כִּי־תָבוֹא דרך השם בסוד האותיות

כי תבוא דרך השם בסוד האותיות

כִּי־תָבוֹא דרך השם בסוד האותיות

כִּי־תָבוֹא - צופן אדם־עולם בפרשה דרך השם בסוד האותיות

"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה"

אז למה קללות לפני ראש השנה?

אלי־זה לנדאו

כִּי־תָבוֹא – צופן אדם־עולם בפרשה דרך השם בסוד האותיות

השינוי מהווה אִיּוּם כשהוא נַעֲשֶׂה לך
והזדמנות כשהוא נעשה על ידך

פרשת כִּי־תָבוֹא ראשיתה מופלאה, במצוות מופלאות: ביכורים ומעשרות, ואחריתה מחרידה –
צ"ח (=תשעים ושמונה) קללות מזעזעות מוטחות בזו אחר זו על ראשיהם של ישראל האהובים.
תיקנו חכמים לקרוא אותה לפני ראש השנה.
אז למה קללות לפני ראש השנה?
ראש השנה הוא לא חג ככל החגים, הוא 'יום הדין' הנמשך שתי יממות, בהן נקבעת מציאות השנה הבאה: מציאות של כל פרט ופרט ושל כלל ישראל והעולם. אומרים חכמי הסוד, כל מטרתן של התוכחות והקללות להכניס את ישראל ליראת ה', יראת הדין, לעורר רתיעה וממול התעוררות לתשובה – שכל אחד יעשה עם עצמו את הדין – לראות איך הוא התנהל עד היום הן ברוח והן בחומר, ומה הוא לוקח על עצמו לתקן.

אדם שמקדים לעשות לעצמו דין וחשבון נפש מרכך ומחליש את הדין הנעשה עמו מלמעלה. אדם שאינו עושה לעצמו דין, נעשה עמו דין לחומרה.
למה הדבר דומה? לאדם בריא העושה תשובה, לעומת אדם חולה העושה תשובה. כך או כך תשובה היא תמיד מבורכת, יחד עם זאת, כשאדם חולה עושה תשובה הוא חלש, אין בו עוד את אותו כח לחטוא, אינו דומה לאדם בריאה בשיא אונו ומרצו, שבוחר בהכרה מלאה לסור מדרך החטאים ולשוב בתשובה, בדרך העולה בית ה'.

כִּי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ
הכוונה לארץ ישראל, שהיא בבחינת מקום גבוה בתודעה עליונה שכל יהודי שואף לעלות אליה.
אֶרֶץ מלשון ארציות, חומר וגשמיות;
אֶרֶץ היא משל לגוף האדם כמרחב להגשמת היצירות שלו;
אֶרֶץ מלשון רצון (רש"י).
אֶרֶץ היא אדמה, מקום יציב להעמיק בו שורשים לפתח בטחון ואימון לאמונה.
כדי להגיע לתודעה עליונה חייבים לעשות זאת דרך ארץ, דרך החומר, כאן בעולם הגשמי על האדמה ומתוך רצון.

אדם שאינו רואה פירות צריך לעבוד ולחרוש, לזרוע ולהשקות כדי להצמיח יבול רוחני.
אדם קוצר את מה שהוא זורע. הפירות שיראה הן ברוחניות והן בגשמיות עליו להעלותם ביכורים לה'

פרשת ביכורים מתחילה בלשון יחיד ובמהותה היא חובתו של כל יחיד ויחיד
לרשת את הארץ שלו עצמו.
לממש ולהגשים את כל המתנות הייחודיות שקיבל עם בואו לעולם כדי שימלא את חלקו במחשבת הבריאה.
תָבוֹא, תגיע! הגעה כרוכה ביגיעה, יש התניות לרשת את הארץ ולזכות בברכות.

'ביכורים', לשון ברכה ובכור הוא ראשון ראשוני ראשיתי.
לבכר, משמע, לתת העדפה לחלק הראשוני כשהדגש הוא על המובחר – מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה להעלותו לפסגת הקדושה בשמחה. שמחה איננה קשורה למצב רוח, אלא למצב תודעתי. בשמחה אותיות מחשבה, ומחשבה היא בראש בכל התחלה, בכל מקום ובכל זמן: בראש השנה, בראשי חודשים, בשבתות ובכל יום ויום בשבח ובהודיה מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ…
*הַיּוֹם*, זה כלל גדול בעבודת הַשֵּׁם.

עיקר הקדושה הוא לזכור בכל יום ויום, כי זה היום לא יהיה לו כל ימי חייו.
ישים האדם לנגד עיניו רק את אותו היום ואותה השעה ממש בכל דבר שיעשה. אומר רבי נחמן, לא יטריד עצמו במחשבות על יום המחרת, על השבוע שיבוא או על החודש הבא שלא יהיה לו כמשא כבד.
וכן שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמור מחר אתחיל… כי יום המחרת הוא עולם אחר ועניין אחר לגמרי.
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ"
"וְהָיָה", אותיות שם ה.ו.י.ה מכיל בתוכו את כל הזמנים היה–הווה–יהיה, המפתח לברכה לכל הזמנים ולכל המצבים הטובים והיותר טובים.

ברכה וקללה, שתי דרכים נפרשות שווה בשווה.
קללה היא תפיסה מקולקלת – האות למ"ד מוכפלת ומדגישה את קלות הדעת בתפיסה שטוחה ורדודה של המציאות. בריחה מהתמודדות מסלקת את הברכה.
כשהתודעה אינה רואה את מה שיש לה זאת היא קללה.
בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר – חוסר יכולת לחוות ולחיות בהוויה. חושקים את מה שאין, את מה שהיה, או את מה שיהיה… מכורים לריק, מוכרים את נפשנו לכוח אחר – לתחושת התסכול והייאוש.

"תרצת נפוצה", זו המחלה של הדור שלנו, מתרצים ומחפשים אשמים… בורחים מאחריות לחיות את חיינו במלוא ההויה מבלי להגיע לידי מימוש והגשמה.

"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה"
רגע לפני שנכנסים לשנה החדשה, עלינו לקחת את ההנהגה על חיינו ולא להתעסק עם העבר.
אומר ר' לוי יצחק מברדיטשב, "חטאנו! אשמנו!" אומר רק עבריין. עבריין אינו רק מי שעבר על החוק. עבריין מלשון עבר – עסוק בעבר, מביא את העבר להווה ואינו מתקדם

מה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה…

מה שנחליט להיות – נהיה!
הברכה האמיתית היא לא בכך שיהיה לנו 'יותר'… יותר כסף, יותר תהילה, יותר מהכל…
הברכה היא בפירות הרוחניים שנביא לשנה חדשה ושונה בתודעה ערה ובהכרה מלאה.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם

אלי-זה לנדאו - התבונה דרך השם
[[ טופס מוטמע]]



רוצים לקבל את הצופן בפרשה דרך השם מדי שבוע למייל

מלאו פרטים כאן בתיבה משמאל והוא ישלח אליכם באהבה.


תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי