פרשת אמור ביצירת מציאות באומר בעומר
פרשת אמור באומר בעומר - בסוד האותיות
פרשות אֱמֹר בספירת העומר
דרך השם באותיות קודש
אמור בספירת העומר
פרשת אמור ביצירת מציאות חיינו באומר בימי ספירת העומר
ימים של תיקון מידות הנפש, תהליכי עומק של תיקון ברמת הפרט והכלל, במישור הארצי והרוחני:
במישור הארצי זוהי תקופת הקציר
במישור הרוחני, זוהי תקופת הכנה לקראת מעמד מתן תורה.
תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה.
מהו עֹמֶר?
עומר הוא מידת נפח הבאה מן השעורים
עֹמֶר הַתְּנוּפָה הוא קרבן פסח – התבואה הראשונה שהבשילה הינה תבואה גסה המשמשת למאכל בהמה.
נצטרך לעבור תהליך של הבשלה, זיכוך ועידון התכונות הבהמיות – משך שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת.
עבודה על המידות, מתחילה בחלק הגס, כמו השעורה שהיא מאכל בהמה.
עד שנוכל להקריב מִנְחָה חֲדָשָׁה – להוציא לחם מחיטה מזוקקת הראויה למאכל אדם.
ממאמרות לדברות
העולם נברא בעשרה מאמרות
שפת הקוד(א)ש מעברת בתוכה את צופן הבריאה.
מאמרות שורש א.מ.ר – ראשי תיבות של שלוש היצירות הראשוניות בבריאה יסודות האש, מים, רוח.
"אמירה" מחברת בין יסודות אמ"ר ובוראת יצירה ממשית בחומר.
"אמירה" יוצאת ממחשבה בדיבור עד למימוש והגשמה.
שורש כל דבר בבריאה חיותו נמשכת מעשרה מאמרות. כך שכל אמירה מחברת אל השורש של הדבר עצמו.
סופרים ומאירים מטמונים בנפש
תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם – שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת
תִּסְפְּרוּ, תמנו, לשון מניה, ספירה.
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת מניינם 49 ימים
גימטרייה 49 = מ"ט סופרים, כלומר מונים.
49 סופרים = מ"ט-מונים לגלות מטמונים בנפש.
שבע שבתות הם 49 ימים שסופרים ומונים.
[49=מ"ט] מ"ט ימים.
כשסופרים ואומרים – מאירים מטמונים בנפש.
שבעה שבועות כנגד שבע ספירות שהן שבע מידות בנפש.
מידה היא תכונה. שורש המידות – התכונות בנפש הם בארבעה היסודות: אש, רוח, מים ועפר.
שורש המידות בנפש בארבעה היסודות
היסודות הם חומרי הגלם בעולם ובעולמו הפרטי של האדם.
סוד עבודת תיקון המידות הוא ביסודות – לדעת לצרפן בשלום– 'מידה כנגד מידה' לאחד.
'אחד' הוא הכל והכל הוא אחד באחדות אחת של אהבה
גימטריה 'אחד' [=13] כמניין אהבה [1+3=4] – ארבעה היסודות הם בעצם מצרף אחד.
מצרף מלשון לצרף צירוף בחיבור הדדי.
כמו צריפת כסף וזהב – כך גם המידות, לא ניתנו אלא כדי לצרפן – להיות אחד. (בראשית רבה מד, א).
"אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף" (תהלים י"ב ז')
המדרש מפרש איך למצוא טהרה בעולם והיא בכח אמרות ה'.
כוחן של ישראל בפה – הפה הוא כור המצרף אותיות התורה.
הפה עצמו הוא יציאת מצרים מכור הברזל, שהדיבור היה בגלות.
דיבור יוצא בהבל פה
'הבל' הוא 'אד'.
אדים מטבעם, עולים למעלה, מתמצקים לטיפות של מים וחוזרים כגשם.
כמו האד כך הדיבור עולה ומתפשט בכל העולמות וחוזר אלינו – 'מידה כנגד מידה'.
על אותו עקרון של מחזור המים בטבע – דיבור חוזראלינו ומתגשם בגשמיות.
השפע בעולם ובעולמו הפרטי של האדם מושפע מדיבור
דיבור בורא דבר או חלילה מדביר דבר.
על כל אחד מוטלת אחריות אישית; לעצמו, לסביבה ולעולם בדיבורים שהוא מדבר למען העולם כולו והעולם שלו.
מה הם חיינו? ימינו ספורים.
איך נחיה אותם? המטמון נמצא בספורים שאנחנו מספרים לעצמנו.
ספירת המידות בעומר ובאומר
אין מציאות שאין בה נפילות במידה זו או אחרת
ההתגברות על הנפילה במידה מסויימת, לקום ממנה, היא הקניין האמיתי של המידה.
"שֶׁבַע, יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" [משלי כד] עד כמה שישמע פרדוקסלי, לנפילות יש תפקיד מכוון בתהליך של עלייה רוחנית לא לשם הנפילה אלא לשם ההתרוממות.
פרשת אמור בדיבור היוצא מן הפה.
פסח – פֶּה-סַח – פֶּה מדבר
שהתחיל בעבודת פרך – פֶּה-רַך והמשיך בשעבוד פרעה –פֶּה-רַע
הפה הוא הרופא והוא המפרנס
פרנסה אותיות רסן פה
רפואה אותיות אור-פה
"אמור" אותיות "מאור" ואותיות "מורא"
עלינו להיות במורא גדול וחרדת קודש בכל דיבור ואמירה שלנו.
מאמירים כל אמירה
אייר הוא 'גשר' בין חדש ניסן -"בהוציאך את העם ממצרים" לבין חודש סיון גמר היציאה במתן תורה.
"וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל. וַיִּחַן בלשון יחיד, ללמד שרק במצב של אחדות בעם אפשר להגיע למטרה משותפת.
אמור מלשון 'אמיר' צמרת עץ – האמרת הוא לשון מעלה וגובה, בְּרֹאשׁ אָמִיר (ישעי' יז, ו)
אמירה, תפילה ודיבור הם סולם להתעלות דרכם לצמרת הקדושה.
ימים של התמרה והאמרה לגדול ולצמוח ברוחניות!
שנזכה להאיר את חיינו בכח המאור של ימי ספירת העומר במבט-על 'ממרום קדשך'-
באומר, במאור ובמורא עד שיתגלה הפלא בתוך האפלה שיביא את הגאולה הקרובה.
פרשת אמור לקריאה מלאה בחלוקה לשבע עליות כנגד שבעה ימים בשבוע