גלות וגאולה מתחילים בתודעה

שמות 2021

גלות וגאולה מתחילים בתודעה

שְׁמוֹת דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות

צופן אדם־עולם בסוד אותיות הפרשה

גלות וגאולה מתחילים בתודעה

אם אין עינוי, ייסורים ומכאובים – לא ניענה

אלי־זה לנדאו

שְׁמוֹת דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות
הגלות והגאולה מתחילים בתודעה

גלות איננה קשורה למקום גיאוגרפי שהאדם נמצא בו, או לחיים בגולה, בארץ זרה, אלא, היא מצב נפשי בו אדם מרגיש ריחוק מעצמו, מתוך הדעת המרוחקת מן האור.
התודעה כלואה במחשבות שליליות, ייאוש ועצבות פחדים ותסכולים המורידים למקומות צרים המֵצֵרִים ומצערים.
הזוהר מפרש את המהות האמיתית של הגולה כשעבוד, משהו חיצוני השולט על המוח ועל הרוח, ולא בהכרח על הגוף.

מאתיים ועשר שנים בני ישראל במצרים, בסבל וייסורים. העם, לא מאמין ביכולת שחרור ושינוי. הם עסוקים בסבל ונאחזים בו באדיקות.
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ. כמו תנאי, חייב להיות עינוי לפני שתהיה פריצה. אם אין עינוי, ייסורים ומכאובים – לא ניענה.
פרעה מכביד לחץ, אותיות חלץ – צלח כולן באותו השורש. זה מראה על השתלשלות של תהליך איך להיחלץ ממצבי לחץ להגיע אל ההצלחה.

התורה נכתבה לכל הדורות, הציווי לזכור ולהזכיר את יציאת מצרים, בכל יום ויום, ביום ובלילה מאז ועד אחרית הימים, לא לזכר אותם ימים כי אם להזכיר לעצמנו שבכל יום ויום יש לנו ירידות למצרים. גלות היא נחלת כל יהודי – כאן, שם ובכל מקום.

מצרים נכתבת בשתי אותיות מ"ם, הראשונה פתוחה, השנייה מ"ם סופית וסגורה, רומזת שאי־אפשר לצאת ממנה. מ"ם פתוחה מייצגת את המודע, מ"ם סופית מייצגת את התת מודע.
מצרים מלשון מֵצַר, גבול, מסמלת צמצומים, מגבלות והגבלות שיש בטבע.
מֵצַר הוא גם רצועה צרה של ים המפרידה בין שני חלקים, אך באותה מידה מחברת בין שני החלקים הנפרדים.
כל המציאות של עם ישראל מונהגת בהנהגה שהיא למעלה מן הטבע בשֵּׁם י-ה-ו-ה.
כאשר אדם מחובר לה' באמונה וביטחון, מכניס את הקב"ה לכל מקום, הוא זוכה שמצרים נעשית לו מִצְרַיְמָה, אותיות מצר מ-יה'.

זה הרואה שכל מהלך הוא מהלך אלוקי, ובכל מגבלה יש תכלית ומטרה. זוכה לבוא לנחלה בלי מְצָרִים, בלי גבולות ומגבלות, הכול אפשרי!

בספר בְּרֵאשִׁית מוזכרת מצרים בשתי אותיות מ"ם פתוחות: וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה, לרמז שיכול היה להיכנס בה ולצאת ממנה כרצונו.
לעומת זאת, כאשר אדם מנותק מאמונה בה', הוא מוציא את עצמו מהנהגת יה' ונשאר רק עם מיצר, מגבלה.
שבויים בדעת מצומצמת ומוגבלת בתפיסת מציאות צרה. ניתוק ממקור ה' הוא מקור הצרה והצרוֹת. כל הסוד הוא בהרחבה, לראות בראייה רחבה מעבר למגבלה המתגלה.

וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים
הגלות בהתגלמותה, הזוהר מסביר: בַּעֲבֹדָה קָשָׁה מלשון קושיות. אין־סוף קושיות… לא על מהות החיים כי אם קושיות מתוך ספקות. הספק מבלבל ומחליש.
בְּחֹמֶר מלשון חומרנות – חומריות – חמוּר. מודדים שׁוֹוִי וערך במושגים של חומר. מדמיינים שכל דבר נורא חמוּר. מחפשים את הקושי ומחמירים עם כל מצב, פה ושם מדברים על רוח, עושים קצת רוח ונשארים במֵרוץ להשיג עוד מהחומר למחר.
וּבִלְבֵנִים מלשון לבן – ליבון, מסתתרים אחרי ה"לבן" כשאנחנו משקרים 'שקרים לבנים' ובורחים מללבן את הסוגיות החשובות באמת בחיינו.
חיים ליד החיים האמיתיים ולצדם ומפספסים את המהות. מחכים לכוח חיצוני שיבוא להציל אותנו, אולם כדי שתגיע ההצלה צריך לעבור תהליך פנימי של זיכוך וליבון הדעת המושרשת בתוכנו. שום כוח חיצוני אינו יכול להחליף כוח פנימי המגיע מתוך בשלות.
אם ביצה נשברת מכוח חיצוני – החיים מסתיימים.
אם ביצה נשברת מכוח פנימי – החיים מתחילים.
שינויים מדהימים מתחילים מבפנים!

חירות פירושה אחריות
אנחנו נמצאים בגלות.
לכולנו יחד ולכל אחד יש גלות פרטית שלו המתגלמת בתקופות של ירידה וחשֵׁכה. משימתו ואחריותו להעלות ולמשות את עצמו כמשה בכוח האמונה – לצאת ממצרים שלו עד שכולנו יחד נצא מגלות לגאולה בימים אלה ממש.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם

אלי-זה לנדאו - התבונה דרך השם
[[ טופס מוטמע]]



רוצה לקבל את הצופן בפרשה דרך השם מדי שבוע למייל

מלאו פרטים כאן בתיבה משמאל והוא ישלח אליכם באהבה.


תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי