פרשת בשלח קריעת הים - איך אפשר לקרוע מים?
פרשת בשלח בסוד האותיות
איך אפשר לקרוע מים?!
קריעת הים
'קריעה' מתארת פעולה המפרידה ומנתקת דבר שלם לחלקים נפרדים. איך אפשר לקרוע מים? הרי זה מנוגד לטבע. גם אם ננסה להפריד מים הם תמיד ישאפו להתמזג ולהתאחד עם כל טיפת מים בסביבה.
כך גם הנשמות לפני ירידתן לעולם, הן נמצאות במצב של אחדות שלימה עם כל הבריאה בים הנשמות. כל נשמה היא כמו טיפת מים בים – כולן זהות ללא הבדל.
בתהליך ירידת הנשמה והתלבשותה בתוך גוף היא עוברת תהליך של פירוד מהאחדות השלימה לעולם של פירוד שיש בו חלוקה של טוב ורע, גוף ונשמה, חומר ורוח, אני ואתה…
ים הוא הוויה אחת כוללת שאין בה שינוי בין מים עמוקים למים רדודים. מכאן, "ים" מסמל אחדות שלמה בו קיימת התכללות של כל חלקי המציאות.
לעומת זאת, יבשה היא חלק גלוי. לכל דבר יש גדר הגדרה וגבול.
ים בלשון הזהר נקרא "עלמא דאתכסיא" העולם המכוסה, היעלם והסתרה – התת מודע הסמוי והנסתר.
יבשה נקראת "עלמא דאתגליא" המציאות הגלויה במודע.
מתוך התבוננות על מבנה העולם אפשר ללמוד על מבנה האדם.
העולם מורכב מבערך 75% מים – ימות ואוקיאנוסים ומכ-25% יבשות
כך האדם חי בעולם שכמעט כולו בהיעלם והסתרה וממול הוא פועל בשכבה דקה שטוחה ושטחית של מציאות מוטעית על אי של "יבַּשָה" באי ודאות.
האדם תופס את המציאות באופן פרדוקסלי. הוא על חי על הארץ, בארציות חומרית וגשמית. הוא שבוי בתפיסת החומר איך יוכל להתנתק מהחומר ולהיכנס לים – לראות שכל המציאות אחת באחדות שלמה, חומר ורוח, גוף ונשמה?
"חי על היבשה" לרמז שהוא חי רק חלק מזערי של הווייתו. רק את מה שחושיו תופסים, רק את מה שהוא רואה בחוש.
הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם שם מתגלים עומקם של כל העולמות, דרך כל שכבות המציאות.
נקרעים בין שני הפכים – בין מצבים מנוגדים.
מסך אותיות מסכה. אנחנו אמורים לקרוע את המסך המסתיר מעינינו לראות את עומקה של המציאות. ללא מסכים ומסכות, אז כל אחד יכול לקרוע את הים של עצמו.
קריעת הים כמוה כקריעת מסך מגבלות האמונות המגבילות שלנו אז קורה נֵס והים נָס
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם
בְּשַׁלַּח, משמע לגרש, לסלק או להרחיק ואפשר גם לפרש, להוציא לחופשי; לשחרר.
בְּשַׁלַּח שורש ש.ל.ח אותיות חלש וכן חשל ו-חולש. נראה שהחישול והחולשה באותו שורש נעוצים. נועד לשלח את כל המסכים המסתירים לראות שעומקה של המציאות עמוקה כים. אי אפשר לקרוע אותה, אי אפשר להפריד בין חומר לרוח.
חומר אותיות מרוח. צריך רק לראות את המציאות השלמה כמו הים.
קריעה שורש קרע בשיכול אותיות עקר. כשלא רואים את העיקר, את המציאות השלמה אזי חיים במציאות עקרה מרוח.
קריעת הים כמוה כקריעת המסך המסתיר מעינינו לראות את עומקה של המציאות כעומק הים.
כשמצליחים לקרוע את המסכים המסתירים אזי חיים בשלמות ואחדות פנימית כמו הים. אז גם כשיש מצבים שאנחנו נקרעים בהם, נזכור שביום שאחרי הכל יחזור להתאחד, גם בנפש בפרט וגם בעם בכלל, נחזור ונתאחד כמו המים.
אין מצב שאין לו מוצא
קריעת הים בסוד האותיות
שני עניינים מהותיים בחייו של האדם – "מזונותיו וזיווגו קשין לזווגן כקריעת ים סוף" (בבלי, סוטה ב).
בששת ימי בראשית הקב"ה התנה תנאים עם כל מה שברא. בבריאת העולם התנה עם הים: בזמן שאצטרך אתה תבקע ואז תחזור לתנאים הראשונים שקבעתי איתך.
כך האדם, "זכר ונקבה בראם", זיווגו הוכרז ונקבע בשמים "ארבעים יום קודם יצירת הולד, יוצאת בת קול ומכרזת בת פלוני לבן פלוני” (סוטה ב).
כשירד לעולם הוא נקרע מחציו השני וחי בפרוד ממנו ועד שיתאחד עם חציו יחיה בשאיפה ובכמיהה להתאחד עמו. עד אז הוא נקרא בלשון הזהר 'פלגא דגופא', חצי אדם. יש קושי לאחד בין דברים שנראים בלתי אפשריים בין שני אנשים הנראים מנוגדים זה לזה.
בקריעת ים סוף כתוב "וַיָּשָׁב הַיָּם.. לְאֵיתָנוֹ" חזל מפרשים לְאֵיתָנוֹ אותיות לתנאיו.
אומר הבעש"ט אמנם כן, זיווגו של אדם ופרנסתו נקבעים מראש אולם על פי המעשים משתנים התנאים הראשונים.
זיווג כמו פרנסה אינו מתחיל ונגמר באיחוד, זאת עבודה לכל החיים!
אופיים משתנה ואינו צפוי והחכמה היא לדעת לנוע עם השינוי תוך כדי שימור והשקעה לתמיד. מה שנזרע נקצור.
שבת שירה – שירת הים בפרשת בְּשַׁלַּח אותיות שח-לב…
תפילה בשירה ובזמרה מהלב, יש בכוחה לזמור את הקוצים המולבשים בעכובים המעכבים את הגאולה הפרטית וגאולת ישראל והעולם כולו.
עכשיו הזמן לקפוץ אל כל אותם מקומות שפחדנו, שלא העזנו, שנואשנו – ואז הבלתי אפשרי קורה כשאנחנו מאפשרים
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ!
הריני מאמינה באמונה שלמה שהגיע זמן הגאולה!