רואים את הקולות - איך אפשר לראות קולות?
פרשת יתרו בסוד האותיות
אותיות מתגלגלות במראות ובקולות
מעמד הר סיני אירוע קוסמולוגי מלווה בפירוטכניקה גרנדיוזית.
התורה ניתנה בעשרת הדברות.
כל דיבר נאמר באותיות שפת הקודש בהן נברא העולם.
וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת
הייתכן לראות קולות?
אומרים חז"ל: "רואין את הנשמע ושומעין את הנראה", ראו בחוש את מה ששומעים.
הם ראו את הקולות של אותיות שפת הקודש 'קוד אש' הבריאה, מצטרפות למילים ויוצרות את הדיברות.
אותיות הן כלים! כל אות היא כלי יצירה של הבורא, בהן נברא העולם ובהן גנוזות כל אפשרויות היצירה אשר נמסרו לאדם במתנה קול הדיבור.
ראו את הנאמר
פיזיקאי ומהנדס אלקטרוניקה בשם יעקב גוגנהיים פיתח תוכנת מחשב ייחודית ומהפכנית שבעזרתה תנודות גלי הקול מוצגות בצורת אותות גרפיים.
למשל ציוץ של ציפורים נראה בדמות ציפור. הוא הצליח ליצור הדמיה אקוסטית של אותיות . הגייה ברורה ומדויקת של האותיות בלשון-הקודש יוצרת גרפים בצורת האותיות (בכתב אשורי).
הגילוי הזה מצביע גם על הקשר בין עשרת הדברות במעמד הר סיני לבין עשרה מאמרות.
במתן תורה הדיבר הראשון נאמר מפי הגבורהף "אָנֹכִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ"
דרשו חז"ל (שבת קה.): "אָנֹכִי" נוטריקון "אנא נפשי כתבית יהבית" אני את נפשי כתבתי ונתתי.
"אנכי", אנא, אני
"נפשי", בארמית זה עצמי, ובלשון הקדש 'נפש' זה רצון. נפשי זה רצוני
"כתבית" כתבתי במפורש באותיות כתובות.
"יהבית" נתתי
את עצמי ומהותי, את נפשי – את רצוני כתבתי בתוך התורה ונתתי.
אני מחייה את הכל כנפש המחייה את הגוף.
הקב"ה כותב את עצמותו בתוך התורה. עם מתן הדיבר הראשון במתן תורה, נתן לנו הקב"ה את "נפשו". הוא הלביש בתורה את חכמתו האין-סופית ואת רצונו העצמותי.
הדבור הראשון, היא האמנת אלקות – להאמין בה', במציאות ה', מציאות הבורא.
במעמד מתן תורה הבריאה נאלמה דום.
במעמד מתן תורה הבריאה נאלמה דום.
"צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה, הים לא זע הבריות לא דברו אלא העולם שותק ומחריש"
מספר המדרש לקול עשרת הדברות הד לא היה. 'הד' הוא קול חוזר במקום שפוגש גבולות ומעצורים המחזירים את הקול.
עוצמת ההתגלות האלוקית כשנאמרו הדיברות מפי הגבורה – קול לא חזר. גילוי האור האלוקי שהיה בעשרת הדברות חדר ונקלט במלא עוצמתו ונטמע בכל תא ותא בבריאה, בכל ברייה וברייה אפילו באבנים, בכל פינות העולם לא כל שכן בלבם ומוחם של ישראל עד שנחקק כמציאות ממש.
קול הדברות במתן תורה, מתואר על ידי משה בספר דברים, קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף.
מפרש המדרש הקול לא פסק או התבטל קיומו ותוקפו מאז מתן תורה, הוא מוסיף ומתגלה בכל תקופה עד עצם היום הזה.
אותו קול כולל בתוכו את כל דברי התורה שייאמרו ויתגלו על-ידי הנביאים וחכמי ישראל לדורותיהם, כי כל הטעמים והסודות הנסתרים, רמוזים בעשרת הדברות. אחר שישראל חטאו, הם הוצפנו ורק עם הדורות התגלו על-ידי החכמים.
עוצמת הגילוי האלוקי היתה כל כך גדולה, עד שפרחה נשמתם של ישראל.
הם התעלו למדרגה רוחנית כל כך גבוהה שענייניהם הגשמיים התבטלו ונשכחו בכמיהה להתחבר לקדושה האלוקית עד כי האלוקות הפכה למהותם הפנימית.
כוח הדיבור
כוח הדיבור והכתיבה ניתנו לאדם ועליהן שורה הרוחניות.
בדיבור, הבל היוצא מהפה משרטט ויוצר צורה של אותיות ומשמיע קול.
כל אות היא כלי כמו מיכל וכל דיבור ממלא את מיכלי האותיות בתוכן ובמשמעות שיצקנו לתוכן בהתאם לצירופים שעשינו.
שפת הקודש מעברת בתוכה משמעות פנימית עמוקה מעבר לתבנית הפשוטה של פרשנות אחת. כפי שנראה כמה משמעויות אפשר לתת לכל דיבר מהדיברות.
לשוא פוסלים
הדיבר "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" מקבל משמעות עמוקה .
דיבור לַשָּׁוְא , הוא דיבור ריק שאיננו מחובר לכוונה או למהות העמוקה של הדיבור.
לַשָּׁוְא גם מלשון השוואה.
בתהילים כתוב "שִׁוִּיתִי יְהוָ"ה לְנֶגְדִּי תָמִיד".
שם יְהוָ"ה מכיל בתוכו את כל הזמנים היה הווה ויהיה. אומר הרבי מלובביץ, אסור לנו "להתפעל" אלא, לקבל בשיוויון נפש כל מה שקורה. הכל זמני ויחסי.
הדיבר, לֹא תַעֲשֶׂה לְּךָ פֶסֶל לא תעשה לך דברים שהם פסולים ומסולפים ואז "הפוסל במומו פוסל".
פסל מפסלים. אנחנו מנסים לפסל אנשים אחרים שיראו כפי שנראה לנו שכך הם צריכים להיראות, ואז אנחנו פוסלים אותו מלהיות הוא מי וכמו שהוא.
פעולת הפיסול היא יצירה, מורידים פה, מוסיפים שם, מלטשים כאן מלטשים שם, ואז מן הסתם, הדמות כבר לא תיראה אותו דבר. ואז בעצם פוסלים את ההוויה המקורית.
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ … וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ אדם החומד את ביתו של השני, שלא יתפלא אם יקבל את כל החבילה, גם את כל הצרות והחובות של חברו.
עשרת הדברות במחשבה דיבור ומעשה
סדר השתלשלות הופעתם של עשרת הדיברות.
אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ… לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹקים אֲחֵרִים – מחשבה
לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם ה' אֱלֹקיךָ, לַשָּׁוְא – דיבור
זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ… כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ – מעשה
כל נשמות ישראל נכחו במעמד מתן תורה, גם אלה שעתידים להיוולד. מכאן, תורת החסידות מחדשת כפי שבמעמד מתן תורה ישראל התעלו מעל ענייניהם הגשמיים, כך לכל יהודי ניתן כח להתעלות מעל גופו וענייניו הגשמיים להתבטל לחלוטין לכל האירועים הקורים במציאות, כדי להתחבר להכרה – ה' אחד!
ועכשיו אחרי שאנחנו מבינים את משמעות הדיבור.
נהיה בתודעה ערה לדיבור שלנו.
דיבור הוא הבל, אד.
כמו במחזור המים בטבע, אדים עולים ומתעבים לעננים וחוזרים ומורידים עלינו גשם.
כך איכות הדיבור חוזרת ויורדת אלינו 'מידה כנגד מידה'.
דיבור מכבד כמוהו כ'ענני כבוד' שסוככו והגנו על בני ישראל בכל הדרכים שהלכו.
למרות כל העניינים שעם ישראל עבר ועובר, דיבור מכבד, זאת כיפת הברזל שתגן עלינו כענני כבוד, לנו ולכל הדורות הבאים.