פרשת לך־לך - חכמה הדרך מההולך בה
פרשת לך־לך – מפת הדרכים לכל הדורות
לך־לך דרך השם בסוד האותיות
הציווי למיצוי ייעוד הנשמה
מהו היעד? האם הוא מחכה בסוף הדרך?
לֶךְ לְךָ ! תתרחק כדי שתתקרב
אברהם נדרש לצאת,
לעזוב את המקום הבטוח, ללכת למקום אחר, על אף שלא היה ידוע.
כל מה שהיה ידוע,
מהמקום ההוא לא ניתן לראות מקום אחר.
מתוך העמדה הישנה, אי אפשר לראות אופק חדש.
כדי לראות צריך להיות ראוי
כדי להתקדם, צריך להאמין ולהתמסר.
לעזוב תפיסות, אמונות ונקודות מבט על החיים שהתקבעו מתוך הווייה קיימת, למען נקודת מבט אחרת, חדשה ושונה מהעמדה הנוכחית.
רק מכח אותה יציאה יוכל לראות את המקום החדש – להגיע להשגה שאינה יכולה להיתפס בכלים שהיה מורגל בהם.
התנתקות מאור כשדים, מהתרבות, האמונות וכל הוויית החיים שהיה מורגל בה כדי שיוכל לגלות אופק חדש, גבוה ושונה.
'לֵךְ' הציווי ללכת, הליכה הנוגדת את הטבע הראשוני.
להתחיל בהליכה והתרחקות מהסביבה המוכרת, עד שתהיה לה המשכה מנטאלית שתביא לשינוי תודעתי.
'לְךָ', אליך, למענך, כדי שתתקרב אל עצמך, אל המהות הרוחנית הפנימית הטמונה עמוק בתודעתך.
החיים הם דרך - יש ללכת…לך לך אל עצמך
אחרי נוח מגיע הציווי ליציאה מאיזור הנוחות.
יש לנוע… גם אם לא תמיד ברור איך ולאן?
כולנו נעים ומונעים ממשהו, מה שיקבע את התוצאה, זו הדרך!
בדרך הטבע, אנו נשאבים אל דפוסים והרגלים שהוטבעו בתוכנו מילדות.
כמה פעמים מצאנו את עצמנו תוהים בינינו לבין עצמנו "איך הגעתי לכאן"? "איפה טעיתי בדרך?"
תהיות כאלה הן תולדה של הרגלים, אמונות קדומות ודפוסי חשיבה שמנהלים אותנו.
יש להתבונן, לבחון ולשאול, "מהיכן אני פועל"? "מאילו מניעים"? "מאילו נסיבות"? האם מתוך נוחות? מתוך תכתיבי הסביבה? או מתוך בחירה חופשית?
כדי לצאת למסע של צמיחה וגילוי תכלית שליחות הנשמה – יש לחתוך את חבל הטבור.
להתרחק מכל שיגרה מוכרת וקרובה מבלי לחפש הבטחה להצלחה לפני כל יציאה.
הצלחה היא לא מטרה – הצלחה היא דרך !
הציווי למיצוי הייעוד בסוד האותיות
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"
בסדר הכרונולוגי של מציאות החיים, הסדר הפוך.
אדם יוצא קודם מבית אביו ואח"כ ממולדתו ואז מארצו.
הציווי הראשון מתחיל מֵאַרְצְךָ, לא מדובר ביציאה גשמית מהארץ שלך. אלא, 'ארץ', מלשון 'ארצֶה', 'רצון'. 'ארץ', היא מטאפורה לגוף. צא מהרצונות המוכתבים לך ע"י הגוף.
ארץ ללא חוקים היא 'סדום ועמורה', ביטוי לכאוס ושחיתות.
'סדום' אותיות 'מוסד' המבטא ארגון או גוף מסודר.
'ועמורה' בשיכול אותיות 'ועורמה'.
אם כן, אדם המוכתב ע"י רצונות הגוף בלבד, ללא התחשבות בסדר ובחוקים שיש לגוף, הוא מתנהל בעורמה עם ממסד הגוף הפרטי שלו.
כדי שהאדם יתקדם, הוא אמור להפנות עורף לסדום ועמורה שלו.
מִמּוֹלַדְתְּךָ, משמע, מהמוּלד, מהתכונות שנולדת איתן.
להתעלות מעל המזל, מעל מפת הכוכבים המולדת המשפיעה על תולדה של כל ההתנהגות שלך.
מִבֵּית אָבִיךָ – המקום המוכר, הנוח והבטוח, מההרגל לחפש בטחון וודאות לפני כל הליכה, התנתק מהתבניות המושרשות בך מבית אבא.
ארצך, מולדתך ובית אביך מונעים ממך להתקדם אל עבר השינוי.
לכן תתרחק על מנת שתתקרב – לֶךְ לְךָ !
הציווי 'לֵךְ' הליכה הנוגדת את הטבע שלך. תתחיל בתנועה פיזית, בהליכה והתרחקות מהסביבה המוכרת עד שתהיה לה המשכה בתנועה מנטאלית שתביא לשינוי תודעתי.
'לְךָ', למענך בשבילך. למטרת התקרבות אל עצמך אליך – אל המהות הרוחנית הפנימית הטמונה עמוק בתודעתך שתוביל אותך אל ייעודך אֶל-הָאָרֶץ – שלך
כדי לראות צריך להיות ראוי
אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ – רק אחרי שאברהם יצא כבר לדרך ה' נותן לו הכוונה בזכות האמונה וההתמסרות ללא כל עוררין.
בא ללמד אותנו, שיש צורך קודם בפעולה חיצונית רק לא לעמוד במקום, כדי שהחלק האלוהי שבתוכנו יאיר לנו את הדרך לצאת ממחול השדים של 'אור כשדים' המתחולל בתוכנו ויכוון אותנו אֶל-הָאָרֶץ
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ .
ראיה פנימית, היא תולדה של תודעה המאירה כמגדלור באפלה להאיר את מקומות הפחד מול השדים שבתוכנו.
האמונה מאפשרת להתיישב מתוך ישוב הדעת. להתנחל מבלי להיאחז. לצבור הון מבלי שינהל אותך, להתעשר מבלי להיות תלוי בו בדיוק כמו אברהם אבינו אשר נבחר להיות ה"הולך" הראשון, אב המשפחה והאומה נושא דגל היהדות המפיץ את האמונה. בהליכה זו מובטח השכר: וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
עוד על פרשת לך לך בחסידות, מתוך ליקוטי שיחות של הרבי מלובביץ
המסע אל הייעוד
אין אדם דומה לאדם אחר ואין אדם יכול לתקן מה שעל חברו לתקן.
כל תנאי החיים של האדם בגשמיות וברוחניות, הטובים והרעים, הקשים והנעימים, מציירים לו תפאורה מותאמת אישית למסע חייו על מנת שיוכל להגיע אל היעוד של נשמתו (האר"י הקדוש) .
ההולך בדרך ה' – באמונה תמימה ושלמה זוכה שהדרך מתבהרת לו תוך כדי תנוה.
המסע אל הברכה בציווי לאברהם אז, והיום הוא הציווי למיצוי שלך בפשטות – לך לך!
'לך' בשיכול אותיות זה 'כל'
'לך לך' מהדהדות 'כל כל'
אברהם יצחק ויעקב אבותינו נתברכו בברכה "בכל מכל כל“ הכוללת בתוכה את כל הטוב שבעולם.
בזכות האמונה נלך בבטחה כי ההצלחה היא לא המטרה , היא הדרך !
ונזכה לשפע וברכה בכל מכל כל …
עוד לקריאה על פרשת לך לך דרך השם בסוד האותיות