פרשת זָכוֹר דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות

פרשת זכור 2021

פרשת זָכוֹר דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות

פרשת זָכוֹר דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות

צופן אדם־עולם בסוד אותיות הפרשה

אימון לאמונה מתחיל בזכרון

זָכוֹר למחות את זכר עֲמָלֵק

אלי־זה לנדאו

שבת זָכוֹר – צופן האותיות והמילים בפרשה דֶּרֶךְ הַשֵׁם

מה הזכרון לימינו?

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם"
שבת לפני פורים קוראים את פרשת זָכוֹר.
מצווה הנחשבת למצווה מדאורייתא (מהתורה).

אנחנו מצווים לזכור למחות ולהשמיד את זכר עֲמָלֵק שהמן האגגי הוא מזרע אגג מלך עמלק ששאול נצטווה להרוג, אך לא הרגו.

כל מטרתם של העמלקים היתה השמדת ישראל בהשחתת אמונתם. שכן היו בדרכם לארץ, לא היתה זו מלחמה על שטח אדמה או אידאולוגיה, אלא היה זה להתריס בחוסר אמונה, ובעזות מצח כנגד ישראל שנעשו להם ניסים ביציאת מצרים – התריסו כנגד יראת ה'.

"אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים".
העמלק לא רק שנטפל לחלשים שעברו כל כך הרבה טלטלות, הוא "זינב" בעם, הוא 'קיצץ בזנבו'. הזנב שומר על שיווי משקל ומשמש כאמצעי לניווט ולמילוט.

עֲמָלֵק תוקף מאחור, מהזנב על מנת לגרום לישראל לאבד כיוון וכוונה בעבודת ה' .
הַזָּנָב מסמל גם את אותו חלק, לא רק בחברה, אלא גם בתוכנו, בנפשנו. אותו חלק הנשרך מאחור, הנחשל והחלש המעכב ומכביד עלינו מלהתקדם.

פעולת הזינוב והפירוד היתה "בְּךָ", בעצמך, בחלק מגופך ולא בגורם זר לך,
ו-הַנֶּחֱשָׁלִים שורש ח.ש.ל. אותיות ח.ל.ש.
אותיות ש' ו-ס' הן אותיות 'שיניות' מתחלפות. הרש"ר, מוצא זיקה בין שורש ח.ש.ל לשורש ח.ס.ל. כלומר שהנחשל עלול להיות נכשל ונחסל.
התיקון לנחשלות ולחולשה הוא החישול. לעזור לכל אותם מזדנבים מאחור שמזלם לא שפר עליהם.

הדגש בעמלק הוא על "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים" אין בו יראת שמים.
עם ישראל מייצג בשורשו את הקדושה האלוקית והחיבור אליה, לעומת עֲמָלֵק המייצג את הצד ההפוך לקדושה, "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". קָרְךָ מלשון קרירות עניינו לצנן את ההתלהבות שמשרה האמונה עד שלא יהיה בך חשק וחיוּת.

עמלק מייצג שנאה שאינה מבוססת על נימוק מציאותי.
שורש השנאה נעוץ בלא-מודע, שם רוחשים דחפים תוקפניים, לאו דוקא כלפי זרים, כי אם כלפי קרובים, אחים, חברים ולבסוף השנאה נגד עצמנו.

עמלק, מעבר היותו אויב אכזר, הוא כח מעכב שפועל בנפשנו.
עמלק = ספק = מר = 240 בגימטריה. מכאן, מקור המרירות בחיינו הוא ה'ספק '.
מלחמה פנימית מתחוללת בנפשנו יום יום בהטלת ספק כמעט בכל דבר שאנחנו עושים.
'ספק' מרעיל ומחליש אותנו בחוסר סיפוק אל מול כל מה שהשגנו והספקנו..
'ספק' הוא ההיפך משלמות האמונה התמימה. מכאן, סיפוק מגיע רק ממקום של אמונה!

שם המקום שעמלק תקף את ישראל הוא רְפִידִים, מלשון רפיון ידיים.
במלחמת עמלק, מתואר משה נצב על ראש הגבעה ומטה ה' בידו. כאשר משה הרים את ידיו מעלה, גבר עם ישראל, כאש הניח את ידו, גבר עמלק. כשידי משה כבדו, לקחו אהרון וחור אבן ושמו תחתיו ותמכו בידיו מזזה ומזה, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ – וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב
המשנה מסבירה את עניין הרמת הידיים של משה כתפילה, לומר לך: "כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים; ואם לאו, היו נופלין."

במצב של מרירות וספק יש רפיון ידיים, התרופה היא הרמת ידיים בתפילה לגבור ולנצח כל מצב.

תוצאות מלחמה זו נקבעו לנצח: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ…
כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם זוהי תזכורת עבורנו להיאבק ב"עמלק" שבתוכנו – בחוסר האמונה. אמונה מלשון אימון, בדיוק כמו הזיכרון, הוא שריר שצריך לפתח אותו. לראות את האור המוסתר בתוך כל מצב מטלטל במקום לחפש את מי להאשים או לשנוא.

שמיעת 'פרשת זכור' זוהי מצווה לשמוע בציבור – במקום שיש בו עשרה זכרים גדולים.
מלחמת עמלק היא 'מלחמת מצוה', מכאן אומר הרמב"ם, גם נשים מצוות במלחמת עמלק ובמחיית זרעו, הן צריכות להתחייב במצות עשה של זכירת מחיית עמלק כזכרים בשמיעת 'פרשת זכור' בבית הכנסת.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם

אלי-זה לנדאו - התבונה דרך השם
[[ טופס מוטמע]]



רוצה לקבל את הצופן בפרשה דרך השם מדי שבוע למייל

מלאו פרטים כאן בתיבה משמאל והוא ישלח אליכם באהבה.


תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כותרת שלי