פרשת מקץ - לחיות עם הזמן
פרשת מקץ
פרשת מקץ דרך השם בסוד האותיות
פרשת מקץ - הקץ לתודעה חשוכה
"אין רע יורד מלמעלה" (חז"ל)
במחשבת הבריאה הכל הוא אחד: אין רע או טוב, אין ימין או שמאל, אין מעלה או מטה.
מקץ, מפרש הזהר הקדוש, קץ שם לחושך. אנחנו שבויים בתודעה חשוכה – מבחן האמונה נמדד במצבים של נפילה. יש דברים נשגבים מבינתנו להבין מהלכים עליונים!
נשאבים לאפלת החשכה בשיכול אותיות שכחה.
אומרים חכמי הסוד, הפתרון הוא הזכרון, ההיפך משכחה, 'זכרון' נוטריקון 'זך אור'. אנחנו אמורים לגלות את האור האלוקי הגנוז בתוך כל מצב חשוך, אז נגלה שהכל מתהפך לטובה.
תהליכים מתרחשים מעבר לממד הזמן המיידי.
אנחנו לא רואים את הנולד, ולכן קשה להבין את התהליכים.
פרעה הוא מלך המולך בנפשנו
שבע פרות רזות ושדופות אוכלות את שבע הפרעות הבריאות
שבע השבולים הדקות בולעות את שבע השבולים הבריאות והמלאות.
אומר רבנו בחיי, בשמו של פרעה נרמז יסוד העפר, הנמוך מבין ארבעת היסודות: אש, מים, אויר ועפר.
'עולם העשייה' בו אנו חיים, יסוד העפר הוא היסוד שהתגשם בחומר.
יחד עם זאת, רק בתוך עולם של חומר נוכל לעשות תהליכי התמרה.
פרעה אותיות הפער – העפר – פריעה פֵּירָעון תַשלוּם חוב, אל מול פריעה, גילוּי וחשׂיפה
פער נפער בין רוח לחומר בין חלום למציאות.
'שבע' אותיות 'שובע'. כשהנקודה עומדת בראש האות שי"ן מימין זה שבע, וכשהנקודה עומד בראש האות שי"ן משמאל זה שובע.
אות בי"ת ואות פ"א שייכות לקבוצת אותיות שמוצא הגייתן מהשפתיים (בומ"ף), אשר מתחלפות ביניהן – כך נראה שהמילה 'שבע' מצפינה בתוכה את המילה 'שפע'.
שפע ומחסור, שובע ורעב מתקיימים רק בתודעה
חיים בחוסר סיפוק תמידי שאינו יודע שובע, הסתפקות ושביעות רצון.
עסוקים במה שאין לנו במקום לראות את מה שיש לנו
חיים בפחד שלא יהיה מספיק. עסוקים בלאגור במקום לחוות. קצים מהר בכל מצב.
מתחרים זה בזה, חושבים שהשפע מגיע על חשבון האחר, במקום להבין שכולנו תלויים זה בזה ובטבע שסביבנו.
טבע המחסור גורם לנו לחוש רעב כל הזמן, אין תחושת שובע. חוסר סיפוק וחוסר שביעות רצון.
כמו בחלום פרעה הרזות בולעות את השפע ועדיין נשארות רזות ורעבות.
חלומות מורידים ומעלים – לוחמים עד שמוחלים.
דברים שרואים מכאן, מנקודת המקום והזמן הזה עלולה להחליש וליצור תחושה של צימוק וכיווץ,
עלינו לפרוע את החוב שבעטיו ירדנו לעולם כדי לתקנו, להיות במחילה למחול לכל אלו ששכחו את החוב שבעטיו ירדו לעולם. רק ראייה מנקודת מבט של בטחון ואמונה מאירה, מחזקת וממצקת את האדם.
פרשת מקץ בשבת חנוכה
בראש חודש טבת החשוך ביותר בשנה מגיע אור החנוכה לשיאו.
זהו עת רצון למשוך אור מאור האינסוף ולהפוך את טבת ל-'טובות'.
האות ו' עומדת בלב המילה 'אור' – ו' היא צינור של אור והיא וו החיבור הנכתבת בשני ווים – הכח המחבר בין ניגודים:
ו' אחת מחברת בין מעלה ומטה ומושכת מאור האינסוף אל תוך חיינו.
ו' אחת מחברת בין צדדים – בין ימין ושמאל, בין חסד ודין, בין אור וחושך.
אומרים חכמי הסוד, אם משהו בעינינו נתפס כדבר רע, משום שזה נובע מצרופים לא נכונים של אותיות, צירוף מוטעה בין כלים שאנחנו עושים.
בטחון ואמונה ב-ה' מהפכים את צירופי האותיות לטובה ואז לוחם נעשה חולם ומוחל, נגע הופך לענג, ומה שבוטל זה לטוב.
מראש חודש טֵבֵת מושכים שני צינורות של אור והופכים את טֵבֵת לטובות לכל השנה.
להכניס את האור בכל הפרטים להודות להלל ולשבח על כל ה-יש בחיינו.