האמיתות הגדולות מסתתרות בתיבה
השבוע נח בתיבה – רב הנסתר על הגלוי
סודות כמוסים ועמוקים מוצפנים בנח ובתיבה – רבדים על רבדים במרחבי החיים

איך כולם מתחברים לתיבה אחת?

עברית שפת הקוד-אש מעברת כמה וכמה משמעויות בכל מילה.
המילה 'תבה', היא גוף ומבנה,
היא תיבת ארון הקודש לספר התורה
ולפני הכל, תיבה היא מילה

מהי התיבה ומפני מה היא מגנה?

התורה כתובה בתיבות אותיות שפת הקוד-אש ובהן מוצפנים כל סודות היקום.
רבי שמעון בר יוחאי כתב את ספר הזהר העוסק בחכמת הנסתר המכונה בשם 'חן' שהן אותיות 'נח'.
הוא קרא לו "תיבת נח", שיש בכוח הלימוד בו להגן על האדם בכל מצב.
בלימוד פנימיות התורה בספר הזהר נפתחים מעיינות החכמה ואיתם מתעוררת הנשמה ומקבלת הגנה. 

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי… 'עֲצֵי' מלשון 'עיצה' להיאחז בתיבות התורה להגנה במצבים קשים 

"תיבת נח" להגנה מפני המבול… אז מבול של גשמים, היום מבול של גשמיות.
מבול' מלשון 'בלבול' בכל רמה: פרט וכלל

רק מתוך חיבור בין פרטים יכול להבנות הכלל – 
אות ועוד אות מתחברת למילה… מילה ועוד מילה מתחברות למשפט 
לכל אדם מישראל יש אות בתורה. פרט ועוד פרט בונה את הכלל
תיבה ועוד תיבה יוצרת מילה, מילים יוצרות משפטים באינסוף צירופים.
בכל צירוף כל תיבה מתרחבת ומועצמת, כל פעם בזוית אחרת
ובזכות החיבור בין התיבות כל אחת מקבלת משמעות, שייכות וזהות ובלעדיה, הכלל לא יהיה אותו הכלל.
כל צירוף של אותיות הוא למעשה 'מעשה בריאה'.

העולם נברא באותיות, וכל בריאה מתחילה בראש
המילה "בבל" באכדית נאמרת "בַּאב-אִלִי", פירושו "שער האל". המילים הן השער אל האל בבואנו לברוא את מציאות חיינו.
לכל מילה יש השפעה ללא הבדל בין טוב לרע, עלינו ועל אנשים בסביבה שלנו.
הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים לבנה היא אבן, האותיות הן אבני הבניין של העולם ושל השפה שהיתה אז שפה אחת לפני מגדל בבל, שהיו במחשבות גדלות , כוחי ועוצם ידי.
שפה היא לשון, ואם נתבונן על מידות התיבה
תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ:
אותיות ש-נ-ל שהן אותיות לשן
מכאן, תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ, את הלשון שאתה משתמש בה, לשון קודש, לקדש ולכבד את המילה בדיבור, לקחת אחריות ולחשוב על הכלל ולא להיות מרוכזים רק ב-אני ועצמי.

יש המייחסים את אנשי אטלנטיס לדור המבול.
היה להם ידע עצום, ידע הבריאה. הם האמינו שבכוחם לשלוט על כל דבר בכוח המחשבה, על הטבע, על האדם, כולל על הכוכבים והמזלות… אבל שכחו לשלוט במה שהם אמורים לשלוט… בדחפים וברצונות האנוכיים שלהם. הם ידעו שכל הבריאה מתחילה בראש ושהמילים הן השער אל האל בבריאת המציאות. אולם הם היו שבויים בגשמיות עד שהוציאו את הטבע מאיזון
כל אחד עשה בידע שימוש אינטרסנטי לעצמו בלבד עד לכדי שחיתות, עושק וזימה. שהוביל להצפה על פני האדמה.

'וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ' האדמה ספגה כל כך הרבה שליליות, שלשם טיהורה, היה צורך במים אדירים. עד כדי כך שרק מבול של מים רבים יכול היה לשטוף את השליליות שהצטברה.

הלב הוא הרגש

מים מייצגים רגש. הם מידת החסד והאהבה ומנגד תאוות
לב הוא רגש. הלב הוא המצפן המחובר לנקודת הצפון שנותן לנו כיוון בחיים.
כאשר הדעת שבויה בגשמיות, נוצר נתק בין הלב לדעת. מתנתקים מהרגש עד שמאבדים את הלב. הלב מאבד כיוון מאבד את הצפון ואיתו את המצפון.
נקודת הצפון מתהפכת, אותיות ה"לב" מתהפכות ומהדהדות "בל-בל" ומתבלבלות. 
מים, במצב של חוסר איזון מייצגים הצפה רגשית, עלטה, תאווה ובלבול. 
סיפור החוזר על עצמו במגדל בבל כשסטו מדרך הלב השתבשה התקשורת והקשר עם הסביבה.

תיבות "לב" משמשות בערבוביה מתהפכות ומשנות כיוון במילים "מבול" ו-"בבל"

ההמלצה היא להיאחז ב"תיבה" – ב"במילה הכתובה"

פרשת נח האיש, היא פרשת האדם

תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה חיצונית– בכל רמה
הכניסה לתיבה מצפינה משמעות עמוקה, התכנסות זמנית פנימה לשם התחזקות ורק אז לצאת מן התיבה.

התיקונים הגדולים נעשים פנימה ללא מפגש ישיר עם העולם החיצון עד שוך הסערה עד שיגמר המבול והבלבול בחוץ – רק אז נוכל לצאת ולהוציא לחופשי את כל הבירורים שעשינו בזמן ההתכנסות.
אח"כ יבואו הנסיונות דרך מפגש עם העולם בחוץ עד שייעשה התיקון.

אומר הרמח"ל, הזוהר הקדוש נכתב בזכות התכנסותו של ר' שמעון בר יוחאי.
סודות נשגבים עליונים לא יכולים היו להיכתב ללא התכנסות הכוחות. רק לאחר שייעשו התיקונים העליונים, ישובו הצדיקים וייפגשו עם העולם לפעול לתקנו.
כך אדם צריך להתכנס, לכנס את כוחותיו להגנה מפני סערה המתחוללת בחוץ.
להתכנס ל-"תיבת נח" זמנית, רחוקה מלהיות נוחה או נעימה., קודרת ומעציבה, אולם הכרחית לשם בירור ותיקון.

אז תבוא הבדיקה, ניסיונות לצאת לעולם, להוציא את הכוחות לחופשי מבלי להזיק ולקלקל, עד שישוב המצב הראוי והרצוי – לחיות בעוצמה ובגדלות.

נח-צדיק במרחב האינסוף
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו
יש צדיקים לשעה, יש צדיקים לדורות ויש צדיקים "קטנים" אבל צדיקים גדולים שלפניהם ולאחריהם לא יהיו כמותם יש רק יוסף הצדיק ונח איש צדיק.

חז"ל במדרש תנחומא, נחלקו בעניין צדיקותו: יש הדורשים אותו לשבח ויש הדורשים אותו לגנאי.
הדורשים את נח לגנאי כיוונו בדבריהם ללמד מוסר השכל לדורות עולם, המילה "בְּדֹרֹתָיו", מופיעה בסמוך לתיאור צַדִּיק היות והיה צדיק בן צדיק, נח בן למך בן מתושלח בן חנוך אך לא פעל לקרב או להציל את בני דורו משקיעה.
הוא נשאר סגור בעיגול חייו ולא קרא לעולם להתעורר, הוא מחריש! לא מחה, לא נשא תפילה או בקשה על גורלם או גורלו של העולם כולו.

נח התעלה בזכות מי המבול אשר הטביעו את בני דורו
מובא במדרש, רק אחרי שיצא מן התיבה כשראה את החורבן בכה ואמר: "ריבונו של עולם היה לך לרחם על מעשיך", ענה לו הקב"ה: "מאה ועשרים שנה בנית את התיבה ולא התפללת על אנשי דורך, עכשיו אתה בוכה?" מיד בנה מזבח.
עיקר הצדיקות מתבטאת בתולדות ובהשפעה הרוחנית שאדם צדיק יוצר ומשפיע לעולם ולא בזכות אבותיו.
מכאן, נח היה צדיק תמים יחסית לדורו.
רש"י בפרשנותו מסכם את המחלוקת:
נח אמנם פעל בהמצאות טכנולוגיות של כלי מחרשה וכן בנה את התיבה אך לא פעל לקרבם.
לפי דורו היה צדיק, אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"

"ונח מצא חן בעיני ה'"
נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים – נח זכה להמשיך את העולם.
בזכות כוח מעשיו שרד העולם לאחר המבול. אנו חיים, קיימים וזוכים ליהנות מעולמו של הקב"ה.

התורה מקדימה אִישׁ ל-צַדִּיק תָּמִים ללמד שאדם לפני שהוא "צַדִּיק תָּמִים" הוא קודם כל אִישׁ שיודע להתהלך עם הבריות ובהשפעתו על החברה ולאו רק במעשיו הפרטיים. אמרו חז"ל, "צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, שהרי לא המדרש עיקר, אלא המעשה".

"הראי"ה" – הרב אברהם יצחק הכהן קוק אומר: כלל גדול בעולמה של צדיקות:
"הצדיקים הטהורים
אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק.
אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה.
אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה".

'נח' הוא טבע הקיים באדם .
רצון האדם מניע אותו לחיות בנוח, שיהיו לו פתרונות נוחים.
עיסוק מופרז במחשבות שאיפה לנוחות מפילים לאיזורי נוחות מגבילים עד לכדי נכות ומוגבלות עד כדי קלקול המידות.
הכל אמור להיות במידה.
נח מקבל את המידות המדוייקות לבניית התיבה. מידות הן לא רק יחידות מדידה, מידות הן קודים התנהגותיים לתכונות אופי.
העולם נברא ב-10 מאמרות  וב-22 אותיות וביחד הם 32 = ל"ב נתיבות-שבילים לעבודה על המידות.
בכל שביל דרה לה אות ומידה להאיר לנו את הדרך בשבילי החיים

לכל מידה יש שני צדדים – "שְׁנַיִם שְׁנַיִם… זָכָר וּנְקֵבָה".
כל דבר בעולם מורכב משני כוחות כדי לשמור על האיזון בטבע… זכר ונקבה, אור וחושך, יום ולילה, קיץ חורף וכו' וכו'… כך למידות יש שני צדדים.
בעלי החיים מייצגים את הנפש הבהמית באדם וזה אמור לעבוד על המידות שלו. להכניס את הנפש הבהמית לתיבה עד שיתעלה ברוחניות.
כל אחד על פי מידותיו. עד שיעלה בתוכו האור 

מתוך האפלה עולה האור
הקשת היא ברית המילה הראשונה בין הבורא לבריאה. היא מסמלת את העולם החדש, עולם מזוכך יותר.

אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ.
בזהר מובא שהופעתה של הקשת איננה סימן טוב. היא מהווה תזכורת לאנושות על התגברות החטאים בעולם ובזכות הברית נמנע עוד מבול. 
עוד נאמר, בתקופת התַנַאים שהיו גדולים בתורה ועסקו בהפצת האור בעולם, בכל ימיהם לא נראתה קשת בענן. 

הקשת היא 'קשת הצבעים' שנוצרת עקב שבירה ונפיצת קרני האור מבעד לעננים והחזרתם.
נפיצת האור, מעניקה לה את הופעתה המרהיבה בשלל צבעים: אדום כתום, צהוב, ירוק, תכול, כחול והצבע הסגול.
לכל צבע יש אור אחר.
אור הוא ידע, הידע ניתן לאדם רק בתנאי שיפיץ ויעביר ידע כמו נפיצת קרני האור להאיר את החושך.

פתחים ליציאה מהחושך.
בחיים יש הרבה מצבים של חושך ובתוכם ישנם פתחים לצאת, אך האדם כמו עיוור אינו רואה את הפתח.

" צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה"
צֹהַר, מפרש רש"י: יש אומרים 'חלון' ויש אומרים 'אבן טוב'.
לחלון אין אור מעצמו, אלא דרכו נכנס האור, וכשאין אור- אינו מאיר.
לעומתו, אבן טובה, אפילו כשאין אור מבחוץ, מאירה בעצמה.

יש אנשים שדיבורם הוא כמו חלון, שאין בו כח להאיר בעצמם
ויש אנשים שאמירתם מאירה מעצמם לעולם כמו אבן טובה מאירה.
גודל האור לפי גודל האמת.

וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים
תשים את תבת המילה בדיבורי אמת… בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, כי האמיתות הגדולות מסתתרות שם, בדיבורים שלנו, בכוחם להאיר ולכבות… רק דיבורים מאירים יכולים להאיר את הפתח בחושך למציאת מציאות בונה ומוארת.

נח ראה רק אור בתוך החושך הגדול של אותה תקופה ולכן ניצל.
התמקדות באור ממוססת ומסלקת את החושך.
המפתח למוסס מצבים שליליים בחיים מצוי בתבת הדיבור שלנו שיהיו דיבורינו מאירים לכו ולעולם ונזכה לימים מוארים ומאירים מלב אל לב.

שבת של שלום
חודש מבורך בשקט ושלווה

אליזה

לקבלת פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
יש למלא פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליך באהבה

כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם

לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן