בְּהַר בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות

בהר בחוקותי דרך השם

בְּהַר בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות

בְּהַר בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות

לתת לזמן את הזמן

הברכה בשיטה שבשמיטה

אלי־זה לנדאו

בְּהַר בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות

בין עשייה לשמיטה
זמן להיות וזמן לעשות

אנו תופסים את העשייה כדבר טוב ומבורך!
למדנו שצריך לעשות, להתאמץ, לדחוף ולפעול כדי דברים יקרו
וככל שנעשה, נשתדל ונשקיע יותר, כך נשיג יותר
האמנם?!
האם בכל במצב? האם בכל זמן?
האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו פשוט להיות מבלי לעשות?

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם (קהלת)
בְּהַר-בְּחֻקֹּתַי מעניקות לנו הוראות יצרן למערכת ההפעלה של הבריאה
איך לחיות בתוך המסגרות הטבעיות של העולם ולהתקיים בו.
מתי לעשות ומתי לשמוט ולשבות.
לשמוט, אין הכוונה להתנתק מענייני העולם ולעסוק רק בענייני תורה ורוח, אלא איך לפעול במסגרת הטבע.

אחרת נחווה את הברכות כקללות על כן יש התניות
יש זמנים שהתורה מצווה אותנו לעבוד לחרוש, לזרוע ולקצור
ויש זמנים שיפה להם לשבות מענייני העולם הזה.

הכח המניע טמון בתקופות של 'אי עשיה', בשמיטה המגיעה לשיאה בשביתה
ביום השביעי – בשבת, בשנה שביעית – שמיטה ובשבע שמיטות ביובל.
כולם בבחינת שבת שהיא מקור הברכה לששת ימי המעשה.
שבת שמיטה ויובל באחדות נכללים וכלולים באחד – בבורא.
שמיטה מאמנת את שריר האמונה – ש.מ.ט – לשחרר ולהרפות אחיזה
לעומת זאת, אחיזה בחומר, בחפצים באנשים או בכוחי ועוצם ידי הם ההיפך הגמור מאמונה ובטחון בה'.

עוצמת האמונה שבשמיטה מתגלה בשם המילה בְּהַר, אותיות ראשונות של המילה 'בהריון'.
הר הוא דבר דומם הצומח ובולט מעל פני האדמה וקורים בו דברים מתחת לפני השטח.
כך גם הריון בולט אך מתחת לפני השטח קורים תהליכים שיביאו ללידה בבריאה חדשה.
בתקופת הריון צריך לתת לזמן את הזמן לאפשר לדברים להתרחש מעצמם – פשוט להיות מבלי לעשות ולאפשר להם להיעשות דרכנו. גם אם מאוד נרצה, לא נוכל להאיץ ולזרז הריון.

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, "אִם" אין הכוונה למילת תנאי או ספק, כי אם להבטחה.
בְּחֻקֹּתַי לשון חקיקה, טביעת אצבע אלוקים חקוקה בכל!
החוקים הרוחניים הם הוראות ההפעלה של הבורא והם נחלת כל הבריאה
חוקים לשון חקיקה, חקוקים בנו גם אם לא תמיד יש לנו השגה או הבנה איך הם פועלים.
התחקות אחריהם וציות להם פותחת שערים למעיינות השפע.

וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.
ארץ, היא התגלמות הארציות והגשמיות, היא ביטוי לגוף ולמרחב ההגשמה שלנו בעולם גשמי זה.
ארץ, היא אדמה מלשון 'אדם' "אדמֵה לעליון", להידמות לבורא.

אמרו חז"ל "דיברה תורה כלשון בני־אדם"
לשון הקודש מקורה בלשון ממקורות קדושה עליונים שאנחנו משאילים.
'גשם' מלשון גשמיות, מילה מושאלת לתאר שפע רוחני עליון היורד לארץ להגשים ולהצמיח את האדמה ואת האדם. גשם הוא רק פוטנציאל לברכה למקור נביעה של שפע עליון.

בגשם, יש הבטחה להגשמה, אך לא כל גשם בהכרח מצמיח צמחים עצים, פרחים ופירות.
מקומות שאינם מעובדים מצמיחים עשבים.

כל דבר בעתו
הברכה היא שהעניינים הגשמיים יתעוררו בְּעִתָּם ויתגשמו בהתאם לבשלותו של אותו עניין ובהתאמה לאופן בה יפעל האדם – אדמתו תצמיח פרחים, עצי פרי או קוצים ודרדרים.

החיפוש התמידי אחר הגשמת הרצונות מקבילה לעבודת האדמה.
מי שמתעסק רק באדמה פניו יהיו למטה כפני הבהמה.
עבודת האדמה מחייבת עצירה ומנוחה, לשאת עיניים לשמים באמונה תמימה שהכל מאתו אז מתמלאים בתחושת סיפוק ושובע.

הברכה הכי גדולה – וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע במידה המתאימה.
ולעומתה הקללה וְלֹא תִשְׂבָּעוּ: הכל מצוי ואין מיצוי.
אף פעם לא מרוצים, אף פעם לא מספיק, אף פעם לא שבעים.
כמה שיש רוצים עוד יותר…
וההתניות
אם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי
תִשְׁמְעוּ לשון משמעות. יש תכלית ומשמעות לכל דבר, שום דבר איננו מתנהל במקריות, לכל פעולה יש תוצאה והרשות נתונה.
אם נחשוב שמציאות העולם היא צירוף מקרים אקראי ובלתי צפוי והכל זה רק יד המקרה, אכן כך תהיה גם המציאות שלנו. נינטש ל-יד המקרה.

"אין רע יורד מלמעלה", אומר בעל התניא,
אנחנו נקראים להסתכל על פנימיות הדברים ולא על הקליפה החיצוניות.
בחיצוניות דברים יכולים להראות כקללה ובהמשך יתגלו כברכה.
מי שמרגיש מקולל שיחפש להסתכל על הברכה המקופלת בתוך הקללה.
יקלף את קליפת הקללה ויגלה את הברכה בכל מקרה ומצב.
במיוחד בימים של נגיף הכתר
מה שנראה כקללה זאת ברכה גדולה מאוד
לכל אחד בפרט ולכולנו כעם ועולם
לראות את האלקות בכל הפרטים הקטנים של החיים להיוולד למציאות חדשה של גאולה.

פרשת "בחוקותי" מסיימת את ספר ויקרא.
שנצא מחוזקים מכל המשברים שעברנו עם כל הניסיון שצברנו ולהביט קדימה אל העתיד.
אל הפרק הבא בתולדות האנושות.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם

רוצה לקבל מדי שבוע לווצאפ שלך
את הצופן בפרשה דרך השם בסוד האותיות
ההרשמה מכאן!

[[ טופס מוטמע]]



רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה דרך השם מדי שבוע לתיבת המייל

מלאו פרטים כאן בתיבה משמאל והיא תשלח אליכם באהבה.


תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי