למה היו צריכים הפלישתים לסתום בעפר את בארות המים? מה הפריע להם לשאוב מים?
התושבה שכל זה מתוך שנאה עזה שנובעת מקנאה לכל מה שהבארות יצגו.

שמות הבארות מייצגים תהליכים בהתפתחות התודעה

"וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם"
גְרָר מלשון גוררים ונגררים אחר מחלוקת. לרמז שאל לנו להיגרר אחרי מחלוקות

יצחק אינו נגרר למחלוקת, הוא שב לחפור מחדש את הבארות שסתמו.

באים רועי גְרָר ורבים עם רועי יצחק.
שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ"
עשק – לרמז על לקיחת דבר מה בכוח או באיומים, גזל וחמס

ושוב רועי יצחק שבים לחפור באר אחרת.
גם הפעם רבים עליה – "וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה"
שטנה לרמז על כוחות שמשטינין אדם על חברו – מקטרגים אחד על השני מתוך שנאת חינם.

יצחק לא מוותר, הוא שב וחופר באר אחרת וסוף וסוף לא רבו עליה "וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת"
הפלישתים רואים כי כל באר שיצחק חופר מניבה מים חיים. הבאר השלישית נקראת "רְחֹבוֹת". רְחֹבוֹת מלשון הרחבה והתרחבות מתוך חיבור והתחברות ובה ביטוי להודאה לה', לכח מחבר שהוא בחינת מים שהם אחד ללא כל נפרדות.

עד הבאר הרביעית שנקראת 'שבע' אז מתחולל מהפך בתודעת הפלישתים. בְּאֵר שָׁבַע, גזורה מן המילה שבועה כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם – אז אברהם ואבימלך וכעת יצחק ואבימלך כרתו ברית.

היתה זאת אותה באר שנקראה "בְּאֵר לַחַי רֹאִי" שם נגלה מלאך ה' להגר שפחת שרה ומורה לה לחזור אל שָׂרַי גבִרתה. שם הוא גם מבשר לה על הריון ולידת בן, ששמו יהיה ישמעאל. "כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ. המילה "רֹאִי", לא רק שה' רואה אותה, אלא אף היא רואה אותו.

כדי להתגבר על כוחות הפלישתים שבנפש עלינו להתחבר לבחינת יצחק אבינו שבתוכנו שעניינו גבורה.  להתגבר על כוחות פולשים והורסים בנפש. לא להיגרר להתפלש בראייה מצומצמת שמוגבלת לעולם החומר הזה שמוביל לשטנה, קטרוגים, לשון הרע, שנאת חינם, גזל וחמס.

איך מתגברים? על ידי התחזקות בבנייה התמדה וחקירה להגיע לגילוי המשמעות הפנימית העמוקה שסתומה בשכבות של עפר החומר הכבד והמכביד.