פרשת מקץ בסוד נקודת החולם והניקוד
פרשת מקץ דרך השם בסוד האותיות
פרשת מקץ - הקץ לתודעה חשוכה
"אין רע יורד מלמעלה"
מִקֵּץ – סוף שממנו מגיעה יקיצה, התעוררות התודעה מביאה לשינוי ומהפך מיידי.
מריצים את יוסף מן הבור אל האור – וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר
יוסף היה במציאות של חושך. חשכה בשיכול אותיות שכחה.
חשכת הבור השכיחה מיוסף מיהו מנהיגו של העולם כשביקש להישען על שר המשקים… שלא ישכח לדאוג לו, שיספר לפרעה עליו כדי שיוציאו מבור הכלא.
בסופו של דבר שר המשקים שכח אותו, לא כל שכן לספר עליו.
שנתיים עברו מאז אותה הבטחה.
יוסף בינתיים התחזק באמונה.
והנה פרעה יחלום חלומות שלא נמצא להם פותר בכל מצרים ואז 'במקרה' שר המשקים נזכר בנער יוסף פותר החלומות.
חלום הוא חידה העומדת לא פעם בסתירה להיגיון אנושי.
יש חלומות המבטאים מאוויים כמוסים, ויש חלומות המעבירים מסרים מעולמות עליונים שאינם תמיד ברורים במושגים גשמיים. הסמלים בחלומות מתארים תופעות, מראות ואירועים שאינם תמיד כפופים לחוקיות הפיזיקלית המוכרת לנו, על כן שפת החלומות מחייבת פרשנות מעבר לפירוש פשטני. פענוח החלום נעוץ בפותר, "כל החלומות שבעולם הולכים אחר פתרון הפה. ובארוה החלום מתקיים לפי הפתרון" (זהר)
יוסף יודע שהפתרון לא מגיע מהמקום שהחולם עצמו נמצא בו, אלא ממקור עליון – שהקב"ה מסובב כל עלמין, הוא התחבר אליו לכן הוא היחידי שיודע לפתור את החלומות.
נקודת מבט על החיים בצופן הניקוד – קמוצה או חולמת
מקץ אותיות קמץ – קימץ – צימק
חלום אותיות חולם
החולם והקמץ, שניים משבע תנועות הניקוד, מופיעים בחלומות על שבע.
הכל עניין של נקודת מבט, בנקודת 'חולם' או בנקודת 'קמץ'.
לקמץ ולצמצם את הפרשנות לרובד גשמי מצומצם, או לראותם באור חולם.
חלום פרעה על פרות בשיכול אותיות פותר וכן תפור במיוחד בעבור יוסף כדי להעמידו בפני ייעודו.
חלומות בסוד השבע
שבע הפרות הרזות אוכלות את הפרות יפות המראה ובריאות הבשר (שמנות).
שבע השבולים השדופות והדקות בולעות את הבריאות
יוסף מפרש שֶׁבַע פרות מעבר ליחידות זמן – שֶׁבַע הפרות היפות ובריאות המראה, הן שבע שנות השפע והשובע
שֶׁבַע הפרות הדקות ורעות מראה, הן שבע שנים של מחסור ורעב.
שֶׁבַע בשינוי הנקודה מימין לשמאל האות שי"ן נקבל שֹׂבַע.
שֹׂבַע מצפין בתוכו שפע
אותיות בי"ת ופ"ה שייכות לקבוצת אותיות שמוצא הגייתן בשפתיים (בומ"פ) אשר מתחלפות ביניהן. (ספר יצירה)
שֹׂבַע הוא פנימי, ואילו שֶׁפַע הוא חיצוני ומורגש בחושים.
שֶׁבַע השדופות בולעות את שֶׁבַע השופעות אך אינן שבעות ועדיין נשארות רזות ורעבות. רבי נחמן בליקוטי הלכות מפרש: כי כמה שיש לו – חסר לו: "יש לו מנה, רוצה מאתיים".
זוהי תודעה של חוסר המנתקת את האדם מהשפע. כשאין תחושת שובע, יש תחושה תמידית של רעב כל הזמן, חוסר סיפוק וחוסר שביעות רצון.
אושר הוא עושר אמיתי שאינו תלוי בכסף או ברכוש, אלא בתחושה פנימית של מלאות וסיפוק.
אין קץ לתודעת הקץ
שובע, מחסור ורעב מתקיימים רק בתודעה
אנחנו חיים בתרבות של שפע ואף פעם לא שבעים – חיים בתודעה של קץ.
חיים בחוסר סיפוק תמידי שאינו יודע שובע והסתפקות. עסוקים במה שאין לנו במקום במה שיש לנו. חיים בפחד שלא יהיה מספיק.
העולם שאנו מקיצים לתוכו הוא עולם של קמץ קמוץ ומכווץ בתחרות מדומה על השפע. חושבים שהשפע מגיע על חשבון האחר. עסוקים בלאגור במקום לחוות.
קצים מהר בכל מצב, מתחרים זה בזה במקום להבין שכולנו תלויים זה בזה ובטבע שסביבנו. תודעת חוסר מנתקת מהשפע.
דברים שרואים מכאן, מנקודת המקום והזמן הזה עלולה להחליש וליצור תחושה של צימוק וכיווץ.
רק ראייה מנקודת מבט של בטחון ואמונה מאירה, מחזקת וממצקת את האדם.
שפע ומחסור, שובע ורעב מתקיימים רק בתודעה
חיים בחוסר סיפוק תמידי שאינו יודע שובע, הסתפקות ושביעות רצון.
עסוקים במה שאין לנו במקום לראות את מה שיש לנו
חיים בפחד שלא יהיה מספיק. עסוקים בלאגור במקום לחוות. קצים מהר בכל מצב.
מתחרים זה בזה, חושבים שהשפע מגיע על חשבון האחר, במקום להבין שכולנו תלויים זה בזה ובטבע שסביבנו.
טבע המחסור גורם לנו לחוש רעב כל הזמן, אין תחושת שובע. חוסר סיפוק וחוסר שביעות רצון.
כמו בחלום פרעה הרזות בולעות את השפע ועדיין נשארות רזות ורעבות.
חלומות מורידים ומעלים – לוחמים עד שמוחלים.
דברים שרואים מכאן, מנקודת המקום והזמן הזה עלולה להחליש וליצור תחושה של צימוק וכיווץ,
עלינו לפרוע את החוב שבעטיו ירדנו לעולם כדי לתקנו, להיות במחילה למחול לכל אלו ששכחו את החוב שבעטיו ירדו לעולם. רק ראייה מנקודת מבט של בטחון ואמונה מאירה, מחזקת וממצקת את האדם.
פרשת מקץ בשבת חנוכה
בראש חודש טבת החשוך ביותר בשנה מגיע אור החנוכה לשיאו.
זהו עת רצון למשוך אור מאור האינסוף ולהפוך את טבת ל-'טובות'.
האות ו' עומדת בלב המילה 'אור' – ו' היא צינור של אור והיא וו החיבור הנכתבת בשני ווים – הכח המחבר בין ניגודים:
ו' אחת מחברת בין מעלה ומטה ומושכת מאור האינסוף אל תוך חיינו.
ו' אחת מחברת בין צדדים – בין ימין ושמאל, בין חסד ודין, בין אור וחושך.
אומרים חכמי הסוד, אם משהו בעינינו נתפס כדבר רע, משום שזה נובע מצרופים לא נכונים של אותיות, צירוף מוטעה בין כלים שאנחנו עושים.
בטחון ואמונה ב-ה' מהפכים את צירופי האותיות לטובה ואז לוחם נעשה חולם ומוחל, נגע הופך לענג, ומה שבוטל זה לטוב.
מראש חודש טֵבֵת מושכים שני צינורות של אור והופכים את טֵבֵת לטובות לכל השנה.
להכניס את האור בכל הפרטים להודות להלל ולשבח על כל ה-יש בחיינו.