מ"ט ימים מונים לגלות מטמונים

49 ימים סופרים מ"ט מונים
לגלות מטמונים חבויים בתוך הנפש

ימי ספירת העומר מכל ימות השנה, טומנים בתוכם מטמונים
מסרים פנימיים חבויים בנפשנו – כל אחד על פי דרגתו.

מקור ה-ספירה" בשורש ס.פ.ר – מִסְפָּר – סִּפּוּר – סַּפִּיר
ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו מאיר שלושה ספירים: מִסְפָּר – סִּפּוּר – סַּפִּיר
כל ספירה היא מִסְפָּר עם סִּפּוּר ייחודי מאיר כסַּפִּיר.
וכן התעלות מעל מערך הזמן מכונה 'ספירה'.

בימים אלה של העומר שורשי הנהגות הבורא מאירות בספירות חסד – גבורה – תפארת – נצח – הוד – יסוד – מלכות
הספירה של כל ספירה וספירה בעץ החיים פותחת בפנינו 'חלון לנפש', להתבונן בכל מידה והטבע שבה
להתבונן פנימה לעולמנו הפנימי כדי לתקן בתוכנו את המידות – לשאוף לאיזון.

מצוות ספירת העומר היא לא עוד מצווה
הספירה אמורה להיעשות מתוך קדושה יש בה כח מאיר ומאחד בין כל חלקי הנשמה.
הספירה מאירה כספיר כל שער מ-49 השערים לעשרים וארבע שעות.

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה:
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז)

סופרים שבעה שבועות מדי ערב אחרי צאת הכוכבים מליל שני של חג הפסח ועד לליל ערב חג השבועות

למה שבע?
שבע זה טבע: שבעה ימי בריאה, 7 צבעי הקשת, 7 ימים בשבוע, 7 ספירות תחתונות בעץ החיים כנגד 7 מידות – תכונות אב בנפש האדם.
כל ספירה כלולה ומורכבת מכל הספירות
כך יוצא 7 ספירות – 7 ימים לכל ספירה וביחד מצטרפים ל-49 ימים
עד שנגיע ליום ה-50 שהוא מעל הטבע – למעמד מתן תורה.

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, ספירה פרטית לעצמכם
כל אחד נמצא במדרגה רוחנית אחרת
הקבלה מדברת על כך שהאדם איננו טיפוס חד מימדי.
כל אחד מורכב מתמהיל אחר של מידות בסיסיות עם מינונים שונים של תכונות אב ותכונות משנה
כל יום מסמל שלב חדש בתהליך הדרגתי של תיקון הנשמה.
ידיעת המשמעות הפנימית הטמונה בכל ספירה בזמן מעצימה מודעות לתהליך
כל זמן מצריך רובד אחר בתהליך של הזדככות, טהרה ותיקון מידות המדרגה בה הוא נמצא.

מצוות הספירה בנויה כחטיבה אחת
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה… תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם…"
המצווה צריכה להיות תמימה ושלמה, זהו תהליך מובנה הכרוך בעלייה והתקדמות מתמדת והדרגתית יום אחר יום,
לאט לאט אל עבר התיקון עד שנזדכך כתינוק.
התהליך יקבע את התוצאה
אי אפשר להתחיל את הספירה מהאמצע או אם שכח לספור יום אחד, לא יוכל להמשיך לספור היות ופגם בתהליך.
ואם ממשיך לספור, ממשיך בלא ברכה כפי שנפסק להלכה.
ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב דימה את עובד ה' לאיש הנוסע בעגלה במעלה ההר,
אם יעצור באמצע העלייה עגלתו תיפול מטה והוא יאבד את כל מה שהשיג עד עתה.

בספירת העומר כל יום הוא סיפור חדש המצטרף לסיפור חיינו.
עלינו לקחת אחריות על ספירתם ועל הסיפור המשתקף מכל ספירה.
לא מספיק לספור את הימים ולציין בכל יום את שם הספירה.
עלינו לעשות עבודת בירור, להקדיש תשומת לב לכל ספירה ומידה.
לבחון איך אנחנו מתחברים לתדר שמביאה איתה כל ספירה?
היכן אותן תכונות פוגשות אותנו בחיים?
מאיזה מניעים אנחנו מונעים ופועלים?
לאיזה אנשים אנחנו מתמגנטים?
השתקפויות בהירות נטולות הצדקות וצידוקים של סיפור חיינו.

ספירת העומר בין פסח לשבועות מגלמת בתוכה תהליכי עומק של תיקון

צריך להיות ראוי כדי להגיע למעמד
ספירת העומר משחזרת את התהליך שעשו בני ישראל במדבר משך 49 ימים מיציאת מצרים עד למעמד מתן תורה
במסע היציאה מעבדות לחירות הים נקרע בפניהם – נקרעו גבולות המציאות המוגבלת והזמן
אח"כ באה הנפילה, האורות הגדולים נעלמו ובמקומם נכנסו אורות ה"קטנות".
"קטן" אומר האר"י הקדוש, הוא זה שאינו מסוגל לשלוט ביצריו אלא, נשלט על ידי רצונותיו ורגשותיו, ממש כמו ילד קטן
כדי להגיע לבגרות רוחנית ונפשית עלינו לעשות הכנה בבניית כלים לאורות ה"גדלות".
צעד אחר צעד, מדרגה אחר מדרגה, יום אחר יום, משך 49 ימים, עד שנגיע למעמד הרם – מתן תורה בהר סיני ביום החמישים הוא ליל שבועות.

מה הם ימינו? ימינו ספורים.
איך נחיה אותם? המטמון נמצא בספורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

בזכות מצוות הספירה שנזכה להאיר נפשנו רוחנו ונשמתנו – אמן ואמן.

אם פספנו את המצווה, חבל לפספס את הספירה ואת הסיפור שהיא מגלמת בסיפור בחיינו.