צריך למות כדי לחיות

'תזריע' בסוד האותיות
הכל מתחיל בתודעה – בזרע המחשבה!

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר
זרע, הוא גרעין ראשיתי של כל יצירה הנושא בתוכו את סוד ההמשכה.

תַזְרִיעַ, לשון עתיד וְיָלְדָה לשון עבר
על פי סדר כרונולוגי, צריך היה להיות להיפך, הזרעה קודמת ללידה.
סוף מעשה במחשבה תחילה
עיקר הלידה מרגע ההזרעה, הרגע שנזרע הרעיון במחשבה.
הזרע שנזרע יקבע את צורת היצירה, התוצאה והתולדה-

מפרש הזוהר הקדוש, היצירה העתידית נקבעת כבר בעת הזיווג
לידת הרוח נקבעת בעת ההזרעה, ולידת הגוף – בעת ההולדה.
אלה הם תדרים העובדים במחזוריות מעגלית.

המודעות בה האדם נתון ברגע ההזרעה היא שתוליד את תולדת המציאות.
מכאן נבין כמה חשוב להיות במודעות מוארת בזמן שאנחנו זורעים זרעים של רעיונות והריונות.

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר – טמון כאן רעיון עמוק במחשבת הבריאה
כל רצון ורעיון בנוי משני קטבים: זכרי ונקבי, מואר ואפל, טהור וטמא
'רצון לקבל לעצמי' ו-'רצון לקבל על מנת להשפיע'
הצד הזכרי נושא את כח ההשפעה וההמשכה
זכר, מלשון זכרון.
זכר נושא בזרעו את זכרון החומר להמשיך את גלגל החיים- אנרגיה משפיעה ומתרחבת עד אינסוף.
הצד הנקבי נושא את הכח המגביל, אנרגיה מתכנסת וסופית.

בעל הסולם מסביר, 'הרצון לקבל' הוא הכח המניע לפעולה בעולמנו
'הרצון לקבל לעצמי' מתחיל ונגמר בי. מגיע 'לתחנה סופית'.
'הרצון לקבל על מנת להשפיע' יש בו המשכה אינסופית.
צריך להמית את 'הרצון לקבל לעצמי' על מנת לחיות המשכיות, להמשיך את האנושות.

צריך למות כדי לחיות
על מנת שזרע יצמח, עליו לעבור תהליך: הוא נקבר אח"כ נרקב כדי שיצמח.
כך האדם, כדי שיוכל להצמיח המשכה והשפעה בעולם עליו להמית ולקבור את 'הרצון לקבל לעצמי'
אחרת לא תהיה המשכה והרצון יסתיים באדם עצמו.

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר מראש, כבר ידוע מה תהיה התולדה.
בכל מקורות היהדות, המונח המקובל ליחסי אישות מכונה בשם 'תשמיש'
התורה רואה ביחסי אישות ערך מקודש.
בהשאלה 'תשמישי קדושה' כינוי לחפצים המיועדים לקדושה.

השכינה, המאור האלוקי של האות י' שורה במילה 'תשמ-י-ש'
יחסי אישות ללא קדושה, השכינה אינה שורה בהם. נעלם המאור האלוקי של האות י' ונשאר רק 'תשמש'. מגלה את גישתו של האדם ליחסי אישות – הוא משתמש מתוך סיפוק צרכים בהמיים -להנאתו בלבד – וחסל!
מצב כזה הוא סופי – מתחיל ונגמר בו ברצון לקבל לעצמו.

יחסי אישות מכונים גם בשם 'ביאה'
מגלה לנו מאיפה אנחנו באים, מאיזו כוונה ומחשבה ומה אנחנו מביאים אל תוך היחסים?

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, מרמז על האישה שהיא מקדימה לבוא על סיפוקה במעשה ביאה
על האיש להביא את האשה שאיתו לביאה מוקדמת.
לקבור ולהתגבר על 'הרצון לקבל לעצמו' לשם הנאתו בלבד כדי שתהיה המשכה.

תאי זרע זכריים זקוקים לסביבה בסיסית כדי לשרוד. הם אינם שורדים בסביבה חומצית.
אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, יוצרת רמת הפרשה בסיסית גבוהה – סביבה אופטימלית לבסס המשכיות לזרע – וְיָלְדָה זָכָר.
לעומת זאת, כאשר גבר לא מתגבר על יצרו לקבל לעצמו ומקדים לבוא על סיפוקו במעשה הביאה, האשה 'נשארת מאחור', רמת החומציות אצלה עולה – מצב שאינו מאפשר לתאי זרע זכריים לשרוד.
התוצאה, החמיץ את הזכות להמשכה!
החמיץ את הברכה שיש בהמשכה.

כזה הוא סיפור חיינו
מאילו מניעים אנחנו מונעים ו'מביאים' את עצמנו?
ממקום 'בסיסי' מהותי להמשיך ולהשפיע לעולם?
או ממקום 'חומצי' של רצון להגיע לסיפוק מינֵי דברים רק לעצמי ?

פרשת 'תזריע' עוסקת בהלכות טהרת המשפחה במחזוריות הזמן
איך להתנהל בסנכרון עם מחשבת הבריאה.
טומאה וטהרה – שני כוחות הפועלים בתוכנו – זה וזה נוטלים חלק באותו תהליך.
לשניהם יש מקום בחיינו אך לכל אחד יש את הזמן הטבעי שלו במחזור הזמן.

נגיעה בחיים דרך המוות
מצבי טומאה מגיעים בעקבות מצבים שלא הגיעו לידי מימוש והגשמה.
הם היו צריכים למות על מנת לאפשר צמיחה חדשה.
כמו מחזור חודשי, הרי הוא הריון שלא מומש.
כמו מחלה, ממיתה בנו חלקים שלא מומשו על מנת שנוליד מתוכנו צמיחה חדשה.
כמו אותו זרע שנקבר ונרקב לפני שיצמח.

טומאה וטהרה הם מצבים ארעיים
שניהם אינם יכולים לדור בכפיפה אחת בו בזמן
כשהאחד מצריך ריחוק, השני מקרב
כשנמצאים במצב אחד מתרחקים מהשני.
לא מדובר בעונש והרחקה אלא בהגנה והעצמה, כדי להעניק משמעות לדבר שלשמו התרחקנו.

עיקר מצוות טהרת המשפחה, מונח על כתפי האשה – 'עקרת הבית'
עקרת הבית היא עיקרו של בנית הבית בטהרה. העובדה שהיא עוקרת את עצמה מבעלה בעת נידתה, היא עוקרת את הטומאה מביתה.

טומאה וטהרה הם מצבי תודעה
שתי מערכות שהן מערכת אחת שלמה, פתוחה ובריאה בזרימה הטבעית של הבריאה לשם תהליכי התמרה.
הפרעה כלשהי תגרום להפרת איזון אנרגטית פיזיולוגית נפשית מנטאלית.
הגוף הוא מורה הדרך שלנו
הגוף מחובר למחשבת הבריאה שבראה את הכל.
כאשר אדם סוטה מהדרך, הגוף מאותת לו בצורת כאב –
בריא, זה לא ההיפך מחולה. בריא, משמע להיות מסונכרן עם טבע הבריאה.

ללכת בניגוד למחזור הטבעי של הבריאה משבש את זרימת האנרגיה, יוצר נתקים וחללים בתוכנו בצורת מחלה.
על כן חשוב מאוד להיות קשובים למסרים ואתותים המגיעים אלינו
התרופה והמחלה מקורם באותו שורש
הגוף והנפש הם גילויים של אותה מהות.
האמונות והתפיסות שלנו מטביעות את חותמן בגוף
קום בן אדם, התעורר וחזור אל המקור.

תזריע בראש חודש ניסן
'ניסן' לשון 'נס' ולשון 'ניצן'
ניסן מבשר את בוא האביב מסוגל להפוך כל זרע לצומח מחדש
אביב, הוא זמן התעוררות פריחה והתחדשות ראשונית של כוחות הטבע שהיו מכונסים עד עכשיו
כעת הם פורצים החוצה כמו לידה מחדש.
חכמת הקבלה עושה את ההקבלה בין האדם לטבע, עונת האביב היא בטבע ובאדם זמן להתחדשות, שחרור והתעלות

בניסן פותחים לאדם מלמעלה
כמו שנפתח הים בקריעת ים סוף, כל אחד יכול לזכות לגילוי אלוקי
זוהי לידתה של תודעה חדשה. תחילתה של שנה חדשה.
תתחדשו בשנה חדשה.

תודה לאל
לאור החיים נזרע זרעים של אהבה לגאולה שלמה.

אליזה לנדאו

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.