נצבים־וילך אדם כחרס הנשבר

פרשת 'נצבים וילך' פרשות מחוברות מלבד בשנים מעוברות קוראים בשבת אחרונה של השנה שהיא לפני ראש השנה.

אנחנו נקראים לחבר בין הפכים – נצבים, יציבות וקביעות מול וילך, תנועה והליכה. זו כל התורה כולה וזו תמצית חיינו: למרות ועל אף כל המצבים שעברנו עלינו למצוא את הכוח להמשיך ללכת.

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ – לרמז שבכוחה של השבת הזאת לתקן את כל שבתות השנה.
תמצית התשובה  היא לשוב למקור שאליו נועדנו – למלוך בחיינו כמלך המולך בממלכתו.

וילך קוראת לנו לשוב לבראשית – לשוב אל עצמנו, להשיב את עצמנו לנקודת האיפוס מששת ימי בראשית.
בראשית בשיכול אותיות א' בתשרי, בראשית [=913] כמניין המילה 'תאריך עברי' בשיכול אותיות 'בראתי ערכי'

תשובה מלשון השבה  – כהשבת אבידה. להשיב את מה שאיבדנו במרדף אחרי תעתועי העולם שנקרא 'עלמא דשיקרא' – עולם של חומר משקר ומשכר בדמיונות שווא.

לשוב אל תכלית שליחותנו בעולם – לפעול למען תיקונו.

תמצית התשובה  – עזיבת המקום הנוכחי האנוכי, להשיב את האבדה – את המלוכה שאיבדנו להבלי העולם הזה. למלוך בחיינו כמלך המולך בממלכתו ממקום אחראי. לשוב ממקום מזוכך.

שבת מקודשת ומוקדשת לבחירה.