דף הבית » הצופן בפרשה » שמות דרך השם » יתרו » פרשת יתרו – לחיות עם הזמן

פרשת יִתְרוֹ - לחיות עם הזמן

פרשת יִתְרוֹ במתן תורה

פרשת יִתְרוֹ דרך השם בסוד האותיות

במה זכה יתרו שפרשת מתן תורה תיקרא על שמו?

אפילו שלושת האבות לא זכו שתקרא פרשה על שמם, גם לא משה רבנו. יתרו, חותן משה, כהן מדין, עשיר בעל שררה, מנהיג סמכותי ומכובד. הוא היה בקיא בכל החכמות" היה בקיא באסטרולוגיה, קריאה בכף יד, תווי פנים, ידע לחזות בכל דרך אפשרית. אומר רש"י, שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה. בענווה ובפתיחות מחשבתית, נוטש את הכמורה, את העושר, את הכבוד ואת כל אשר לו.

מוותר על הכל למען הדבר האמתי – בורא עולם, מודה ומברך "בָּרוּךְ ה"!.

מוותר על הכל למען הדבר האמתי – ה' – בורא עולם, מודה ומברך "בָּרוּךְ ה"!.
בידיעה פנימית עמוקה, הוא ידע שה' הוא גדול מכולם, מעל כל אלוקים אחרים שידע והכיר עד היום. אין עוד מלבדו, הוא ממשיך ואומר "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל 'ה מִכָּל הָאֱלֹקים".
סיכום פרשת יתרו הוא היה בקיא באסטרולוגיה, קריאה בכף יד, תווי פנים, ידע לחזות בכל דרך אפשרית.

במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד

"במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד" (חז"ל)
יתרו, הגר הראשון, הלך אחר נעם ה', אח"כ נראה את רות, כמו יתרו, דבקה ב-נעמ-י אותיות נעם ה', הלכה אחר נעם ה'.

השניים ממחישים לנו מהי הכרה נטולת כל אינטרס או התניה, בזמן שעשו את הבחירה לעזוב את עברם למען דרך האמת.

בהיסטורית העם היהודי נראה עבר מפואר בין חכמי ישראל שהיו גרים: רבי עקיבא, מגדולי חכמי ישראל, מנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא, רבי מאיר בעל הנס, מגדולי הצדיקים שידע העם היהודי בתולדותיו. אונקלוס, חיבר את התרגום הארמי לתורה המובא כמעט בכל חומש, שמעיה ואבטליון, חכמים ודרשנים גדולים בתורה, חיו בסוף תקופת החשמונאים, שמעיה, נשיא הסנהדרין ואבטליון אב בית דין.

פרשת יתרו על האסור האסור והמוּתָּר המוֹתר

האסור אסור והמותר מוֹתר

מוֹתר מהשורש ית"ר, יוֹתר, יתרון עודף, ערך מוסף – וכן אותיות יתרו
במעמד מתן תורה ניתנה התורה, אך עד שהיא תתקבל יידרש עוד תהליך שלם של קבלה.
כל אדם מקבל את התורה לפי מדרגתו הרוחנית, על־פי תפיסתו ומקומו בזמן.
התורה מעניקה לנו הדרכה איך לחיות חיים ארוכים על ידי מצוות ומעשים טובים – לחיות את החיים ולא על יד החיים.

"וְזֹאת, הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-שָׂם מֹשֶׁה, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ד' מד' – פרשת וָאֶתְחַנַּן לקריאה מלאה) לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ

מובא בגמרא "זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – נעשית לו סם מיתה" (בבלי יומא)
התורה מעניקה לנו תור של כללים ויסודות לדרך חיים
קיום התורה והמצוות מבטיחה אריכות ימים.
מה זה חיים ומה זה מוות?
חיים, הם המשכה והמשכיות. מוות הוא דבר שאין בו המשכיות, הוא נגדע משורש החיים.
אריכות ימים, אין הכוונה לאורך שנות הגוף הגשמי על פני האדמה, אלא בזכות התקדשות האדם, שמקדש את מעשיו בדרך התורה, זוכה להאריך ימים בכל… הן בחייו והן אחרי לכתו.

הגוף הגשמי בעולם החומר, פג, מתפוגג וכלה, לעומת זאת הרוח היא נצחית כאלה הן מצוות התורה ולימודה – נצחיים. התורה היא חיים, היא משולה למים המחיים את אדם.

אנשים יכולים לחיות חיים ארוכים אך עקרים במעשים חסרי משמעות, חייהם קצרים.
לעומת זאת, יש אנשים שחיים חיים קצרים אך מלאי משמעות, הם ממשיכים לחיות עוד הרבה אחרי לכתם מן העולם.

התורה היא סם חיים או סם מוות

התורה היא "סם חיים" למי שלומד ומקיים אותה. התורה היא לא עוד מקצוע אקדמי.
היא "סם מוות", למי שלומד אותה ללא יראת שמים. לומד שלא על מנת לעשות או לקיימה – יש אצלו ניתוק מוחלט בין הלימוד למעשה.

הגמרא (במסכת שבת לא) יוצאת נגד הלומדים שלא על מנת לקיימה וזה אסור. למה הדבר דומה? לגזבר שמסרו לו את המפתחות לחדרים הפנימיים אך לא מסרו לו את המפתחות לחדרים החיצוניים וכך אינו יכול להגיע לפנימיים. או משל לאדם שבנה שער לחצר למרות שאין לו חצר.

"סם מוות" – 'מוות' הוא דבר שאור אלקי אינו חודר אליו.
'אסור' הוא דבר כבול בכוחות הטומאה שחוסמים את האור האלקי להחיות את הדבר ולאפשר לו לתפקד. לעומת זאת, 'מותר' הוא דבר משוחרר ופתוח שאינו כבול או קשור.

אנחנו חיים בעולם העשייה, אי אפשר לנתק בין מחשבה למעשה, בין רוח לחומר, הם שזורים זה בזה.
בלימוד פנימיות התורה, אדם עולה ברוחניות, ככל שאדם עולה יותר גבוה כך הוא נדרש לטהר ולקדש את מעשיו. כמו דרישה מילד בגן או מאדם מבוגר, היא איננה אותה דרישה. מידת הדין שונה בשניהם.
"סם חיים" היא לא רק ללומדים אלא גם למיישמים אותה הלכה למעשה.

התורה אמנם ניתנה אך צריך לקבל אותה

'מעמד מתן תורה' – התורה ניתנה אבל עד שהיא תתקבל, עוד יידרש תהליך.
מובא בגמרא "כפה עליהם הר כגיגית"
אם בכפיה, למה אמרו קודם "נעשה ונשמע"?
'כפיה', היא שלילת בחירה חופשית. כל דבר הבא אל האדם בכפיה, אינו מחזיק מעמד היות והוא אינו מושרש בתוכו. בכפיה, אין הזדהות והפנמה ולכן עלולה להביא לתגובה הפוכה – של אנטי.

הקב"ה לא כפה את קיום התורה במובן הרגיל של כפיה. אלא, כפה את ההתגלות במעמד הרם בו הוא מתגלה אליהם פנים אל פנים.
לא היתה להם בחירה בעניין.

אומר ה'שפת אמת', בגלל הקדמתם 'נעשה' ל'נשמע'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, משקף את התבטלותם הגמורה של ישראל כלפי ההתגלות וכלפי האמת שאותה הקב"ה עתיד להביא להם.

על מנת שנוכל להגיע להשגות ולחזות בנסים, עלינו להיות באמונה, לשחרר אחיזה ובעיקר להיות בהתבטלות גמורה. 'התבטלות' איננה אומרת לבטל את עצמי. התבטלות, משמע, לבטל את הרצון הכבול רק בעצמי. רק כך נוכל להגיע להשגות גדולות וגבוהות יותר.

מי יתן ונזכה לעלות בדרך העולה בית ה'.

עוד על פרשת יתרו דרך השם – מתוך ויתור מקבלים יותר

אֵלִי־זֶה לנדאו – התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מרחב ללימודי תודעה יהודית
קורסים | הרצאות וסדנאות בתורת הסוד העברי וחכמת הנסתר, קבלה, חסידות ותורת הנפש
כותבת הספרים "לראות את האות בפרשה" דרך השם בסוד האותיות @ כל הזכויות שמורות

מעוניינים לקבל תכנים בנושא: הצופן בפרשה ובראשי חודשים בסוד האותיות?

לחצו על הכפתור להצטרפות לקבוצה

אהבתם את התוכן? שתפו באהבה

התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מפתחת תודעה ופותחת דרכים להשגה של המציאות.

דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות, צירופים ושורשי המילים. הצופן הגנוז באותיות פותח צוהר לעולמות פנימיים. מתוך התבוננות והבנת דבר מתוך דבר מגיעים להבניה.

תורת הסוד העברי מעברת בתוכה עיבורים מפתחי תודעה, בד בבד מרווה נפש צמאה ומחייה את הנשמה. תכנים מלאי ערך "לחיות עם הזמן" במעגל הזמן העברי.

הבלוגים שלי ב-לוגיה-קבלית:
פרשת השבוע; ראשי חודשים
חגים ומועדים במודעות
סוד האותיות; מִסְפָּרִים מְסַפְרִים
כוכבים ומזלות
תורת הנפש, התפתחות אישית ועוד….

אם הצלחתי להאיר בכם נקודה טובה למחשבה, זכיתי! עזרו לי להאיר עוד נקודות טובות של אור. שתפו באהבה.