מי הם אסתר ומרדכי? ומי הוא המן?
במגילה מופיעים שני מלכים: מלך ו-אחשוורוש המלך.
במקום שמופיע "אחשוורוש" הכוונה למלך בשר ודם ובמקום שבו מוזכר "מלך" בלבד, הכוונה לקב"ה.

אחשוורוש המלך מוצג פעם כמלך עשיר רודף נשים ותענוגות שאינו מצליח לשלוט בממלכתו. לעתים כנוע וחסר עמוד שדרה נתון למניפולציות.

המלך מופיע כשליט בעל עוצמה אדירה המטיל אימה על תושבי הממלכה. עם זאת, הוא מתגלה כמלך סובלן המנווט את ממלכתו תוך שהוא משתדל לרצות את כולם עד כי כל אחד רוצה לשהות במחיצתו.

ושתי המלכה מוצגת כדמות נשית מרדנית העומדת על דעתה וכבודה אשר נעלמת כבר בתחילת העלילה.
היא מייצגת מדרגה רוחנית נמוכה שכבשנו לכן היא נעלמת מיד בהתחלה.

אסתר המלכה מייצגת את ספירת מלכות "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה' א'). את השכינה הקדושה הכוללת את כל נשמות עם ישראל בתוכה. אסתר נלקחת בכוח אל ארמון המלך, מוצגת בתחילה באור שלילי. היא נזקקת לתחבולות על מנת להפיל את המן מרום מעלתו. שמה את נפשה בכפה ומסכנת את עצמה כדי להציל את עמה מהשמדה.
אסתר מייצגת את הניצוץ האלוקי , החוט המקשר בין האדם לבורא. קשר רוחני ההולך ונבנה מתוך רצון פנימי המבקש לגלות את המשמעות והערך לחיים מבלי להתפתות לפיתויי העולם הזה.

מרדכי היהודי בן דודה של אסתר משמש לה כאומן. מרגיש אחראי לגורלה לאחר שנלקחה. ואסתר מצדה ממשיכה לציית לו כמקודם.
מרדכי פועל מאחורי הקלעים באפקטיביות. הוא מתריע על קונספירציה נגד אחשוורוש ומסכל אותה. בסופו של דבר הופך להיות לשרו של המלך במקום המן.
מרדכי מלמד את הדרך להגיע לשלמות רוחנית – להתאחד כאיש אחד בלב אחד
השם "מרדכי" "מור דרור", בארמית "מרי דכיא", פירושו טהור וזך.
מור, נקשר לבושם שמן המור, רומז על אופיו של מרדכי כשמן טהור.
"טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" במדרש תנחומא ויקהל א' א "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵּׁם" מוסבר, ולמה אמר טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב? ולא אמר, טוב שם מיין הטוב ומדבש הטוב?
השמן, אתה נותן לתוכו מים, הוא עולה וצף למעלה. אבל שאר משקין אתה נותן לתוכן מים והן בולעין, כך מרדכי לא נכנע ללחצים להשתתף ולהתערבב בסעודת אחשוורוש.
מרדכי הוא התגלמות מידת החסד החבויה בתוך כל אחד.

המן הרשע דרכו של המן לתעתע באדם. הוא רודף כבוד ושררה, נותן עצות רעות. המבקש להשמיד את כל היהודים בגלל סכסוך אישי עם מרדכי.
המן מייצג את האגו התובע לקבל לעצמו גם אם במחיר של לדרוס אחרים בדרך. הוא העמל"ק ראשי תיבות "על מנת לקבל",
הוא מנסה לגרום לנתק בין המלך, הקב"ה לעם ישראל. הוא עושה הכל כדי להתקרב אל המלך רק כדי לקבל לעצמו כבוד ושררה.
המלחמה בהמן היא לא רק מלחמה פיזית, היא גם רוחנית כשלצידו עומדים חברים למזימה.

בגתן ותרש- שומרי המלך חבריו של המן, שתי דמויות מניפולטיביות הקושרים קשר להמית את המלך. עבדים כי ימלכו.

היהודים מייצגים כל אחד ואחת מאיתנו שיש לו את הבחירה. לאן? לצד המן? או לצד מרדכי? אל האגו החמדן או אל האלטרואיזם? או אל הכוח הרוחני המקשר לבורא?

שקרים תככים ומזימות וכולם ישנים בעמידה.
כמו אז בשושן, גם היום, אנחנו נמצאים במצב שנקרא בלשון הקבלה שינה 'דורמיטא'. תרדמה רוחנית. זהו מצב של הסתר וריחוק גדול מרוחניות.
רק מרדכי היהודי אחוז באמונה שלימה, בזמן שכולם מרוכזים בחיצוניות, בסבל, בגזירה האיומה. תכלת מרדכי נשאר מחובר לתכלית הפנימית – החושך הגדול והשינה בה כולם שרויים, נועדו לעורר את כולם.

אסתר אומרת "וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם" (אסתר ד' ט"ז). על מנת להתעורר, 'אתערותא דלתתא', התעוררות מלמטה, לחבר את כולם אל האור העליון, לעורר את האהבה ביהודים ולבטל דינים וגזרות "לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים", לצום שלושה ימים, ולעשות משלוח מנות איש לרעהו.

מלחמת הכוכבים במגילה
אומר רבנו בחיי, מרדכי, אסתר, המן ואחשורוש, כל אחד מייצג כוכב אחר. המן הוא מאדים ואחשורוש הוא שבתאי, בחיבור ביניהם יש חורבן והשחתה.
לעומתם, מרדכי הוא נגה ואסתר היא צדק, החיבור ביניהם מביא אור וישועה.
ולכולם תכלית אחת – לגלות את הכוח האחד השולט בעולם – הכוח המסובב את כל הסיבות.
זוהי מלחמת כוכבים המתנהלת בתוך כל אחד ואחד מאתנו עד שנגיע לגלות את תכלית הנשמה שאליה נועדנו. איך? עד דלא ידע.

כל הענין של פורים זו השמחה שיש בה הארה עצומה. בכוחה לפתוח ולהאיר את נפשנו, להתעלות מעל הדעת ולהתחבר למקור האמונה.
כתוב בגמרא, אדם חייב לשתות בפורים." עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מסכת מגילה) שתייה של יין משמחת ומעלה מדרגה שהיא מעל הדעת הרגילה של האדם. עד שיגיע למקום כה גבוה שבו אין כבר רע

יש בפורים סגולה אדירה של ונהפוכו!!!
זהו עת רצון וזמן אדיר של קיבול תפילות, לצאת מההסתר ולגלות את עצמי האמיתי.
על מנת שנוכל לזכות מההארה הגדולה של פורים שתאיר את נפשנו, עלינו להכין את הכלי המתאים – להיות בשמחה!

הנשמה מתלבשת בגוף ומתכסה בשכבות של לבושים. מרגע שהיא יורדת לגוף היא בחיפוש מתמיד
בין חיפוש לחיפוש לובשת עליה תחפושות, מסתתרת אחרי מסכות.
כמו שחקנים בהצגה, מחליפים תפקידים, פושטים ולובשים תחפושות ממלתחת הרגשות, בזמן שעומדים עלינו סריסים המסרסים אותנו רגשית ומונעים מאיתנו להיות אנחנו עצמנו – עד שנגיע להיות כמלכים בממלכת האני.

בפורים, השמחה, המסכה, התחפושות והצחוק משחררים ומאפשרים לצחוק בפשטות מכל ההצגה. לפשוט מעלינו את כל המיותר את כל התחפושות שלבשנו עלינו בזמן שהיינו עסוקים בחיפוש ופשוט לגלות את הפשטות שיש בנשמה. ליום אחד, פשוט, להיות הכי פשוט – אני! להיות בשמחה שיש בה כח לחבר לאור הגנוז הפשוט מכל המלבושים וההסתרות.

ואם נחזור למגילה נגלה את כל מצוות החג
מגילה – מקרא מגילה.
גמילה – גמילות חסדים משלוח מנות.
מילגה – מתן צדקה.
גלימה – תחפושת.
לגימה – משתה וסעודת פורים.

רק מתוך שמחת הלב השלמה אפשר להגיע להארה
כל חג הוא מתנה – שער בזמן המהווה קרש לקפיצה פנימית לצמיחה רוחנית.
שנזכה להיות בשמחה תמיד
פורים שמחחח
ממני בשמחה תמיד

שתפו באהבה
"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (פרקי אבות)

אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם בסוד האותיות