פירמידות מצרים לבניין פרי-מידות בנפש
פירמידות מצרים בפרשת שמות דרך השם בסוד האותיות
בני ישראל עבדים במצרים
העם, לא מאמין ביכולת שחרור ושינוי. הם עסוקים בסבל ונאחזים בו באדיקות.
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
באותה מידה ש- "יְעַנּוּ אֹתוֹ", כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ כאילו זה תנאי, שיהיה ענוי לפני שתהיה היענות לפרוץ קדימה. אם אין עינוי יסורים ומכאובים, לא נענה.
פרעה מכביד לחץ, אותיות חלץ – צלח כולן באותו השורש. זה מראה על השתלשלות של תהליך תודעתי איך להיחלץ ממצבי לחץ כדי לצלוח מצבים אל ההצלחה.
כל לחץ מביא אותנו לבנות קומה בנפש.
להפוך חולשה לחישול.
בניית הפירמידות במצרים
בניית הפירמידות במצרים, בפרשת שמות, הוא סיפור חיינו.
פירמידות בשיכול אותיות פרי מידות. מידות הן תכונות, והן שיעור וכמות.
פרי הוא תולדה.
פירמידה היא משל לתולדה שנבנתה בנפש מתוך תהליך פנימי עמוק של תיקון המידות בנפש.
גלות מצרים באה לעורר אותנו לבניין מידות בנפש.
עבודה קשה בחומר ובלבנים בסוד האותיות
הגלות בהתגלמותה, הזוהר מסביר: הזהר הקדוש מסביר, עבודה קשה – מלשון קושיות. אינסוף קושיות… לא לגבי מהות החיים כי אם קושיות של ספקות. הספק מבלבל ומחליש אותנו. חיים ליד החיים ומפספסים את העיקר.
בְּחֹמֶר מלשון חומרנות – חומריות – חמוּר. מודדים שׁוֹוִי וערך במושגים של חומר.
מדמיינים שכל דבר נורא חמוּר. מחפשים את הקושי ומחמירים עם כל מצב, פה ושם מדברים על רוח, עושים קצת רוח ונשארים במֵרוץ להשיג עוד מהחומר למחר.
וּבִלְבֵנִים מלשון לבן – ליבון, מסתתרים אחרי ה"לבן", משקרים 'שקרים לבנים' ובורחים מללבן את הסוגיות החשובות באמת בחיים. מפספסים את המהות והתכלית הפנימית העמוקה שמסתתרת בכל מצב.
מה הקשר בין משבר ללידה
משבר אותיות מבשר.
'משבר' מתאר קושי ושֶבר.
שבר הוא ניפוץ של דבר כלשהו. משה רבנו שבר את לוחות הברית: "וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר".
אשה בזמן לידה "יושבת על המשבר"
"שבר" הוא גם שם השרפרף שעליו כורעת היולדת ללדת, רגע לפני שהולד מגיח לעולם. רגעים של סף חיים חדשים. המשבר משל לפתח הרחם שנשבר כשהוולד קרוב לצאת".
מפרש רש"י, מושב האשה היולדת, ובמקום אחר קוראו "משבר".
"עַל הָאָבְנָיִם" – מושב כלי אומנות יוצר חרס.
מפרש רש"י,
"עַד-מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה" [ישעיהו]
עת צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לולד לצאת".
הקשר בין המילה 'משבר' למילה 'לידה', נקשר לקושי שכרוך במעבר של העובּר מן פי הרחם ופורץ החוצה לאוויר העולם. מן הרחם אל מציאות שמחוצה לו. קושי שמתחיל מבפנים עד שהוא יוצא החוצה לאויר העולם.
מצרים בשם שלנו
ספר שמות כבר בפתיחה מונה את שמותיהם
אֵלֶּה השְׁמוֹת שירדו לגלות מצרים ונעשו עבדים, אך לא ה[נ]שמות ירדו לגלות.
נשמה שיורדת למסע, עוברת תהליכים ברחם, יוצאת למרחב בעולם החומר ומתלבשת בשם האדם.
שם האדם הוא מעין חבל טבור המחובר לנשמה דרך אותיות השם. דרך השם שבחרה הנשמה היא תעבור תהליך של זיכוך ותיקון המידות בכל מרחב שתגיע אליו, שיהווה עבורה כרחם לעבור בו תהליכים.
הירידה למצרים, היא ירידת הנשמה לעולם למציאות צרה ומצומצמת.
בלב המילה מצרים עומדות אותיות צרי.
צרי [=300] היא בגימטרייה האות שי"ן. אם נחליף אותיות צרי באות שי"ן ונצרף אותה לאותיות מ"ם ומ"ם סופית הרי קיבלנו את צירוף אותיות "שמם" – השם שלהם.
מדרש תנחומא במדרש "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם", מלמד על המשמעות הרבה שיש לכל שם ועל הזהות הייחודית שמתקבלת מתוך החיבור לנשמה שמחוברת לשם השם המפורש יהו"ה.
בניית הפירמידות במצרים
חז"ל מציינים את מעלתם של בני ישראל בכך שלא שינו את שמותיהם בעת שהייתם במצרים על כן נגאלו ישראל ממצרים":
המצרים ביקשו לעקור את שמותיהם העבריים של בני ישראל וליתן להם שמות מצריים אשר ישכיחו מהם את כור מחצבתם. לשעבד ולשבר את גופם ואת רוחם, לטשטש את זהותם הלאומית ולפגום בליכודם.
אולם הם היו דבקים בשמם ובשם השם הגדול ועל כך זכו בגאולה.
היום אנשים מחפשים לעשות מעקפים, במקום לבנות ולתקן מידות בנפש, הדרך הקלה והקצרה, זה לשנות את השם.
השם לא אשם.
הכל מתחיל בתודעה.
קושי הוא בעצם ניסיון שבא לפתח את האדם. "כל מה שבא לפתחי – בא לפתח אותי" אז אפשר לצאת מן המיצר אל המרחב.
שינויים גדולים מתחילים מבפנים
שום כוח חיצוני אינו יכול להחליף כוח פנימי המגיע מתוך בשלות.
אם ביצה נשברת מכוח חיצוני – החיים מסתיימים.
אם ביצה נשברת מכוח פנימי – החיים מתחילים.
שינויים מדהימים מתחילים מבפנים!
בני ישראל עבדו בפרך לבנות פירמידות לפרעה.
לעומת זאת, פירמידות בצד המתוקן שלהן הן 'פרי המידות' שאדם בנה בתוכו – במידות שבנפש, בתכונות מתוקנות, אז זוכה לפירות – "פדה בשלום נפשי".
גלות מצרים נמשכת עד עצם היום הזה במציאות ירודה וחשֵׁכה.
משימתו ואחריותו של כל אחד להעלות ולמשות את עצמו כמשה בכוח האמונה – לצאת ממצרים כדי להוציא את עמו יחד עימו מגלות לגאולה.
פרשת שמות פותחת את החומש השני שמות
לעוד מאמרים על פרשת שמות






