מִקֵּץ דרך השם בסוד האותיות – הצופן לחיים

מִקֵּץ – סוף, שממנו מגיעה יקיצה, התעוררות להתחלה חדשה
שינוי מיידי ומהפך מן הבור אל האור יוסף יוצא בריצה…. וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר

יוסף היה במציאות של חושך 'חשכה' בשיכול אותיות 'שכחה'
מקום של חשכה שהשכיח ממנו לרגע את הביטחון והאמונה בה'
כשנשען על ההבטחה של שר המשקים שידבר עליו בפני פרעה.

שנתיים עברו מאז אותה הבטחה, וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ.
יוסף בינתיים התחזק באמונה… ואז חלם פרעה חלומות שלא נמצא להם פותר בכל מצרים, אז נזכר שר המשקים ביוסף.

יוסף מבין שחייו מלאי התהפוכות קורים בהשגחה פרטית לפרטי פרטים.
הוא ראה את המחזוריות המעגלית שיש בטבע, ששום דבר לא נשאר במצבו לנצח, מכאן הוא הבין שגורלו של כל קושי לחלוף כמו העננים שטבעם לחלוף.
כך גם בחיינו – מהנקודה האפילה ביותר מפציע האור.

התמודדות עם משברים מחזקת והופכת אדם למנוסה יותר. כל קושי בא לחשל כדי להוציא את המיטב החבוי בו. יוסף בעל החלומות עובר ניסיונות, הוא נזרק לבור, נמכר, מתמנה לשר וראש, נקרא לחטא ושוב נזרק לבור, זכה לתואר יוֹסֵף הצדיק מלשון מצדיק את ה' שהכל מאת ה' –"צַדִּיק ה' בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו".

עלייה והצלחה יכולה להיות מלכודת של אגו וגאווה
את העלייה, כמו את הנפילה, יוסף מייחס לקב"ה ולא מנסה לנכס לעצמו את הקרדיט על הצלחותיו. הוא הכיר בקטנותו, לא מתוך שפלות, אלא מתוך הכרה בגדלות הבורא והתבטלות אליו.
כשפרעה פונה ליוסף שיפתור לו את החלום, עונה לו יוסף שהוא אמנם פותר אך הפותר האמיתי הוא ה'.

חלום הוא חידה העומדת לא פעם בסתירה להיגיון אנושי.
יש חלומות המבטאים מאוויים כמוסים, ויש חלומות המעבירים מסרים מעולמות עליונים שאינם תמיד ברורים במושגים גשמיים. הסמלים בחלומות מתארים תופעות, מראות ואירועים שאינם תמיד כפופים לחוקיות הפיזיקלית המוכרת לנו, על כן שפת החלומות מחייבת פרשנות. פענוח החלום נעוץ בפותר, "כל החלומות שבעולם הולכים אחר פתרון הפה. ובארוה החלום מתקיים לפי הפתרון" (זהר)
יוסף יודע שהפתרון לא מגיע מהמקום שתודעה נמצאת בה, אלא מהמקור האחד י.ה.ו.ה שאינו משתנה "היה, הווה ויהיה" – אור אינסוף, לכן הוא היחידי שיודע ל'פתור' את חלום ה-'פרות'.

'מקץ' אותיות 'קמץ'
החולם והקמץ, שניים משבע תנועות הניקוד, מופיעים בחלומות על שבע
הזהר מגלה שניקוד הקמץ מקמץ בתוכו דברים נסתרים שבחולם.
יש קמץ קטן הנהגה כמו ניקוד ה-'חולם' (או), והוא כמו חלום שעוד לא התגשם.
ויש קמץ גדול הנהגה כמו ניקוד ה-'פתח' (אה), פותח את מה שצריך להתגלות
הכל עניין של נקודת מבט, ב-'חולם' או ב-'קמץ'
לקמץ ולצמצם את הפרשנות לרובד גשמי מצומצם, או לראותם באור רוחני רחב.

חלום פרעה על 'פרות' בשיכול אותיות 'פותר' וכן 'תפור' במיוחד בעבור יוסף כדי להעמידו בפני ייעודו.
שבע הפרות הרזות אוכלות את הפרות יפות המראה ובריאות הבשר (שמנות).
שבע השבולים השדופות והדקות בולעות את הבריאות

יוסף מפרש שֶׁבַע כיחידות זמן
שֶׁבַע הפרות היפות ובריאות המראה, הן שבע שנות השפע והשובע
שֶׁבַע הפרות הדקות ורעות מראה, הן שבע שנים של מחסור ורעב

שֶׁבַע בשינוי ניקוד זה שֹׂבַע
שֹׂבַע מצפין בתוכו 'שפע'.
אותיות בי"ת ופ"ה שייכות לקבוצת אותיות שמוצא הגייתן בשפתיים (בומ"פ) אשר מתחלפות ביניהן. (ספר היצירה)
שֹׂבַע הוא פנימי, ואילו שֶׁפַע הוא חיצוני ומורגש בחושים.
שֶׁבַע הפרות השדופות בולעות את שֶׁבַע השופעות אך אינן שבעות ועדיין נשארות רזות ורעבות רבי נחמן בליקוטי הלכות מפרש: כי כמה שיש לו – חסר לו: "יש לו מנה, רוצה מאתיים".
זוהי תודעה של חוסר המנתקת את האדם מהשפע. כשאין תחושת שובע, יש תחושה תמידית של רעב כל הזמן, חוסר סיפוק וחוסר שביעות רצון.
אושר הוא עושר אמיתי שאינו תלוי בכסף או ברכוש, אלא בתחושה פנימית של מלאות וסיפוק.
אין קץ לתודעת הקץ
שובע, מחסור ורעב מתקיימים רק בתודעה

אנחנו חיים בתרבות של שפע ואף פעם לא שבעים – חיים בתודעה של קץ
חיים בחוסר סיפוק תמידי שאינו יודע שובע והסתפקות. עסוקים במה שאין לנו במקום במה שיש לנו
חיים בפחד שלא יהיה מספיק, העולם שאנו מקיצים לתוכו הוא עולם של קמץ קמוץ ומכווץ בתחרות מדומה על השפע.חושבים שהשפע מגיע על חשבון האחר. עסוקים בלאגור במקום לחוות.
קצים מהר בכל מצב, מתחרים זה בזה במקום להבין שכולנו תלויים זה בזה ובטבע שסביבנו. תודעת חוסר מנתקת מהשפע.
"קץ שם לחושך" (זהר) – הקץ לחשכה מגיע עם היקיצה.

פרשת "מקץ" מגיעה תמיד בשבת חנוכה חג האור
להזכיר לנו להתחבר לאור הגנוז מששת ימי בראשית
שנשכח בתודעה חשוכה של גלות המחכה להתגלות בתודעה ערה ומוארת של גאולה.
בנו החושך – באנו אותו להאיר

שבת שלום
שבת חלום לאור הגאולה

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם