פרשת במדבר - מסע הנדודים אל הארץ המובטחת
פרשת במדבר בסוד אותיות קודש
פרשת במִדְבַּר
דרך השם בסוד אותיות קודש
הארץ המובטחת – ישראל - מקום גבוה בתודעה היהודית
מסע הנדודים במדבר החיים רצוף מסעות בחיי כל יהודי
מרגע לידתו ילדותו, נעוריו, יום חתונתו ועד בוא יומו.
בני ישראל יצאו ממצרים, השתחררו מעבדות
אך עדיין שבויים בתחושת השעבוד.
אפשר להוציא אדם ממצרים,
אבל אי אפשר להוציא את מצרים ממנו.
עכשיו זה הזמן לפתוח דף חדש
להשתחרר מתודעת מצרים המגבילה ולהסכים להעיז
לא בגלל שהדברים קשים איננו מעיזים,
בגלל שאיננו מעיזים הם קשים לנו…
להתחזק בבטחון ואמונה שהכל לטובה, שלכל אחד יש מקום וזמן לעשות ולפעול וכולנו ביחד רקמה אנושית אחת.
כאיש אחד נתאחד ונבוא אל מול ההר לקבל את התורה.
המדבר, מקום של הפקר
נתונים לחסדי שמים חשופים ולפגעי הזמן והמקום
מקום של כולם, אבל הוא של אף אחד,
מקום שאין בו גבולות, לומדים לשים בו גבולות,
מקום של אין ומחסור, לומדים להסתפק במה שיש,
מקום ללא גדרים, לומדים לשים גדרות והגדרות
מקום של תאוות, לומדים להתגבר על תאוות אסורות.
אש, מים ומדבר מלמדים את היסודות לקבלת התורה.
רק בהשקעה ובהתמדה אפשר להשיג את המטרה ולא רק בבית־המדרש, אלא אף בכל המקומות איתם האדם מתמודד בחיי היום־יום, אומר ה'נתיבות שלום' ומוסיף, המים הם שורש לכל התאוות והאהבות הפסולות, אותן צריך לבער באש.
"בשלשה דברים ניתנה תורה, באש, במים ובמדבר" (מדרש רבה)
בחיים, אדם צריך לעבור באש, במים ובמדבר כחלק מתהליך של בנייה רוחנית.
ביסוד האש
משל הוא לאדם המחמם מים על האש. גם אם יבעיר להבה גדולה אך יכבה אותה מייד – לא יתחממו המים.
ולעומתה אש תמידית – גם אם אינה גדולה, תחמם את המים.
ביסוד המים
"אבנים שחקו מים". גם אם יישפכו מים רבים בבת אחת על האבן, היא לא תישחק.
לעומת זאת, זרימה רציפה או טפטוף תמידי ינקבו את הסלע.
רבי עקיבא, היה בן ארבעים ולא למד כלום.
פעם אחת ישב על פי הבאר וראה אבן נקובה.
שאל, "מי חקק את האבן הזו?" ענו לו, המים שזורמים עליה כל יום הם שניקבו אותה – "אבנים שחקו מים".
"קל וחומר," אמר, "שדברי תורה הקשים כברזל, יחקקו את ליבי שהוא בשר ודם." ואז הלך ללמוד תורה.
במדבר
אדם אמור לעשות עצמו כְּמִדְבָּר, הפקר, לנתק עצמו מכל החומריות כדי שיזכה לתורה.
בכל אחד יש את יסוד המים ובכל אחד בוערת אש.
מבאר ה'נתיבות שלום', המים הם השורש לכל התאוות והאהבות הפסולות, אותן צריך לבער באש.
לעורר את הלב ולהתעורר לנשמה כדי להתחבר למקומנו בסדר הראשיתי של הבריאה.
בני ישראל נספרים במספר שמות לגולגולתם
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם"
גֻלְגְּלֹתָם מלשון גלגל – גלגולים. גלגולי חיים בחינת גלגל שאין לו התחלה ואין לו סוף, חוזר על עצמו בגלגולים – מצבים שאדם מתגלגל בהם בעולם וגלגולי נשמות.
על ידי מִסְפַּר ושם ניתן לקבל תפיסה והשגה.
מִסְפַּר מלשון ספיר, המרמז על אור עליון – אור אינסוף.
"כל מה שלא נשיג לא נדעהו בשם" (זהר, תלמוד עשר הספירות).
השם מורה על המהות הפנימית של האדם, על השליחות הייחודית, התפקיד והיעוד שלו.
המפתח לייעוד דרך השם
תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם
תִּפְקְדוּ מלשון מִפְקָד – תפקיד – התפקד – פיקדון – פקודה.
יש סדר מופתי בבריאה. מערכת שלמה ומושלמת פועלת בתנועה באופן מובנה ומדויק בגשמי וברוחני. כל חלק פועל ממקומו
שנים עשר השבטים מייצגים כוחות בנפש, כל שבט מייצג איכות אחרת וכולם ביחד מהווים את השלם על כל חלקיו.
שנים עשר השבטים כמספר המזלות ערוכים בסדר מופתי. כל שבט מייצג את ייחודו מתוך מקומו המיוחד .
בעולם של שינוי ותנועה, כל אחד אמור לנוע עם השינוי תוך כדי תנועה בהתאמה לסדר ראשיתי.
לכל אחד ממלאכי השרת יש תפקיד ושליחות. כמו ששם המלאך מבטא את שליחותו, כך השם של כל אחד מישראל מבטא את שליחותו ותפקידו בעולם.
בזהר מובא העקרון שביסוד המפקד, כל אדם מישראל הוא "אות בספר התורה, ואין יתרון לאות אחת על חברתה,
העדרה של אות אחת ממקומה יפסול את ספר התורה. כולן שוות במשקל.
אומר השל"ה הקדוש, מניין השמות של בני ישראל הביא לכך שכל אחד יכיר בחשיבותו כחלק מהכלל, בשם ובתפקיד.
מכאן, לכל אחד יש אחריות גדולה לא רק לעצמו אלא גם כלפי הכלל.
יכול להיות שהוא הנקודה שתכריע את כל המציאות של הכלל לכף זכות או חלילה לכף חובה.
הדגל והנסיונות במסע הנדודים
דגל מורה על שייכות לקבוצה עם זהות והזדהות, עם הגדרת עקרונות וקוי גבול ברורים. כל איש משתייך לשבט שיש לו דגל, אות, סימן וצבע מיוחד שמגדיר אותו. כל אחד אמור לדעת את מקומו ואת חלקו המיוחד במערך השלם של הבריאה אליו הוא נולד.
כשמישהו מנסה להיות מישהו אחר, הוא לא נמצא במקום שלו, אז מתחיל הבלבול.
זה יוצר הפרת איזון לא רק אצלו אלא בכל המערכת כולה.
כאשר כל אחד יודע ונמצא במקומו, יש מקום לכולם אין תחרות.
אירועים בחיים בצורת ניסיונות שמגיעים לאדם, אלו הם קריאות פתאומיות לבדיקת נוכחות הקוראות לעצור להִתְפַּקֵּד, מי במקומו? ומי נעדר? לבחון עד כמה הוא נוכח בחייו – עד כמה הוא מְתַפְקד או נִפְקַד ונעדר מהמקום אליו הוא נועד.
'דגל' אותיות 'גדל' – 'דלג',
'דגל' נקרא גם 'נס' מלשון נסיון
נסיונות נועדו להצמיח את האדם, או שהוא גדל מהנסיון או שהוא מדלג על ההזדמנות לצמוח ממנו. או שהוא נס על נפשו או שהוא זוכה להתנוסס עם כל ניסיון בתכלית הבריאה.
כולנו נקראים לדגל בעזרת השם
במדבר – נודדים במידבור רוחני, מבקשים להרוות את הצמא.
נודדים מדבר לדבר ממקום למקום, משיטה לשיטה מהבטחה להבטחה.
עכשיו זה הזמן לעצור מכל הנדודים, לקרוא את עצמנו לדגל, להתבונן פנימה, להשיב את עצמנו לעצמנו "בעזרת השם" בדרך אל הארץ המובטחת – אל הנקודה המרוממת בתודעה יהודית מקודשת בטוהר המידות לקבל את התורה.
כל אחד בשמו וכולנו ביחד, בעזרת השם יתברך נזכה לראות את אור בהירות הדרך, להרים את הדגל לאהבה באחדות שלמה!
מדיטציה בעזרת השם
"בעזרת השם" שלך ובעזרת ה' יתברך נתעלה מעל כל האתגרים
האלוקות היא בקרבנו, היא ההוויה שאנו צריכים להיות ולהוות בזמן הווה
שם השם 'היה הווה ויהיה' מכיל בתוכו את כל הזמנים, הוא מעל הטבע.
כל אחד יכול להתעלות מעל הטבע בחיבור אל אותיות שמו ולשם עליון 'ה-ו-י-ה'
מדיטציה וכוונות דרך השם להתחבר לרצון העליון
עצמו עיניים, דמיינו את אותיות שם השם י.ה.ו.ה מאירות את אותיות השם שלכם —- מעל ראשכם כמו כתר.
ראו את אותיות השם כתובות באותיות מרובעות כמו אותיות התורה.
התמקדו בכל אות ואות, התמקדו באות הראשונה שבשם שלכם, האירו אותה באור זך וטהור… עד שתרגישו שהיא מוארת ממש ואז עברו לאות השניה בשם שלכם… וכך הלאה מאות לאות… עד שתרגישו את האור ממלא את כל הוויתכם.
העולם מחכה לכל אחד ואחת שיאיר מאור שמו המיוחד.
פרשת במדבר לקריאה מלאה בחלוקה לשבע עליות כנגד שבעה ימים בשבוע