מכות מצרים בסוד האותיות

מכת דָם – מים נהפכים לדם.
מים מסמלים ענווה וחסדים. יאור מלשון יוהרה, גאוה.
פרעה, במחשבות גדלות וגאווה הציג עצמו כאל, לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי , על כן לקה היאור בדם.
דם זה דינים – חטא היוהרה נעשה לדינים.

מכת צְפַרְדְּעִים – הַצְּפַרְדֵּעַ בשיכול אותיות צפר דעה – פרץ דעה – רצף דעה – פרד עצה – צד הפער.
פרד עצה הוא פירוד המחשבות מהבורא, מסיטות את האדם ממצרף (פאזל) מחשבת הבריאה מרצף דעת ה'. צפר מלשון צפירה, קריאה לעורר את התודעה.

מכת כִנִּים – מלשון נקודות כנות. המכה מגיעה בעקבות חוסר כנות נפשית ביחס לאמת הבריאה ביחס לבורא, כינים.

מכת הֶעָרֹב – אותיות בו הרע. ר"ע ראשי תיבות 'רצון עצמי'
לעומת זאת עָרֹב בשינוי ניקוד זה ערב מלשון ערבות הדדית ועירוב. כשאדם מרוכז ברצון של עצמו הוא מערבב את היצר הרע בכל מה שהוא עושה.

מכת דֶּבֶר – מלשון דיבור, ביכולתו לברוא דבר או להדביר דברר. דֶּבֶר מכה את הבהמות – הנפש הבהמית ששבויה ברצון עצמי, בדיבור לשון הרע ורכילות.

מכת שְׁחִין – אותיות ניחש, אדם קטן אמונה, יוצא לחפש תשובה אצל מנחשים, מתקשרים ומעלים באוב, לעשות 'מעקפים' למצב לא רצוי בעיניו במקום להתחזק באמונה.
שְׁחִין שי-חן – יש-חן, במקום לפעול בנחישות להעלות את אבן החן הגנוזה ומחכה לו להתגלות מתוך אותו מצב.

מכת בָּרָד – בשינוי ניקוד בָּ-רָד מלשון ירידה, ירידה רוחנית כשלא נמצאים במקום של דעת ה' – בָּרָ-ד'.
"בר" הוא בעל יכולת לרומם את האות דל"ת אות הדלות. אמרו חז"ל אין עני אלא בדעת – דלות הדעת.