עשרה בטבת דרך השם בסוד האותיות

עשרה בטבת דרך השם
השכינה מוצפנת בחודש החשוך ביותר בשנה, החשוך בדינים

י' בטבת אחד מארבעת ימי הצום לזכר חורבן בית המקדש
יום זה מציין את תחילתו של המצור על ירושלים בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 588 לפנה"ס אשר הסתיים כעבור שנה וחצי בחורבן ירושלים, חורבן בית המקדש וגלות בבל.

ט' בטבת יום מותו של עזרא הסופר
דמות מרכזית בשיבת ציון ובשיקום התורה והרוח בתקופת בנין בית המקדש השני.

ח' בטבת מיוחס לו "תרגום ה-70"
היום בו ציוה תלמי המלך על 70 מחכמי ישראל לתרגם את התורה ליוונית. הם נסגרו והוכרחו לתרגם כל אחד בנפרד את התורה כדי שלא יוכלו לאמת את התרגומים אחד מול השני .

לב לבו של העולם עומד פעם אחר פעם בפני סכנת חורבן
מלך "בבל" אשר שם מצור על ירושלים מייצג את הלב שאיבד כיוון.
הלב שהלך והתבלבל (אותיות 'לב' התהפכו) ו"מצור" מלשון צרוּת.
מקור הצרות שלנו הוא צרות עין הנובעת מתוך הפער הנפער בתוכנו בניסיון לתרגם את מציאות חיינו לשאר העמים. שוכחים את השורש ממנו הגענו ומתכחשים לברית המילה הכרותה על שפתנו וחרוטה בלב לבנו ביראה שלמה – ירושלים.

'לב' בהיפוך אותיות הוא 'בל' במשמעות 'ללא' או מניעות.
בין ירושלים לבבל, נראה שכאשר באים מניעות וניסיונות על האדם הלב מתבלבל.

ירושלים היא לא רק עיר או מקום גיאוגרפי על המפה
'ירושלים' נחשבת לנקודת אור פנימית טהורה, נקודה של 'יראה שלמה'
המצויה בלב כל יהודי. בלב העולם.
'לב' הוא מרכז ומרמז על כך שכל התורה היא לב ומטרתה לשכון בלב האדם.

ישראל והתורה הם אחד והם לב כל העולם.
ספר התורה נחתם במילה "יִשְׂרָאֵל" – ל' היא האות האחרונה בתורה אשר מתחברת לאות הראשונה הפותחת את התורה ב' של "בְּרֵאשִׁית".
צמד האותיות ל' ו-ב' מצטרפות למילה 'לב'.

בלשון הקודש אין לך מילה שאין בה טעם פנימי רוחני עמוק שלא כשאר השפות שהן הסכמיות.
אי אפשר ללמוד תורה מבלי לדעת את השפה העברית תחילה. על אחת כמה וכמה כדי להבין את סודות התורה.
וממול, אי אפשר לתרגם לשפה זרה את המהות הפנימית הגנוזה במילות שפת הקודש.
תרגום התורה הוא חורבן העם היהודי.

התורה היא אור, בזכות עבודה רוחנית אדם יכול לזכך את לבו
התורה כתובה בשפת הקודש
'שפה' משמע 'קצה'. בקצה הזמן, לעתיד לבוא, כל העמים ידברו שפה אחת בלשון הקודש –
בה יבנה ה' את ירושלים ויגאל את ישראל.

בספר זכריה מובא: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים"
מי יתן ויהפכו ימי הצום לימים של חג והתרחבות והשמחה תשרה במהרה בימינו בבית מקדשנו אמן ואמן!

י' בטבת הוא גם יום הקדיש הכללי לנספים בשואה שמועד פטירתם אינו ידוע.
תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.
אליזה לנדאו

אני מזמינה אותך להצטרף לחברים בקבוצת "דרך השם"
לניוזלטר חודשי ב-לוגיה קבלית לקבלת מאמרים מקצועיים

יש למלא פרטים כאן בתיבה
והמאמר הבא ישלח אליך בשמחה .

כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם