פרשת מטות - המטה להטות מצבים בכח הדיבור בשבועה ובנדר
פרשת מטות בסוד אותיות קודש - מודעות בתודעה יהודית
הצופן לחיים להטות מצבים בכח המַטֵּה
מסע הנדודים במדבר משך ארבעים שנה נועד לאימון בחיזוק האמונה להעלות את מיומנות הדיבור לדרגת אומנות ביצירת המציאות.
המַטֵּה, שייפה את כוחו של משה להנהיג את העם, הוא אותו מַטֵּה שהוריד אותו מלהיכנס לארץ.
בפרשת 'מי המריבה' משה הצטרך לגלות סמכות כשנצטווה "לדבר" אל הסלע כדי להוציא ממנו מים. אך משה הכה בסלע עם המטה כפי שעשה לראשונה – הוא החטיא את המטרה.
הדיבור אל הסלע נועד כדי שהעם יראה, ידע וילמד להשתמש בכוח הדיבור ולא להכות בכוח פיזי 'סלעים' ואבני נגף העומדים בדרכו.
'מטה' מבטא סמכות ומורה על חשיבות מעלה. אך מַטֵּה בשנוי ניקוד לקמץ זה מַטַּה היפך של מעלה.
דיבור הוא כמו מטה, בכוחו להטות מצבים -להעלות ולרומם מעלה או להוריד ולהשפיל מטה.
דיבור יוצר מציאות
תפקידו הפעיל של המַטֵּה במסע חיינו להטות מצבים בכח הדיבור
התורה מקדשת את הדיבור – העולם נברא בעשרה מאמרות בכוח הדיבור. כל אות היא כלי עם מילוי של אור ייחודי.
כל ענין הדיבור יש בו יצירת כלים של אור במציאות. וכל עניין הקדושה הוא לקדש את המציאות בדיבור ובמיקוד האור.
דיבור סותר, פעם אומרים כך, רגע אחרי אומרים דבר אחר. זה גורם להטיית האור פעם לפה ופעם לפה זה יוצר בלבול ופיזור במציאות שלנו.
אין מסע שאין לו מוצא במוצא פה
המַטֵּה ההטייה והנטייה משמשים בערבוביה ויש לפעמים בהטעיה
נדר ושבועה בפרשת מטות מעניקים לאדם את היכולת להרים את עצמו, לעלות ולהתעלות במסע החיים אך באותה מידה נדרים יכולים להוריד אותו באמירות לא אחראיות, בהבטחות ובהתחייבויות פזיזות.
מי שסטה מהדרך, מי שקשה לו לשלוט ביצריו בונה לעצמו חומות הגנה בינו לבין יצריו באיסורים בנדרים.
הנֶדֶר והשְׁבֻעָה – שתי דרכים בעבודה אישית
נֶדֶר ושְׁבֻעָה הם בבחינת מטה שניתן לישראל
בכוחם להטות מצבים העומדים כאבני נגף בחיים לכיוון הרצוי.
שְׁבֻעָה היא בין אדם לחברו ובין אדם למקום, זו הכרזה אבסולוטית אישור ואימות של דבר מסוים, בדבר הקדוש או יקר לאדם, לעתים תוך הזכרת שם ה'. יש החמרה על שימוש בשבועה, לא ניתן להפר אותה ואין לה הגבלה של זמן.
שְׁבֻעָה לשון שבע נוגעת במסגרת השבע של טבע המציאות הקבועה בעולמנו.
לעומת זאת, נֶדֶר נועד לסלול דרך בעבודה אישית בין אדם לעצמו.
נדר הוא לא מצווה מתרי"ג מצוות. אדם בוחר בו מרצונו החופשי.
נֶדֶר הוא כלי המעניק כח ותעצומות נפש להטות מצבים בחיים לכיוון הרצוי.
אדם הנודר נֶדֶר, הוא למעשה מדיר את עצמו מלעשות או לא לעשות דבר מה לזמן מסוים בתנאי שיקרה לו דבר אחר. נֶדֶר נעשה בהתחייבות מילולית גם ללא הזכרת שם ה' .
הנדר להתעלות או חלילה לרדת
אדם הנודר נֶדֶר מכניס את עצמו למערכת כובלת של נֶדֶר בחובה לקיים אותו.
יחד עם זאת, אפשר להפר או להתיר את הנֶדֶר.
התרת נדרים היא 'פתח יציאה', לאפשר לאדם להתיר את עצמו מהתחייבות שלקח על עצמו.
נדר יכול לרומם אך נֶדֶר שהופר האותיות מתהפכות ל-נרד לשון ירידה, מוריד את האדם. בדומה ל-מַטֵּה יכול להעלות ולרומם באותה מידה יכול גם להוריד ולהשפיל בשינוי ניקוד הופך להיות מַטַּה.
נדרים במחשבה ולא רק בדיבור
דיבור מתחיל במחשבה – במחשבות שווא או במחשבות שוות
דיבור מתחיל במחשבה. מלחמות פנימיות מתנהלות במחשבה: יש מחשבות שוות בונות ויש מחשבות שווא מדומיינות אשר מטעות, מטות ומורידות אותנו מהדרך
אין שתי מחשבות משמשות יחד בעת ובעונה אחת.
אנחנו מצווים להטות מחשבות שווא למחשבות שוות.
כמה פעמים הבטחנו לעצמנו הבטחות אשר לימים התגלו כהבטחות שווא
כמה פעמים נדרנו לעצמנו במחשבה שאם…. אז….
תפילת 'כל נֶדֶרי' ביום הכיפורים עוסקת בהתרת נדרים שנדרנו משך השנה גם אם בלי דעת כדי לאפשר יציאה לדרך חדשה.
למרות ועל אף שאפשר להתיר את הנֶדֶר עדיף שלא נידור כלל ונאמר תמיד "בלי נדר"! מאשר שנידור וניכשל.
פרשת מטות לקריאה מלאה בחלוקה לשבע עליות כנגד שבעה ימים בשבוע