וַיֵּרָא דרך השם בסוד האותיות
וַיֵּרָא דרך השם בסוד האותיות - צופן הבריאה
ראשית ההתחלה במילה
אלי אליזה לנדאו
וַיֵּרָא דרך השם בסוד האותיות
הגילוי וההתגלות במסע של הארה
הראִיָה והירְאָה במבחן האמונה בעקבות ההליכה – "לֶךְ לְךָ"
אברהם העברי מלמד אותנו לראות מעבר
לראות את הנולד מעבר למקום ולזמן, מעבר לכאן ועכשיו
ראשית ההתחלה במילה, בשלושה מקומות בגוף – באיבר הברית, בלשון ובלב
איבר הברית, יש בכוחו לזרוע חיים בזרע, או חלילה להיות 'זה רע'
על הפה כתוב – " חיים ומוות ביד הלשון"
על הלב כתוב – “וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם" (דברים י' ט"ז)
בברית המילה מתבצעים כל החיבורים הקדושים בין הקב"ה לעם ישראל
ממילת התינוק ביום השמיני לחייו לברית הנישואין במילה המקודשת

בברית מילה מקדש האיש את האשה – "הרי את מקודשת לי" והיו לאיש אחד
בברית המילה מתחילה ראשית היצירה של חיים חדשים במפגש בין האיש לאשה.
ברית המילה בין הרך הנולד לעם היהודי ביום השמיני לחייו. שמונה מסמל את החיבור לנשגב האלוקי שהוא מעל הטבע.
הסרת הערלה (עור מיותר המכסה מעל האיבר) וקבורתה בעפר מסמלת את קבורת המותרות המחטיאות את האדם.
הרב אשל"ג מביא סיבה פנימית לקבירת הערלה בעפר. כמו שעפר הארץ, חסר ערך, כך צריך האדם להסיר את ערלתו הרוחנית, במיוחד במערכת זוגית, לחתוך ולקבור את הטבע הראשוני שלו, את הרצון לקבל לעצמו ,
"ערלה" בעבודת הלב, היא לב אטום, ובמילה הנאמרת מתרכך הלב ונימולה ערלתו
מילה בלשון הקודש, שלא כשאר השפות יש בה טעם ומשמעות פנימית רוחנית מילה מורכבת מאוסף של אותיות ו-'אות' היא גם סימן, "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם"
מהי מילה?
מילה לשון 'מל' חתך, מ-מקור ל-מקום.
'מילה' היא 'חיתוך'! הכוח החזק ביותר שניתן לישראל
עיקר המילה בחיתוך, והיא מתחילה בחיתוך הערלה והסרתה, ובחיתוך האוויר היוצא מהפה.
לשון הקודש מבדילה אותנו משאר העמים – “אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁונות" (מוסף לשלוש רגלים).
ברית המילה חקוקה ומוטמעת בבשרנו, בגופנו ובנפשנו, שנדע, נבין ונפנים: ברית ה-'מילה' – "ברית כרותה לשפתיים", בכוחה לשנות כל מציאות.
כוחו של אברהם בראייה – בנשיאת עינים
"וַיַּרְא" אברהם ראה בעיני רוחו, ראה בהווה וראה את העתיד, ראיה אומר רש"י זה גם ביטוי להבנה.
"יֵרַאֶה" יתגלה בעתיד
"ירְאַה" דאגה, פחד וחשש לעתיד לבוא
"ירְאַה" של יראת שמים ויראת כבוד, מגיעה מתוך גילוי או "הארה". גם זאת ראייה והרי, ראַיָה זוהי הוכחה!
כמו ב"מַרְאָה" השתקף המחזה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. –
"וַיִּשָּׂ֤א" לשון הרמה והתרוממות מעל המציאות, מעל המקום בו הוא נמצא.
"וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים" בשעה שהוא חווה את גילוי השכינה
"וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵֽרָחֹֽק:" בשעה שהלך עם יצחק ונעריו
"וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל" בעקידה בשעה שהמלאך עצר את ידו מלהניף את המאכלת על יצחק
אברהם אבינו מתרומם מעל עצמו
כל 'ניסיון' הוא נס לגדל ולרומם
'נס' הוא 'דגל' אומר ה"נתיבות שלום", "כדי לנשאן ולגדלן, להתרומם ולהתעלות" הניסיונות מגביהים ומצמיחים, בלעדיהם אדם לא יוכל לגדול ולהגביה רוחנית.
הניסיונות שאברהם עובר הם בבואה לניסיונות שכל אדם עובר בתהליך התפתחותו.
זה רק עניין של ראייה, צרה או רחבה, האם יראה בניסיון כמשא או כמסע. וכבר אמר איש חכם, "לא כובד המשא מכריע אותנו, אלא הדרך שאנו נושאים אותו".
הרוחניות הגבוהה ביותר היא ב-כאן ועכשיו
גדולתו של אברהם, ביכולתו המדהימה להיות בראייה מתוך הקשבה ורגישות למציאות, לרדת מעולמות עליונים לטובת עניני העולם הזה. הוא נושא את עיניו ורואה שלושה אנשים, רץ לקראתם לקרוא להם להתארח אצלו. יכולתו המפעימה לצאת מעצמו, מהכאב שלו של היום השלישי למילה, לשים את השכינה ב"ממתינה" מעבר למחיצה ולהתמסר בכל מאודו להכנסת האורחים: הוא ממהר להגיד לשרה שתכין עוגות, הוא רץ אל הבקר לבשל בשר לאורחיו… והכל בזריזות והכל בעצמו ולא על ידי משרתים או שליחים.
אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה. אברהם איש החסד נותן לנו שיעור בהכנסת אורחים.
הבעל שם טוב קובע, הכנסת אורחים איננה רק סגולה של אברהם אבינו, אלא נחלתו של כל אדם ואדם, הנאלץ לנטוש את ישיבתו במציאות רוחנית גם אם הכנסת אורחים כרוכה בביטול תורה ודיבור סרק.
אורח מביא עמו סגולות שלא מהעולם הזה.
'אור–ח בגימטרייה ח'=8 שמונה הוא מעל השבע מעל הטבע! מחובר לעולמות עליונים לאור האינסוף
כאשר אדם מארח הוא זוכה ל- 'אור-ח', נמשך עליו, על ביתו ועל בני ביתו 'אור שמיני' אור מעולמות עליונים.
למה נקרא שמו יִצְחָֽק?
לא רק בגלל שצחקה שרה על האפשרות ללדת בן בגילם המופלג
יִצְחָֽק לשון 'יצא חק' הקב"ה הוציא את אברהם ושרה מחוקי הטבע כדי שתתעבר שרה מאברהם
אחרי שצחקה שרה מגיע סיפור העקידה
וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:
ארץ, מייצגת את השלב הארצי בתוך התהליך
מסע חיינו כרוך בתהליכי התפתחות שהם מחוץ לטווח ההכרה המודעת והמוכרת, מעבר לידיעה, אל עבר הלא נודע,
אל יעד לא ידוע – שָׁם – מקום שאין לו שֶם ולא כיוון .
וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים "הר" לשון יחיד למילה 'הרהורים', וכן 'הר' כמטאפורה למחשבה מגבילה. רק לאמונה יש את הכח להוביל מעבר לעולם המושגים המוכר לנו, מעבר למחשבות מגבילות, מעבר למגבלות כדי להתעלות.
אברהם הולך עם האמונה גם אם זה במחיר ההקרבה קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק והוא בן 37 שנים מתגבר על הפחד. כמה כוח יצחק צריך היה כדי להתגבר על הפחד – הוא מבין שעוד רגע אביו מעלה אותו לעולה.
המדרש מספר שהוא אמר לאביו תחזק את הקשרים חזק יותר כך שלא אוכל לזוז.
בסיפור העקדה נולד עם סגולה
בזכות אבות: אברהם ויצחק נולד יעקב ישראל
אברהם אבינו, קו ימין, ספירת חסד, צבעה תכלת
יצחק אבינו, קו שמאל, ספירת גבורה, צבעה אדום, (ביאור שייכות הגוונים לספירות מתוך 'סוד ה' ליראיו', שם):
חיבור בין ימין לשמאל, בין חסד לגבורה, מוליד את קו האמצע המכריע – ספירת תפארת ישראל הוא יעקב,
וחיבור בין תכלת לאדום מוליד את הצבע הסגול, הסגול הוא הצבע המשלים לצהוב, הצבע של ספירת תפארת.
זכות אבות בשלוש נקודות כניקוד סגול – עם סגולה, בעלי כח סגולי בעולם כולו, מסוגלים להסתגל לכל מצב בכל מקום, בעלי סגולות ייחודיות שאין לאף עם אחר.
מתוך סיפור העקידה משתקף איחוד החלקים בתוכנו.
מדי בוקר בתפילת שחרית נאמרת פרשת העקידה והיא מתגלה בהנחת תפילין הבאה לחבר ולאזן בין החלקים בתוכנו.
יד ימין החסד והנתינה עוקדת וקושרת את יד שמאל, מדגימה את כח החסד המגביל את כוח הגבורה והדין
האר"י הקדוש מפרש ש'עקדה' זה מלשון קישור.
אברהם ויצחק מתקשרים זה בזה ומחברים בין ימין לשמאל, בין חסד לגבורה.
החיבור ביניהם מוליד את קו האמצע המכריע, יעקב – תפארת
מסביר הרב שיינברגר, הבריאה בנויה ממערכת יחסים של כוחות מנוגדים. לכל כח יש כח שמתנגד לו ויש את קו האמצע הנחוץ לבניה מבלי לשחוק אף אחד מהצדדים.
בעל הסולם בפירוש לספר הזהר אומר,
יש חלקים בתוכך שאתה לא צריך לרצוח אלא רק לעקוד, לקשור.
יש חלקים בתוכך שאתה כרגע רוצח אבל בסוף יתבררו שגם הם היו חלק מהתהליך.
ויש חלקים בנשמה שאסור לך לוותר עליהם, רק צריך ללמוד איך לעבוד איתם.
בסוף תהליך יראה השלם ב-"ירושלם"
"וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"
המקום שלא היה לו "שֵם" עד עכשיו, כעת מקבל שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה
"זה מקום יראה ועבודה לשם" (מדרש הגדול בראשית כ"ב, יד)
'לשם' אותיות 'שלם', על פי המדרש, צירוף המילים יראה ו-שלם בונים את "ירושלם"
ועוד מסביר המדרש, "שם העיר מורכב משני שמות, העולים מתוך שני אירועים בשני מפגשים שונים של אברהם עם העיר:
"את מוצא שנקרא בית המקדש 'שלם', שנאמר: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (בראשית י"ב) " ופרשת העקדה (בראשית כ"ב)
הר השם יראה מתוך שלמות הראיה ויראת האמונה
השלום מתחיל בתוכנו – שנזכה לקדש את ברית המילה בתוכנו עד שיבוא שלום עלינו ועל כל עם ישראל אמן!
בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים
"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם
לימודי נומרולוגיה קבלית דרך השם – מהיסודות ועד לסודות הנפש מסע משנה חיים – מחולל ניסים מרתק ועצמתי – כל הפרטים כאן צופן הבריאה בסוד האותיות והמידות עם אליזה לנדאו – התבונה דרך השם |
רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.
לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן
Facebook Comments Sync