התרופה והמחלה מקורם באותו שורש
כמו הגוף והנפש הם גילויים של אותה מהות.

כדי לתקן יש לנתק.
הכל הוא אחד ואחד הוא הכל
צרעת היא צרה-רעה חולה – צרות עין!
צרעת, אם כל המחלות בגוף ובנשמה – כולנו נגועים בה.
צרעת היא כתם המופיע על הגוף, על קירות הבית או על בגדים.
לנגע הזה אין קשר למשמעות הרפואית המקובלת היום.
צרעת מבטאת מצב של שיא הטומאה, היא אינה מדבקת אך משפיעה על האדם והסביבה.
אל תקרא 'צרות' אלא 'צרעת'

שלושה סוגי נגעים שהם כיסוי לאדם – בעור, בבגד ובבית – אומר הכלי יקר
שלושתם פוגעים בהגנות ובמכסים המשמשים לאדם.
עורו לבשרו.
למעלה מעורו, בגדיו .
וביתו למעלה מכולם מכסה לו להצילו ממטר ומזרם

נגע הצרעת מגלם את הסתר האור האלוקי הבורא, בבריאה ובנברא.
אחרי חטא האדם הראשון נסתתר אור האלוקות.
כמו שכתוב: "וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר–וַיַּלְבִּשֵׁם. " בראשית ג'
האור נתכסה במלבוש של עור,
"עור" אותיות "עיור" מלשון סומא מכסה את הגוף ומסתיר את פנימיותו של האדם.
בעור יש נקבוביות המהוות פתחים דרכן הגוף נושם ופולט.
כך גם ב"עור" הבריאה, יש "חלונות" ו"חרכים", בעדם ניתן לראות את האור האלוקי בבריאה ובנברא, את כוח היוצר ביצירתו.

נגע צרעת בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. מסמל מצב בו האדם אינו מבחין באור האלוקי.
נקבוביות העור אטומות. שום דבר לא יכול לחדור בעדן.
במצב כזה אדם 'מת'
מפרש הזהר: "צרעת פירושו סגירו. כי סוגר אורות העליונים ואינו פותח"
נסגרים צנורות האור, נגדעת זרימת השפע אל הנגוע.

יוצאים החוצה כדי להיכנס פנימה
הריפוי, מצריך מידת ריחוק ואף בידוד מוחלט מחוץ למחנה, לאו דוקא מחשש להדבקה אלא לשם התכנסות והתבוננות פנימית. יוצאים מחוץ למחנה כדי להתכנס עד ששוב אל דרך המלך
היום, כולנו נגועים בנגע הצרעת – כל אחד בצרוּת ובצרוֹת שלו

כל הנגעים באים מנגעים חברתיים- צרות עין ודיבור רע
הבגד הוא ביטוי עיקרי לאופי חברתי.
בגד מציין תכונות נרכשות. אותן אפשר להחליף ולשנות.
כאשר אדם בוגד בערכיו, בדיבור בשמיעה ובראייה הוא מקבל נגע בבשרו ובבגדיו בכל מקום שיהיה. לעומתם, צרעת הבית היא רק בארץ ישראל.

צרעת הבית איננה עובש, היא נגע רווח בחברה המנכסת לעצמה כל דבר מתוך צרות עין.
כתוב "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה"
נותן "לכם", נאמר, לכלל העם, לכולם. לא נאמר "לך", אדם יחיד.
אין היחיד יכול להתייחס אל הארץ כאל אחוזתו הפרטית.
אחוזה היא מבנה יקר ערך, מפואר וגדול המשמש למגורים לאנשים אמידים.

לדעת לשחרר אחיזה מתוך האחוזה לשניהם אותו שורש- א.ח.ז.
אדם הנאחז במקום ובחומר, הוא חוטא ומחטיא את הרעיון האמונה הבסיסית, הכל מאיתו יתברך.
שום דבר לא שייך לנו באמת.
ולראיה, אף אחד לא לוקח איתו לקבר שום דבר, לא את רכושו ולא את ביתו.
אחיזה, כל כך מגבילה עד למצב של נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם

מובא במדרש, צרעת הבית מביאה לתיקון צרות העין
על מנת לטהר את הנגע בבית יש להוציא את כל הכלים והרכוש החוצה, לחשוף אותם לעיני כל.
יש בפעולה כזאת משהו מערער את האמונות הישנות
ערעור הקורא את האדם להרהר על כך ששום דבר אינו שייך לנו באמת וכך לשחרר אחיזה מהחפצים..

בבית טמון המטמון
כאשר נגע חוזר על עצמו בבית, אין ברירה אלא לנתץ את קירות הבית.
פירש רש"י, יש בשורה ומטמון בנגע בסופו של תהליך.
ע"י תהליך ניתוץ קירות הבית, האדם עובר תהליך נפשי עמוק המביא לשינוי פנימי.
וכך אנו יכולים להגיע אל אחוזה רוחנית.
הכל מתחיל מדיבור מוארים ומתוקים כדבש.

הדַבּוּר, הדְבורָה והדִיבּוּר על הדבש ועל העוקץ
השפה העברית, מעברת בשורש כל מילה מספר משמעויות
״דיבור״ מלשון ״דבורה״
בשפות השמיות צרעה נקראית "דַבוּר"

הדבורה, בפיה פועלת ולעולם אינה נחה כמו האדם, לעולם איננו נח מהדיבור.
הדבורה, ניזונה מצוף ואבקת פרחים כדי לייצר דבש.
כך אדם המדבר בפה-רך חייו יהיו מתוקים כמו צוף הפרח.
אולם מרגע שהיא עוקצת היא מיד מתה.
כך אדם העוקץ בדבריו 'ממית' את עצמו.

לעומתה, הצרעה, הנקראת גם דַבור. דיבור רע הוא כמו עוקץ של דבור החודר עמוק יותר ומכאיב יותר מעקיצת הדבורה .
ואם לא די בכך, גם אחרי שהצרעה עוקצת, היא ממשיכה לחיות ועוד לעקוץ.
כמו המצורע, מוציא שם רע וממשיך לעקוץ

שנזכה להאיר בכח המאור של ימים אלה ימי ספירת העומר
דיבורים מזוככים מתוך מ"טמונים.

שבת שלום

אלי אליזה לנדאו

כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם

השאירו סימן או תגובה ושתפו את החברים שלכם באהבה. .

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

לומדים בחברותא סוד האותיות בחכמת פרשת השבוע
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן