משה 'שובר שתיקה' ופותח את הפה בנאום פרידה
בדבריו הוא מעביר דברים שהיו 40 שנה במדבר

משה שאמר "לא איש דברים אנכי" קובע עכשיו "אֵלֶּה הַדְּבָרִים"

אומרים חז"ל "אלה הדברים", "אלה הדבורים" של משה ימים אחרונים לפני מותו.
דברים הנאמרים באמנות לבני ישראל

שיעור באמנות התוכחה
תוכחה זו אומנות שצריך לדעת לעשות אותה, אף אחד לא אוהב לשמוע דברי תוכחה!
תוכחה, באה להוכיח במילים את האדם על דברים שעשה ונכשל בהם.
יש בה משהו מהנזיפה, לכן היא גם מלווה בתחושה לא נעימה.

חשוב שהיא שתהיה עניינית, מדויקת, תכליתית ומועילה עם הצעה לפתרון
במטרה להושיט יד, להעלות, לקדם ולהצמיח את האחר
ולא סתם הטחת דברים, אחרת זוהי רק ביקורת

הכל עניין של עיתוי ונסיבות
מה אומרים? מתי ואיפה אומרים? ואיך אומרים?
לפני הכל צריך להרגיש שהאדם פתוח לשמוע, אחרת הוא יהיה אטום ומרוחק ושום דבר לא יחלחל שם באמת .

משה ברגישותו הרבה, בהתחלה רק מציין מקומות מפני כבודם של ישראל
רק אח"כ הוא מאריך לפרט את החטאים שעשו.

מתי הוא אומר את הדברים? ברגע הפרידה – סמוך למיתתו.
הם כבר מרגישים את חסרונו, הם קשובים לכל מילה שלו.
רש"י מוסיף, סמוך למיתתו כדי שלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו.
זו פעם ראשונה שמשה מוכיח אותם בדברים ישירים, למרות שלא פעם הוא קרא להם טרחנים, נרגנים וכיו"ב.
אילו היה מוכיחם אז כשהיו במדבר בזמן שהיו מרוחקי תקוה, ונפשם מרה וקצרה והתסכול רב
אין סיכוי שהתוכחה תיקלט.

איפה הוא אומר את הדברים? אחרי הנצחונות על האויב, אחרי שהרוחות נרגעו.
רק כשהגיעו למחוז חפצם ועמדו על סף הכניסה לארץ, זה הזמן המתאים לתוכחה.

ואיך הוא אמר אותם? משה מתחיל ברמיזה ורק כשהוא רואה שהם פתוחים להקשבה
וממול הוא מרגיש שלא נותר בו שריד של כעס, רק אז הוא ממשיך בתוכחה גלויה בדברים היוצאים מן הלב
ממקום של אהבה וחמלה כך שיחלחלו אל הלב ולא ישארו כדיבורים באויר.
והעם שותים בשקיקה את דברי התוכחה הקשים.

תוכחה נועדה להראות את ה-'תיקון' ל-'ניתוק'
איפה הם נתקו את עצמם מעצמם כדי לעורר בם את הרצון לתקן את מה שנותק בתוכם .
הלב הוא בית המקדש
חורבן בית המקדש הוא חורבן פרטי של כל אדם שאינו בא מאהבה.
כמה בתים נחרבו וממשיכים מדי יום להיחרב בדברי תוכחה שאינם יודעים להיאמר?
כדי להביא את הגאולה הפרטית והכללית צריך קודם לנקות את הלב.

שבת שלפני תשעה באב נקראת 'שבת חזון' קוראים בה את פרשת דברים ואת ההפטרה מחזון ישעיהו בן אמוץ שהתנבא על חורבן ירושלים בדברי תוכחה לישראל, בו הוא אומר שהבורא לא מחפש את ההיצמדות לתפילות, לחגים ולקיום מצוות. כל זה חסר משמעות אם אדם לא מנקה את הלב שלו משנאה, מקנאה ומרוע
ובא מאהבת חינם .

משה מזכיר להם בדברי התוכחה את פרשת המרגלים, את בכיית החינם שהפכה לבכייה לדורות בתקופת בין המיצרים ותשעה באב. הוא משתמש במונח 'ויחפרו את הארץ' במקום 'ויתורו את הארץ'
'ויתורו' מלשון חיפוש רוחני, ואילו 'ויחפרו' מלשון 'לחפש מתחת לאדמה'
החיפוש נועד כדי להכין את הארץ כקרקע להתפתחות רוחנית בשילוב של קרקע מוחשית יציבה.
רוחניות ללא ביטוי מעשי אין בה כלום – היא נשארת אויר ורוח.

רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה:
הר הוא מטאפורה למכשול. משה קורא לנו אל תראו בכל מכשול מניעה.
רב לכם! די! די עם הישיבה הזאת על הר המכשול, התגברו עליו.–
הפכו את המניעות להנעות ותניעו את הרצון.
פְּנוּ | וּסְעוּ לָכֶם… הלאה קדימה

רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ "
פתח בלשון יחיד רְאֵה וסיים בלשון רבים בֹּאוּ וּרְשׁוּ,
ללמדנו שראיית ארץ ישראל תלויה בכל יחיד ויחיד.
בעל עין טובה זוכה ורואה בה טובה
היפוכו בעל עין רעה, עיניים לו ולא יראה מה טוב ומה נעים שבת בארץ. ׁ(מאור ושמש)

המלחמות על הארץ הן מלחמות בין כוחות האור והחושך
המלחמות האמיתיות מתחילות בנפש וממשיכות אל מול ישויות פיזיות
נכון, במציאות הגשמית והרוחנית יש קיום לכל הכוחות, החיוביים והשליליים.
כמו שבעולם הפיזי צריך לדעת איך להילחם מול האויב,
כך צריך לדעת באילו כלים רוחניים להלחם כנגד הכוחות השליליים.

יש אנרגיות שמייצגות רוע מוחלט ועלינו להלחם בהם כמו העמלק
אנו מצווים למגר אותו מאיתנו בכל דור.
אסור לנו בכלל לנסות לחיות איתן כי נרד עימן שאולה.
ויש שלמרות המריבה ששוררת בינינו אנו אמורים ללמוד לחיות איתן בשלום ולנסות לצמוח לצדם.
פרעה, למרות כל הרוע שעשה לנו, הוא מוצג בבירור כרוע מעורר צמיחה הכרחית בחיינו
והיו גם מצבים שהאל הוא זה שהכביד את ליבו.

עם ישראל תמיד היה מוקף באויבים.
קיבלנו הבטחה
"בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם",
עכשיו המטרה לממש את הציווי בזכות האבות מתוך אחדות
ועד שנגלה את האור להביא את הגאולה אנחנו נמצאים בגלות
אומר הרבי נחמן, בעת הגלות, חוזרים העכו"ם והקליפות
לומר שארץ-ישראל וכל ההשפעות התלויות בה הכל שלהם.
ועל-כן בימים שבין המצרים, שהם ימי החורבן והגלות,
צריכין לחזור ולכבוש הדרך לארץ-ישראל.
פרשת דברים רלוונטית לימים אלה ממש – ההבטחה והציווי

מי יתן ונחזה באב מנחם ונחמה על כל הפורענויות שהיו בו.
אמן
שבת שלום
באהבה ממני אלי

השאירו סימן או תגובה ושתפו את החברים שלכם באהבה. .

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם

לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן