הסוֹף מול ים סוּף – נֵס הים נָס

בשלח 2021

הסוֹף מול ים סוּף – נֵס הים נָס

בְּשַׁלַּח דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות

צופן אדם־עולם בסוד אותיות הפרשה

הסוֹף מול ים סוּף - נֵס הים נָס

וַיָּנָס יוסף - הים נָס

אלי־זה לנדאו

הסוֹף מול ים סוּף – נֵס הים נָס
בְּשַׁלַּח דרך השם בסוד האותיות
בזכות יוסף נֵס! הים נָס

עם שלם רואה את הסוֹף מול ים סוּף, וכהרף עין – נֵס! הים נָס
מצב שנראה שאין לו מוצא, כהרף עין מתהפך הים – סוּף בשינוי ניקוד לנקודת החולם מתקבל סוֹף.
"סוֹף" הוא דבר מוגבל לזמן ולמקום.
אם נוסיף את האות יו"ד למילה "סוֹף" ונשכל אותיות, הרי קיבלנו "יוֹסֵף".
האות יו"ד היא 'אות הברית' בספירת יסוד הלא היא יוסף.

יוסף בסוד היסוד שהוא איבר הברית עמד בפיתויים שיש ביצרים כשעמד בפני פיתויי אשת פוטיפר בהתגברו על יצרו הגשמי. רק עין אלוקית בוחנת כליות ולב יכולה לראות את אשר עבר על יוסף. יוסף שהניס חומר מפני רוח, וחול מפני קודש רבות עשה למען אחיו, על אף כל עלילותיהם שהעלילו עליו, לא נקם ולא שתם.
כל מעשה ומעשה שאנחנו עושים בעולם הזה, נחקק בעצמותינו ועומד לזכותנו או לזדונותינו, בעולם הזה ובעולם הבא, לנו ולצאצאינו. בזכות מעשיו שריכז את כל כוחותיו לשם שמים, שכולם נחקקו בעצמותיו, זכה לתואר צדיק, כשחיבר בין עליונים ותחתונים.

חז"ל (מכילתא בשלח) מפרשים בזכות עצמות יוסף הצדיק שלקח עמו משה זכו ישראל ש"הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס". שעליו נאמר: "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" נקרע להם הים.

ובשביל אברהם שמיהר לבקע את העצים ולשאת אותם עמו אל המקום אשר ה' יראה לו להעלות את יצחק לעולה. וכמה זמן ואיזה מרחק יצטרך ללכת עם משא העצים עד שיגיע אל מקום העקידה, לא היה ידוע. הוא לא ניסה להקל על עצמו בנשיאת משא העצים המבוקעים, שלא יכבידו ויקשו עליו לאורך כל הדרך כשהוא יכול היה למצוא עצים על ההר. אברהם מקדש את עצמו בהתגברותו על נטיות הטבע האנושי הראשוני המוטבע באדם עד שהחומר כבר לא יכול היה לעמוד כנגדו שנאמר עליו: "וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה" נבקע הים –"וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם".

יוסף הצדיק כאברהם, סבו רבו העברי, אבי האומה, אב על הגוף, רם על הנשמה, עבר ניסיונות ובכלם עמד, קידש את ברית המילה והמילה, הקב"ה קורע להם את הים ומטביע את מרכבות פרעה בים.

נחשון מלמד שיעור באמונה.
נחשון מלשון נחישות נחוש באמונה וביטחון בה', אמונה משורש אִמּוּן נדרש אימון יום־יומי להתחזק בה. הוא קופץ ראשון למים והבלתי אפשרי מתאפשר: בניגוד לטבע או להיגיון, הכול מתהפך ברגע.

מספר המדרש שהים לא נפתח מראש אלא רק ברגע שנחשון קפץ למים, ותוך כדי ההתקדמות המשיך הים להיפתח בפניהם.

מיום שבאנו לעולם מאבקים פנימיים אינסופיים
מול צרות ומצבים מצרים השוכנים בתוכנו: הפחד, הייאוש, הכאב, העצב והצער מצרים את עולמנו, מרעילים כל חלקה בנפשנו כנגפים בגופנו.
גם אם נדמה לנו שאנו עומדים לטבוע והמים מגיעים עד צוואר – בעצם האמונה שהיא מעל טעם ודעת, באורח פלא מרכבות פרעה המגלמות את ההפרעות המורכבות שבחיינו טובעות בים.
כשמרכבות פרעה טובעות, אז צפים ועולים מתוך הים ומתגלים אבני חן ואוצרות. כך גם כשצולחים מצבים מורכבים, זוכים לגלות אוצרות פנימיים שהיו חבויים עמוק בתוכנו.
אומר הרבי מלובביץ' בשעה שבני־ישראל באים מתוך אמונה שלמה ושומרים אמונים לקב"ה – הים מתבטל, ולא זו בלבד אלא הוא אף הופך לחומת מגן: וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.
"וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף"
אחר שנקרע הים והמצרים טובעו בתוכו, משה צריך היה להסיעם בעל כרחם מן הים להמשיך בדרכם.
יש המייחסים את התעכבותם של ישראל, לחמדת הממון של ישראל, שביקשו לנצל כמה שיותר את ביזת מצרים שנפלטה לחוף הים .
לעומת זאת, דברי חז"ל בספר הזהר מפרשים שהעם זכה להתעלות לפסגות רוחניות כל כך גבוהות שאפילו שפחה על הים ראתה מה שיחזקאל בן בוזי לא ראה… עד שסבורים היו שהגיעו ליעד, לפיכך, סירבו להתנתק מן המקום. הם לא ידעו שקריעת הים היתה רק שלב מקדים להביאם לפסגות רוחניות בהר חורב במעמד מתן תורה.
הם ביקשו לדבוק בשיירי הנס, לקחת "מזכרות" מקריעת הים שילוו אותם במדבר. לכן משה רבנו הוצרך להסיעם מים סוף, בעל כורחם.

כך גם בחיים, כל אחד פועל ממדרגה רוחנית שונה, אצל כל אחד הסיבה להתמהמהות שונה. יש המתמהמהים מחמת חמדת ביזת הים, ויש המתמהמהים מהפחד לנתק עצמם מן המדרגה הרוחנית שזכו לה.
תמונת מצב לימינו, יש המתמהמהים מתוך אחיזה במה שהיה, ויש המתמהמהים מתוך אחיזה בקיים!
עכשיו הזמן לקפוץ לים
להתמסר למה שמביא איתו היום
לשחרר אחיזה במה שהיה ובמה שיש
לשחרר אמונות מגבילות המוגבלות לדעתנו
להתעלות מעל הדעת בבטחון ואמונה בגאולה עכשיו.

שבת שלום שבת שירה
נשאיר את השיירים המיותרים מאחור
ונשיר שיר חדש לה'!

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם

אלי-זה לנדאו - התבונה דרך השם
[[ טופס מוטמע]]



רוצה לקבל את הצופן בפרשה דרך השם מדי שבוע למייל

מלאו פרטים כאן בתיבה משמאל והוא ישלח אליכם באהבה.


תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כותרת שלי