האזינו לשירה - התורה סם חיים או סם מוות
לראות את האות בפרשת האזינו
"וזאת התורה אשר שם משה"
"וזאת התורה אשר שם משה":
"זכה, נעשית לו סם חיים, לא זכה, נעשית לו סם מיתה" [בבלי, יומא עב ב']
שם משה בפירוש הניח בקריאה פונטית 'סם'
'סם' בכפל משמעות: 'סם' כחומר משנה תודעה; תרופה או רעל או חומר הרדמה;
לעומת 'סם' מלשון סמוי – סומא – עיוורון מלראות שבחיים מסתתרים חלקים שמסממים את הראיה מלראות שאור הבורא מפעיל ופועל בכל המצבים.
כאשר הסם פועל באופן שלילי על האדם, אז הוא פועל כ'מסומם' תחת השפעת הסם מבלי יכולת לפעול בהכרה מלאה ובתודעה ערה.
'סם' זה גם ראשי תיבות סמ"ך־מ"ם, שם המזוהה עם השטן ומלאך המוות – סמא"ל – הפועל את פועלו בשליחות ה' – להזיק לאדם כאשר הוא סומא מלראות שה' נמצא בכל המצבים.
התורה סם חיים או סם מוות?
"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי", מפרשים חכמי הסוד, גשם שיורד על האדמה באופן אקראי גורם לצמיחתם של פרחים ושפע פירות. אך בו בזמן הוא גורם גם לצמיחתם של עשבים שוטים, קוצים ודרדרים.
בדומה לכך, אנשים המרגילים את עצמם משחר ילדותם להיות אנשים ישרים בדרך ה' מתוך לימוד התורה והלכותיה, התורה תהיה עבורם 'סם חיים' – הגשם יצמיח בליבם פירות טובים. ולהיפך חס וחלילה, לאלה החסרים את ההרגל ללכת בדרכי ה' כבסיס לאישיותם, התורה עשויה להיות עבורם 'סם מוות' הפועל ככח שלילי ורעיל בחייהם כמו קוצים ועשבים שוטים שמצמיח גשם על שדות.
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ"
שמים וארץ הם שני קצוות, זה לעומת זה, שתי מידות הנראות הפוכות ומנוגדות כמו זכר ונקבה, משפיע ומקבל שנראים מנוגדים אך הם משלימים זה את זה.
הַשָּׁמַיִם – עניינם רוח, השפעה של שפע אור אין סוף שיורד מלמעלה לעולם מאת ה', גם אם לא תמיד זה מרגיש כייף, קל ויפה – 'אין רע יורד מלמעלה'.
הָאָרֶץ עניינה ארציות, חומר–כלי, מְּכָל לקבלת שפע אור הבורא.
קליפה אותיות קל ויפה
קליפה היא חיצונית שאינה מצמיחה מאומה,
כל הסוד הוא להצמיח פרי – ברכה מהשפע הזה לעולם.
חכמי הסוד מגלים: כאשר אדם בתודעה רדומה, הוא אינו רואה שהסבל, הירידות והנסיגות הם כולם הזדמנויות להשגות להגיע עד שמיים.
אין דרך עוקפת. הירידות בדרך הקודש, במחשבות ובמעשים, הן מחויבות המציאות – להתגבר על קליפות שמסיטות אותנו מלראות את הפרי הטמון עמוק בקליפה.
אין רע יורד מלמעלה
הראייה של האדם מוגבלת. הוא רואה רק את החלק החיצוני של והקטן מתוך מכלול התמונה הגדולה. אין לו השגה בחשבונות שמים, הוא שופט לעיניים במושגים של טוב ורע מתוך רצון עצמי, נח לי, מתאים לי, טוב לי וכיו"ב.
האדם שבוי בעצמו באופן ראייתו השטחית השבויה בקליפה החיצונית
בכל נדודיהם שמר עליהם הקב"ה כעל בבת עינו
יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ
אִישׁוֹן הוא הזמן החשוך ביותר בלילה;
אִישׁוֹן נמצא במרכז קשתית העין, ודרכו עוברות קרני האור;
אִישׁוֹן הוא איש קטן.
אדם הרואה את המציאות מתוך ראייתו הקטנה והמצומצמת – מֵצֵר, מחשיך ומגביל את עולמו.
שירים הם געגועים
לשירה מיוחסות סגולות רבות, ובייחוד בתור מקור לשאיבת כוח ועידוד בעת ייאוש.
שִׁיר בלשון רבים הם שירים, אותיות שיריים מלשון שאריות.
שירה מביעה כיסופים וגעגוע לשיריים ההם של אור הנשמה הקדומה – שאריות ניצוצות אור אין סוף שהיה בששת ימי בראשית.
לכל איש יש ניגון מיוחד משלו
אנחנו נקראים לכתוב את שירת חייו עם ניגון מיוחד משלו. לשוב לבְּרֵאשִׁית לכור מחצבתנו המקום הראשיתי שהנשמה מתגעגעת לחזור.
"לכל בריאה ובריאה ולכל יצור ויצור יש ניגון משלו" (ר' נחמן מברסלב)
לכל אחד יש את ה"האזינו" שלו בתוך תוכו: יש בו שמים וארץ, יש בו זכר ונקבה – יש בו הכל מכל כל, כל הסוד הוא באיזון.
האזינו – לשיר את העתיד ולהשאיר מאחוריו את העבר.
מה נשאיר מאחור ומה נבחר לשיר לשנה הבאה?