"בְּהַעֲלֹתְךָ"
המדליק והנדלק
בבערת אש התאוות, או לבערת הנרות במנורה
אלי זהר לנדאו
הרעב לבשר והבערה ל"תאוות הבשרים" בבערת היצרים
המִתְאֹנְנִים והמתאווים למיניהם
היצר הרעֵב מתעורר לאונן בגעגוע על הבשר ואיתו מתעוררת אש הבערה והתאווה
מפרשים מייחסים את התאווה שהעם מביע לבשר כרעב למזון
וכבערת אש התאוות ליצר המתבטא ב-'תאוות בשרים' למין.
ישנו קשר מהותי בין קוד אותיות, 'רעב' בשיכול אותיות 'בער' 'עבר' ו-'ערב'
ביחד מבטאים את ה-רעב וה-בערה לבשר שהיה ב-עבר, ובכלל את המהות האמיתית בערבות הדדית
התמרת בערת אש התאוות, לבערת הנרות במנורה
בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת
"נר ה' נשמת אדם" – מנורת שבעת הקנים היא משל לנשמה.
אדם בנוי משלושה חלקים – נשמה, רוח, נפש כמו הנר
נ-נשמה, היא הראש – היא הלהבה
ר-רוח, היא הצואר – היא הפתילה
נ-נפש, היא הגוף – היא הכלי.
כדי שהנר ידלוק צריך את 'השמן' אותיות 'נשמה' שיהיה בתוך כלי שמסמל את הגוף שהוא ה'נפש '
נשמה וגוף ללא רוח אין בהם חיים. ה'פתילה', אותיות 'תפילה' היא הרוח המחברת בין הנפש לנשמה
הבעש"ט מפרש, כל נר במנורה הוא ספירה (צ'קרה), מרכז אנרגיה בגוף.
7 הספירות מאירות גם בפנים
זוג עיניים – אחת לראייה פנימית ושניה לראייה חיצונית,
זוג אזניים אחת לשמיעה פנימית והשניה לחיצונית,,
זוג נחיריים, אחד לשאיפה והכנסה אחד לנשיפה והוצאה
פה אחד שמכניס ומוציא, מעלה ומוריד, מטמא או מטהר
בהעלותך, בהתעלות מעלה אחר מעלה יאירו שבעת הנרות באורות של קדושה,
את העיניים – לראות באור חיובי .
את האזניים – לשמוע לכף זכות.
את הנחיריים – לשאוף לרוחניות ולגלות אורך רוח,
את הפה – להכניס אוכל בריא ולדבר דיבור נאה לעולם (לא לדבר לשון הרע)
השפת אמת אומר "כי המעשה תלוי בעושה", מעשה המצווה איננו עניין טכני בלבד, ללא שום משמעות ומטרה.
לכוונה יש משמעות שמאירה באור רוחני גדול ועצום, אשר משפיע על האדם והעולם, גם אם אנחנו לא רואים ומבינים את כל הדברים. כל אדם הוא מנורה בעלת 7 נרות וכולנו יחד מנורה העשויה מקשה אחת
כל אדם בא במגע עם פתילים רבים קצרים וארוכים,
כל אחד יכול להדליק את השני או להדליק מאורו לחברו –
להדליק אין פרושו להפחית מאורו, אין אור אחד עדיף על משנהו, כל אחד הוא שלם ועל כולם ביחד לדלוק בערבות הדדית באור שלם.
הרוח במנורה כמו הרוח באמונה
מכבה אש קטנה ומעצימה אש גדולה.
הזמן, המן והאמונה כאימון הכנה לדרישות הארץ המובטחת לנהל את השפע בחיינו.
ביציאת מצרים קבלנו לראשונה את לוח השנה ואתו את האחריות לניהול הזמן .
גלות מצרים משולה להריון. יציאת מצרים היתה היציאה מהרחם דרך המיצר הצר לאויר העולם
כאשר האלוהות נושאת אותנו בחיקה. אנו יונקים ישירות משדיה את המן ומ-משה יונקים את האמונה.
ה-מן בא ללמד את האמונה. שכל יום מביא איתו הזדמנויות חדשות
אמונה היא ידיעה פנימית עמוקה שאין לה הסבר רציונאלי.
שורש המילה אמונה הוא א.ם. כמו אותה ידיעה ודאית ועמוקה שיש לתינוק.
אמון מלא באם שיקבל די צרכו בכל הנקה
כך המן היתה בו מידה מדויקת כחלב אם העשיר במרכיבי מזון חיוניים, ומספק את כל צרכיו התזונתיים של הולד.
המן הוא התגלמות האמונה אשר סוללת את הדרך האישית לכל אחד להגיע אל ארץ ישראל שלו שיידרש בה לקחת אחריות על ניהול השפע בארץ המובטחת לו.
הדרך לארץ המובטחת רצופה משברי אמון
משה מרגיש כ-אמן הנושא את העם מגיע לנקודת משבר כמו כל אם מיניקה, בהבדל אחד.
אמא שנשאה ברחמה את ילדיה יכולה לשאת אותם ואת מעשיהם בכל המצבים.
משה, לא נשא אותם ולא ילד את העם הזה לכן קשה לו לשאת אותם.
הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה
לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי:
יחד עם זאת, הוא רואה בכך כישלון שלו. וְאִם כָּכָה | אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג
משה מקבל עזרה – 70 זקנים מהמחנה.
שניים נוספים התגנבו להתנבא במחנה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד.
כשהדבר מתגלה, יהושע מציע לכלוא אותם,
משה שואל אותו, "הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי"
ההיפך, "וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהֹוָה נְבִיאִים".
האם זה מקרה ששם כל אחד מהם מסתיים ב- דד.
ואולי בכלל משה רואה בשניהם יחד את שני הדדיים החסרים לו להניק את העם.
40 שנה הולכים במדבר כדי לדעת איך מדברים
הפרשה מסתיימת במדבר פארן, אותיות "נרפא". השורש ל"ריפוי" מתחיל בפה בהרפייה ובמנוחה
מרים מדברת עם אהרון על משה לשון הרע עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח
מרים חוטפת צרעת ומשה זועק "אל נא רפא נא לה" שוב פוגשים את מוטיב הרחם והערבות ההדדית.
עצמתה של תפילת אח על אחיו מסוגלת לישועות ורחמים
הגדרה לשני אחים, בפשטות, זה שניים שגדלו באותה רחם
'אח' בהגדרה הרחבה של המילה, זה שניים המשתייכים לאותו עם.
'רחם' ברבים, זה 'רחמים'.
בהיפוך אותיות 'רמ"ח' אותיות 'מחר'. ובתרגום לארמית 'רחם' זה 'אהבה'.
שני אחים שיש ביניהם 'זכות רחם' שגדלו באותה רחם תפילתם נענית ברחמים.
היות וכל ישראל אחים, הם נחשבים כגוף אחד.
ע"י אהבה והערבות ההדדית שיש בין זה לזה, כל אחד יהיה נשלם ברמ"ח ממעשה חברו.
כל אחד הוא שלם וכולם ביחד מתעלים באור שלם.
שבת שלום
באהבה ממני אלי

השאירו סימן או תגובה ושתפו את החברים שלכם באהבה. .
אלי
רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם בשמחה .
תגובות
אין עדיין תגובות