שיעור בערבות הדדית בדרך העולה

הדרך לארץ המובטחת רצופה במשברי אמון.
הזמן, המן והאמונה כאימון הכנה להתעלות מעל מצבים בעליה לארץ ישראל.
'ארץ ישראל', מבטאת את המקום הגבוה ביותר מבחינה רוחנית, אליה שואף כל יהודי לעלות.

בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת
הרוח במנורה כמו הרוח באמונה, מכבה אש קטנה ומעצימה אש גדולה.

המדליק והנדלק

אין אור אחד עדיף על משנהו, כל אחד הוא שלם ויחד זה מושלם.
7 הנרות משל לנשמה המאירה את האדם
ומשל לעם ישראל – להיות אור לגויים – מאירים את אומות העולם.
כולם בנויים משלושה חלקים – נשמה, רוח, נפש
נ-נשמה – מח, ראש – ובעם ישראל – כהן
ר-רוח – לב – בעם ישראל – לוי
נ-נפש – גוף – בעם – ישראל

הכל הוא אחד ואחד הוא הכל
הבעש"ט מפרש, כל נר במנורה הוא ספירה – צ'קרה ׁׁׁׁׁׁ(מרכז אנרגיהׂ בגוף)
המאירה גם ב-7 פתחים בפנים: העיניים – הפתחים לנשמה, הנחיריים הם הרוח והפה הוא הנפש.

זוגות זוגות מאירים – האחד פנימה השני החוצה
זוג עיניים – לראייה פנימית ולראייה חיצונית,
זוג אזניים – לשמיעה פנימית ולשמיעה חיצונית
זוג נחיריים – לשאיפה והכנסה, לנשיפה והוצאה
ופה אחד מכניס ומוציא, מעלה ומוריד.

בְּהַעֲלֹתְךָ, בהתעלות מעל התאוות הגשמיות שיש במראות, ריחות, האזנות ודיבורים מיותרים, יאירו שבעת הנרות במנורה בשלמות.
אהרון הכהן, איש רודף שלום, שלם במידותיו רק הוא יכול היה להעלות את הנרות בשלמות כמקשה אחת
העיניים – לראות באור חיובי .
האזניים – לשמוע לכף זכות.
הנחיריים – לשאוף לרוחניות ולגלות אורך רוח,
הפה – הזנה בריאה ודיבורים נאים הרחק מלשון הרע.

להדליק מאורו לחברו – להדליק אין פירושו להפחית מאורו.
כל ישראל אמורים להיות מנורה העשויה מקשה אחת מלוכדים ומגובשים מאירים אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה.
כולנו ערבים זה לזה, כמו בחוק הכלים השלובים, כשאחד עולה הוא מעלה איתו את כל הספירות כולם ולהיפך, כשאחד יורד הוא מוריד איתו את כולם.

בְּהַעֲלֹתְךָ, למענך ולמען כולם מתוך משמעות וכוונה זו העלאה האמיתית.

שני חטאים חטאו דור המדבר
לא על חטאים במעשה מדובר, אלא על חטאים במחשבה, נתערערה אמונתם בהשגחה העליונה.
חטא המתאוננים וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע
החטא השני הוא חטא המתאווים
הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה – מתעוררת בהם אש התאווה, הרעב והבערה לבשר – "תאוות הבשרים" בבערת היצרים.
תאווה שורש אַ.וָּ.ה נשמע כמו א.ב.ה רצה משהו ברגש.
הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה במבט נוסטלגי לאחור, בתחושת חסרון, בכמיהה ותשוקה, בזכרון רומנטי התגעגעו לכל מה שהיה בעבר.

המילה 'בשר' משמשת כתחליף למילה 'אדם'. מפרשים מייחסים את התאווה שהעם מביע, כבערת אש התאוות ליצר המתבטא ב-'תאוות בשרים', תאווה גשמית למין שאיננה מוצאת את ביטויה ונשארת להתאונן ולאונן.

שיעור בערבות הדדית.
האחד נדלק בבערת התאוות והאחר מדליק נרות.
ישנו קשר מהותי בין הרעב ובערת היצרים העולה מתוך קוד אותיות, 'רעב', 'בער' 'עבר' ו-'ערב'
התמרת בערת אש התאוות, לבערת הנרות במנורה בערבות הדדית מתוך מעורבות.

עֲשֵׂה לְךָ, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף–מִקְשָׁה, תַּעֲשֶׂה אֹתָם".
המגיד ממזריט'ש, אומר 'חצוצרות' זה 'חצאי צורות'. כל יהודי הוא כמו חצי צורה עשוי כסף, אמור לחבר את הכיסופים שלו עצמו לכיסופיו של חברו כדי להגיע להשלמה – חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף–מִקְשָׁה.

הזמן, המן והאמונה כאימון הכנה
גלות מצרים משולה להריון ויציאת מצרים היתה היציאה מהרחם דרך המיצר הצר לאויר העולם.
האלוהות נושאת אותנו בחיקה ואנו יונקים ישירות משדיה את המן ומ-משה יונקים את האמונה
אחת הסגולות של המן היתה שלא נתעוררו ממנו כל תאוות. הוא נקרא גם בשם 'לחם אבירים', משום שהיה נספג באיברים בצורה פלאית במידה מדויקת, כך שלא היו צריכים להתפנות.

ה-מן בא ללמד את האמונה. כל יום מביא איתו הזדמנויות חדשות
אמונה היא ידיעה פנימית עמוקה שאין לה הסבר רציונאלי.
שורש המילה אמונה הוא א.ם. כמו אותה ידיעה ודאית ועמוקה שיש לתינוק.
אמון מלא באם שיקבל די צרכו בכל הנקה
כך המן היתה בו מידה מדויקת כחלב אם העשיר במרכיבי מזון חיוניים, ומספק את כל צרכיו התזונתיים של הולד.
המן הוא התגלמות האמונה אשר סוללת את הדרך האישית לכל אחד להגיע אל הארץ המובטחת – ישראל שלו.

הדרך לארץ המובטחת רצופה משברי אמון
משה מרגיש כ-אמן הנושא את העם מגיע לנקודת משבר כמו כל אם מיניקה, בהבדל אחד.
אמא שנשאה ברחמה את ילדיה יכולה לשאת אותם ואת מעשיהם בכל המצבים.
משה, לא נשא אותם ולא ילד את העם הזה לכן קשה לו לשאת אותם.
הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה
לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי:
הוא רואה בכך כישלון שלו. וְאִם כָּכָה | אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג
מכאן, משה מקבל הוראה לאסוף 70 זקנים מהמחנה לאהל מועד, שם ה' מאציל עליהם מרוחו כדי שיהיו למשה לעזרה.
ועוד שניים נשארו במחנה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ
נראה ששם כל אחד מהם מסתיים ב- דד וביחד הם שניים – שני הדדיים החסרים למשה להניק את העם.

40 שנה הולכים במדבר כדי לדעת איך מדברים
הפרשה מסתיימת במדבר פארן, אותיות נרפא. שורש רפא מלשון הרפיה ומחייב מנוחה אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ – למרים.

מרים מדברת עם אהרון על משה לשון הרע עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח
מרים חוטפת צרעת ומשה זועק "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ"

עצמתה של תפילת אח על אחיו מסוגלת לישועות ורחמים
הגדרה לשני אחים, בפשטות, זה שניים שגדלו באותה רחם
'אח' בהגדרה הרחבה של המילה, זה שניים המשתייכים לאותו עם.
'רחם' ברבים, זה 'רחמים'.
בהיפוך אותיות 'רמ"ח' איברים בגוף האדם.

כל ישראל אחים, נחשבים כגוף אחד.
ע"י אהבה והערבות ההדדית שיש בין זה לזה, כל אחד יהיה נשלם ברמ"ח ממעשה חברו.
על אחת כמה וכמה שני אחים שיש ביניהם 'זכות רחם' שגדלו באותה רחם תפילתם נענית ברחמים.

שבת של שלום ואהבה מוארים אל מול פני המנורה.
אלי אלי-זה לנדאו

כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם

השאירו סימן או תגובה ושתפו את החברים שלכם באהבה. .

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם

לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן