קֹרַח דרך השם בסוד האותיות – הצופן לחיים

הרצון של הפרט שרוצה להפוך להיות הכלל

"עשיר כקֹרַח"
ו"טלית שכולה תכלת"
שני ביטויים שזורים בשפתנו, נולדו מתוך הפרשה

קֹרַח, מנהיג כריזמטי, חכם ועשיר שהיה לו הכל…
אבל לא היה לו כלום…

הציץ בציץ הרבה מעבר לציצית
רצה לעצמו את כל התכלת שבטלית.

אחת הפרשות הקשות ביותר, במרכזה עומדת המחלוקת שעורר קרח.
חלק על הנהגתו של משה רבנו, העלה שאלות קנטרניות,
בית שכולו ספרים, האם הוא מחויב במזוזה?
האם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית?

קֹרַח , 'רקח' מזימות עד שנשאר 'קרח' מכאן ומכאן
ראשי תיבות קר"ח
ק-נאה
ר-וממות
ח-מדה חמד את מה שלא היה שלו.

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ!
"עשיר", האם הוא מאושר? האם הוא שמח?

"עשיר" ביטוי לאדם עשיר בעל הון ונכסים.
עשיר ו-עני – לשניהם יש עי"ן בראש (מילה)
עין, היא איבר הראייה.
ראייה, היא סובייקטיבית.
היא איננה מורכבת אך ורק מהתמונה החזותית הנקלטת מהסביבה
ראייה מתרגמת את המידע הנקלט ומעניקה פרשנות בהתאם לתפיסת עולמו, לרגשות ולחוויות של הרואה.
האם הוא רואה בעין טובה? יפה? צרה? או רעה?

בגמרא מובא "אין עני אלא בדעת ואין עשיר אלא בדעת, כי דעת הוא הכרה והרגשה"
הכל עניין של ראייה – לבחור מה ואיך לראות.
האות עי"ן נשמעת כמו אַיִן-אֶפֶס, כלום.
אַיִן בשיכול אותיות 'אני'
אני ו- עני נשמעים אותו דבר
את כל הסיבוב עשינו כדי לגלות את שורש העניות והעשירות.

'עני' אינו בהכרח אחד שאין לו כסף, עני הוא זה שנצמד ל-אין ולשלילי עד כי אינו מסוגל לראות את כל ה-יש. ה-אין מעוור אותו.

חז"ל הגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג 'אושר'.
העשיר האמיתי הוא זה המאושר.
רואה את מה שיש לו ולא להיפך את מה שאין לו..

"כל המציאות שאנו רואים אינה אלא מראה של הפנימיות שלנו
ולכן השלם רואה שלם והחסר רואה חסר" (הבעש"ט)
אמור לי מה אתה רואה ואומר לך מי אתה…

מתוך צרות עין מתחילות הצרות
אדם המחולק בתוך תוכו נמצא שאינו שמח בחלקו

'עשיר כקרח' שלא שמח בחלקו
יוצא מי שמוחה על חלקו ורוצה את חלקו של זולתו, סופו שיאבד גם את שלו.
רצה 'לבלוע את כל העולם' עד שהאדמה פתחה את פיה ובלעה אותו.
האדמה מייצגת את עולם החומר, הארציות והגשמיות – קרח פשוט נבלע אל תוך החומריות.

רצה לעצמו את כל התכלת בטלית
אומר הרמב"ן, צבע התכלת שונה מכל הצבעים, התכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד.
צבע התכלת הינו צבע הניתן לאבחנה רק ממרחק ופרספקטיבה רחבה.
כמו צבעם של מי הים שהוא למעשה שקוף, אבל ממרחק נראה הים בצבע תכלת.
כך גם האויר, הוא שקוף וממרחק נראה כתכלת.
כך גם הקב"ה בעולמנו, ניתן לגלותו אך ורק ממרחק… כמו התכלת
יש פער עצום בין מה שאנו רואים ותופסים לבין האמת המוחלטת.
הסכנה הגדולה מתחילה כשנדמה לנו שהגענו לתכלת- לתכלית, כשנדמה לנו שאנחנו מבינים ויודעים הכל.
קרח חטא בגדלות המחשבה 'שהכל תכלת', כשחשב שתפס את האלוקות במלואה ולא הבדיל בין התכלת ללבן. ונשאר רק עם השקוף, ריקני וחסר תוכן.

שוני מאפשר אחדות
קרח לא השכיל להבין שהשלום נבנה מתוך השוני בהשלמה בין חלקים
כל בני האדם עושים השוואות – נולדו שווים אך לא זהים
כולם עוברים את אותו מסלול, אותם תהליכים, אותם שלבי התפתחות וגדילה מינקות עד בגרות עד שנדחקו לתבנית אחידה. טעות לחשוב שכולם נוצקו בתבנית זהה ואחידה. הדבר המשותף לכולם שכולנו נבראנו יחידים.
חז"ל אמרו "כי נברא אדם יחידי", שימלא את שליחותו ובשורתו שעליו לבשר לעולם כולו, שלשם כך הגיע הנה.
הרב סולובייצ'יק אומר, הקב"ה פועל על פי ההלכה האומרת "כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד שהוא למעלה מכוחותיו של שליח"
הכל מכוון בהשגחה עליונה שכל אחד יגיע למקומו המדויק.
משום כך נברא היחיד בתקופה מסוימת בזמן ובמקום מוגדר בעולם שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם מילוי שליחותו ולא בתקופה אחרת כי הכל מותאם ומדוייק ברקמה מיוחדת שאין בה מקרה.

בפרשה קשה שבמרכזה פילוג ומחלוקת שהביאה צרות על החולקים
משה משתמש במתנת 'פיטום הקטרת' שקיבל ממלאך המוות כשהתבטל המוות מן העולם במעמד מתן תורה, אך עם חטא העגל שב המוות לעולם.

קטר"ת ראשי תיבות = ק-קדושה, ט-טהרה, ר-רחמים, ת-תקוה.
אמר רבי שמעון בר יוחאי, אילו ידעו הבריות כמה גדולה מעלת פִּטּוּם הַקְּטׂרֶת
היו מעטרים אותה ושמים אותה על הראש כעטרת של זהב.

סודות וסגולות הַקְּטׂרֶת בהרחבה כאן בקישור