דף הבית » הצופן בפרשה » שמות דרך השם » הצופן בפרשת בא » פרשת בא אל"ף בי"ת אמונה ובטחון

פרשת בֹּא אל"ף בי"ת אמונה ובטחון

בֹּא בבטחון ואמונה דרך השם בסוד האותיות

בֹּא אֶל פַּרְעֹה - אימון לאמונה

פרשת בא מגיעה אחרי שבע מכות.
בא [=3] בגימטריה, מרמזת על שלוש המכות הנוספות: ארבה, חושך בכורות, שהביאו חושך על מצרים.
הארבה כיסה את השמים עד שהביא לחשיכה.
מכת חושך ומכת בכורות היו בחשכה.

בֹּא ראשי תיבות בטחון אמונה.
בֹּא בשיכול אותיות אב – ה' פועל בעולם כמו אב שמחבק את בנו גם כשנראה לו שהאב מכה אותו. 'מכה' נועדה על מנת שנתפתח ונתחשל.
אמונה מלשון אימון שורש "אם"
אימון באמונה מתחיל בהבנה שלא הכל אנחנו מבינים.
לכל מצב יש שורש שהוא בבחינת אב ואם – מקור.

למה לא להרוג את פרעה?

"בֹּא אֶל פַּרְעֹה"… למה בֹּא ולא לֵךְ אל פרעה?

מפרשים חכמי הסוד: לומר לו 'בֹּא, אתה לא לבד! בֹּא, כמו אב שאומר לבנו, אני בא איתך'… אני איתך בכל המצבים לא שכחתי אותך גם אם נדמה לך.
כשאתה לא רואה אותי זה משום שאני נושא אותך על הכתפיים.

אם ה׳ כל יכול, למה צריך כל כך הרבה מכות?
הרי הקב"ה הוא כל יכול, הוא ברא את הטבע, את האדם ואת החוקים, הוא מעל הטבע ומעל החוקים, הוא מעבר לזמן ומקום, ללא גבול או הגבלה.
למה לא להרוג את פרעה ולסיים עניין?

למה לא להרוג את פרעה?

אנחנו חיים בעולם של טבע משתנה. עולם של חומר משקר משכר ומתעתע.
תופסים את המציאות דרך החושים, את מה שנמצא בגלוי על סדר הטבע, שכל והגיון.
שופטים לפי מראה עיניים.
לא רואים את השלם רואים רק את הקליפה החיצונית.
חיצוני מלשון חצי.
מתעסקים בחיצוניות ומסיקים מסקנות על התמונה השלמה שאין לנו בו השגה.

מצרים מלשון מיצרים מצמצמים, עולם החומר מעצם היותו חומר הוא מצמצמם.
כדי שנתפכח ונדע שלא הכל זה חומר, עוברים דרך אתגרים על הבשר, אתגרים בחומר.

לב פרעה כבד

"וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ…" וְהַכְבֵּד אותיות כבוד [=32] כמניין "לב". הכבוד מכביד על הלב והופך להיות כובד.
'לב כבד' מתאר מצב של יוהרה, קשה ללב לעשות ויתורים או שינויים.

פרעה מלך מצרים אינו רק מלך שחי בעבר. פרעה חי, נושם ובועט בכל יום בחיינו. הוא יושב בתוכנו ושולט בנפשנו מתוך "רצון לקבל לעצמו".

"שליטת פרעה" נחוצה על־מנת שנעבור דרכה תהליכים פנימיים בנפש. זהו עקרון המראה

למה לא להרוג את פרעה?

אין נקודה שאיננה נחוצה או רצויה בהנהגת ה' במציאות – על־כן להרוג זו תפיסה מוטעית, אין היא מקדמת את המטרה בתיקון מחשבת הבריאה.

כל מטרת יציאת מצרים שנצא מקטנות לגדלות על מנת שנוכל להנהיג את חיינו כשליחים שותפים בבריאה ולא כקבצנים בפתח שמחכים שיעשו בעבורם.

כל קורות חיינו, כל המצבים והאירועים הם מגרש אימונים לבטחון ואמונה.

ריבוי של דעת ושכל מדכא את האמונה ומשאיר אותנו בגולה. צריך להכניס את האות א' לגולה ונקבל ג[א]ולה.

אמונה היא מעל הדעת ומעל הזמן. הנשמה שלנו היא חלק אלוקה ממעל. כשאנחנו מתחברים לאמונה אנחנו מתחברים לחלק אלוקה ממעל.

'מכה' זאת הפרשנות שלנו לכאב. מרגישים שהשתנו עלינו סדרי בראשית.

תהליך המכות נועד לחזק את האמונה והבטחון בה'. תהליך כזה לא יכול להיעשות במכה אחת, לכן נצרכו עשר מכות כדי לעבור מהפך מן הקצה אל הקצה כדי להגיע להכרה בגדולת ה' הן מצד המצרים והן מצד בני־ישראל.

מכת חשך בסוד האותיות

שבע המכות הראשונות מתארות ייסורי הגוף.
מכת חושך מתארת ייסורי הרוח.

חשכה אותיות שכחה – התודעה נמצאת במצב של שכחה שיש משמעות, תכלית ומטרה לכל מצב שקורה בעולם ובעולמנו הפרטי.

השכחה מפילה את האדם ברוחו לעצבות וייאוש.

'חושך מצרים' ביטוי המתאר מצב סובייקטיבי שאדם כבול במייצרים שלוחצים אותו: כבלים של חוסר ודאות, כיוון ומטרה, פסימיות וריקנות פנימית היונקת את החיות מבלי יכולת לזוז. כך זה כשהתודעה חשוכה ממש קופאים במקום.

מכת חֹשֶׁךְ – חושך רוחני
לא מדובר בהעדר אור אלא במציאות עצמית של חושך. זהו מצב של התודעה במצב חשוך באפילה נוראה שאי אפשר לראות את פני המציאות בבהירות.

וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם

"וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" מפרש דגל מחנה אפרים, כי מן המכות עצמם של מצרים נעשה רפואה לישראל.

חושך הוא בחינת שכחה אשר זה היה גלות מצרים בסוד שכח אותיות חשך  שה' הוציא את ישראל מן השכחה אל בחינת "זכור".  
הזכרון מאיר אור קדושה וזהו "באורך נראה אור" [תהלים] ולכן וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם שיצאו מן השכחה והחושך והיו דבוקים באור הקדושה היה להם אור. אבל מצרים שהם בחינת השכחה ולא היה להם אור. 
 
חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם 
מן אותיות אֲפֵלָה נעשה ה' אלף – שהוא פלא אור אלוקי. אבל למצרים שהיו דבוקים בכחש נעשה להם חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה.

 
וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. והטעם בְּמוֹשְׁבֹתָם כתוב בכתיב חסר שהוא אותיות במושב תם, היינו שהיו במדריגת יעקב איש תם שהיה דבוק באמת ומאל"ף של אמת נעשה להם אור והיו במושב תם. 

מכת בכורות בסוד האותיות

מכת בְּכוֹרוֹת – כּוּר ההיתוך

'בְּ' פותחת את "בראשית".
אות הברכה שורש בכ"ר. יִשְׂרָאֵל נקראים "בְּנִי בְכֹרִי" ואי אפשר שיהיו שני בנים בכורים.

בְּכוֹר נוטריקון 'בך אור', לרמז שאור הבורא מבראשית, נמצא בך ויש לו תוכניות עבורך. אור בראשית הוא טוב ומטיב, אך כשאדם מסרב לראות את האור – האוֹר הופך לאוּר, אש בתוך כּוּר – כור היתוך התבניות הראשוניות בנפש.

מכת בכורות שורש בכ"ר גימטרייה [2-20-200] הם אותיות שניות שנולדו מאותיות ראשונות שהם אי"ק [1-10-100] כמניין אות אל"ף [=111] ולכן ישראל שהיו דבוקים באל"ף הוקדשו הבכורות כי קודש היא החכמה והחיות שמחייה את בעליה.
יִשְׂרָאֵל נקראים בְּנִי בְכֹרִי, נתווסף להם אור וקדושה וחיות ע"י שורשם הדבוקים בו בה'.

בְּכוֹר היא מידה גבוהה ביותר המחוברת לכתר, הספירה העליונה ביותר.

"אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱ־לֹהִים" – קדושה לעומת קליפה. כל זמן שאדם שבוי בקליפות ללא שלימות האמונה, האור אינו יכול להתגלות. מכת בכורות באה לשבור את הקליפה של כפירה כדי לגלות את האמונה באור הקדושה. "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר", היינו שישיגו המדרגה של קדושה שכל ענייני החומר מוקדשים לה'.

חושך מצרים

"חושך מצרים" הכוונה למציאות עצמית של חושך כשאדם נופל ברוחו לעצבות וייאוש מתוך חוסר ודאות. פסימיות וריקנות פנימית מכל דבר שלא הולך לו כפי שציפה, אז הכל נעשה חשוך וקשה עבורו. לא משנה מה וכמה יש לו – הוא תמיד רואה את מה שאין לו. תפיסת מציאות חשוכה מפילה את האדם ויונקת את חיותו מבלי לאפשר לו לזוז, בדיוק כמו שהיה במכת חושך במצרים.

מכת חושך לא פסחה על בני ישראל. 80% מהם ואף הרבה יותר מכך לא היו ראויים לצאת ממצרים, הם היו קטני אמונה שביקשו להישאר בה. אנשים אלו מתו בשלושת ימי האפלה הראשונים. פירש רש"י שכדי שהמצרים לא יראו במפלתם ויאמרו אף ישראל לוקים כמונו, הטיל עליהם חושך, וכך בזמן שהמצרים לא יכלו לצאת מבתיהם הספיקו בני ישראל לקבור את מתיהם. בכיות האבל של בני ישראל נבלעו בתוך הרעש והמהומה ששררו במצרים, כך שהמצרים לא חשו במאומה. מכת חושך אפשרה לאבד אותם מן העולם כדי לטהר אותו מכל פסול שלא ידבק בכל העם.

אמונה היא המפתח ליציאת מצרים

'הנתיבות שלום' אומר: 'יציאת מצרים' תלויה בכח האמונה. רק בזכות האמונה ניתן לצאת מגלות לגאולה – מחשכה לאורה.

הבעל־שם־טוב הקדוש מלמד את עקרון המראה לעבודת הנפש. להסתכל על כל צרה כ'צֹהַר', חלון הזדמנויות להתמרה – "הרואה והנראה תלויים הם זה בזה. עליו לדעת בבירור שיש בו שמץ קורטוב מאותו הדבר עצמו, והנה הזמין לו הבורא ראיה או שמיעה זו כדי שישים אל ליבו לשוב ולתקן הפגם ההוא, ובעזרתו יתוקן גם האיש העושה לו רע וישוב מדרכו".

כל זמן שעם ישראל לא האמין בה', גם פרעה לא האמין שיש כח גדול ממנו. כשעם ישראל מאמין סוף־סוף שה' כל־יכול גם פרעה משתנה מן הקצה אל הקצה, מבין ומאמין שה' הוא כל־יכול. אז מגיע השינוי – הוא משחרר את עם ישראל ואף מבקש ממשה ואהרון "וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי".

שנזכה לראות את הברכה המסותרת במצב, בטוב בנראה ובנגלה בחסד וברחמים!

מעוניינים לקבל תכנים בנושא: הצופן בפרשה ובראשי חודשים בסוד האותיות?

לחצו על הכפתור להצטרפות לקבוצה

אהבתם את התוכן? שתפו באהבה

פרשת השבוע ואירועים בלוח שנה

התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מפתחת תודעה ופותחת דרכים להשגה של המציאות.

דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות, צירופים ושורשי המילים. הצופן הגנוז באותיות פותח צוהר לעולמות פנימיים. מתוך התבוננות והבנת דבר מתוך דבר מגיעים להבניה.

תורת הסוד העברי מעברת בתוכה עיבורים מפתחי תודעה, בד בבד מרווה נפש צמאה ומחייה את הנשמה. תכנים מלאי ערך "לחיות עם הזמן" במעגל הזמן העברי.

הבלוגים שלי ב-לוגיה-קבלית:
פרשת השבוע; ראשי חודשים
חגים ומועדים במודעות
סוד האותיות; מִסְפָּרִים מְסַפְרִים
כוכבים ומזלות
תורת הנפש, התפתחות אישית ועוד….

אם הצלחתי להאיר בכם נקודה טובה למחשבה, זכיתי! עזרו לי להאיר עוד נקודות טובות של אור. שתפו באהבה.