פטום הקְטרֶת לקריאה מלאה - סגולות ומעלות
פטום הקְטרֶת דרך השם
פטום הקְטרֶת בסוד האותיות
''קטרת" = קדושה - טהרה - רחמים - תקוה.
משאת נפשנו – תִּכּוֹן תְּפִלָּתִינו קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ; מַשְׂאַת כַּפּינו, לפניך
במדרש תנחומא נאמר שהקטרת הקטורת היא התשובה לכל גזירה קשה.
ראשי תיבות קטרת = ק'-קדושה. ט'-טהרה, ר'-רחמים, ת'-תקוה.
הקטורת נקרא "מקטר קטורת", 'מקטר' מלשון 'מקשר'
הקטרת הקטורת קושרת את כוחו של מלאך המוות שלא יוכל לבצע את תפקידו,
כמו שעשה אהרון בפרשת קרח.
"קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם"
כי תמיד עומדת בעדיפות לפני כל עבודות אחרות.
אמר הקב"ה לישראל, "מכל הקרבנות שאתם מקריבים לפני, אין חביב עלי כקְּטׂרֶת".
"קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם" היא תמיד עומדת בעדיפות לפני כל עבודות אחרות.
אמר רבי שמעון בר יוחאי, אילו ידעו הבריות כמה גדולה מעלת פִּטּוּם הַקְּטׂרֶת
היו מעטרים אותה ושמים אותה על הראש כעטרת של זהב.
מה מייחד את הקְּטׂרֶת?
המדרש מספר כי מלאך המוות נתן למשה רבנו במתנה את סוד עצת הַקְּטׂרֶת כאשר עלה לקבל את התורה.
מלאך המוות ידע שבשעה שיקבלו ישראל את התורה במעמד מתן תורה, יתבטל המוות מן העולם
וממילא יתבטל כוחו ועבודתו. ולכן במציאות חדשה לא יהיה לעולם יותר צורך בקְּטׂרֶת.
אולם בעקבות חטא העגל חזר הקלקול לעולם ושוב חזר המוות לעולם, ניתן הכוח למלאך המוות.
במחלוקת קרח ועדתו השתמש משה לראשונה בעצת הַקְּטׂרֶת.
שורש המחלוקת נברא כבר בשלבים קדומים של הבריאה והוא ידוע בשם 'שבירת כלים'.
תכלית השבירה לאפשר המצאות של קלקול בעולם כך שתיווצר מציאות של עבודה ובחירה לאדם.
מאותו הקלקול נפלו 11 בחינות של קדושה בשבי הצד האחר (ס"א).
בהסתלקות הקדושה משבי מהקליפה, נשארת הקליפה ללא חיות ונעקרת ונאבדת מן העולם.
כנגד זה כוללת הַקְּטׂרֶת 11 סממנים אשר בכוחם לעקור ולחלץ את אורות הקדושה שנפלו.
כך, במחלוקת קרח ועדתו נעצרה המגפה בכוח הַקְּטׂרֶת
הִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם:
וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.
הַקְּטׂרֶת נקרא "מקטר קְּטׂרֶת", 'מקטר' מלשון 'מקשר'
שהקטרת הקְּטׂרֶת קושרת את כוחו של מלאך המוות שלא יוכל לבצע את תפקידו,
כמו שעשה אהרון בפרשת קרח.
אין לך דבר בעולם חוץ מהַקְּטׂרֶת לשבר את כח הסטרא אחרא ומקום שהמוות שולט בו.
'מוות', איננו חידלון, מוות הוא רק מצב תודעתי.
כמה פעמים מתנו בחיים? כמה פעמים אנחנו מתים מדי יום?
מתים מבחינה רגשית, מוות נפשי. כמה פעמים עוד נמות עד שיגיע יומנו?
ממעלותיה הגדולות של הקְטרֶת
כשיש גזרות קשות ועת צרה, טוב מאוד לומר פרשת הקטורת בכוונה גדולה, וידוע שהכל יתהפך לטובה.
- מבטל את גזרת המוות;
- הברכה מצויה במעשה ידיו;
- ימצא חן וחסד בעיני כל רואיו;
- ינצל מדינה של גיהנום;
- פרנסה טובה ובשפע;
- סגולה לזווג הגון כי הקטורת גורמת לקישור וחיבור בין עולמות עליונים לבין תחתונים;
- מורידה שפע מלמעלה ומסוגלת לעושר.;
- מבטלת הקליפות והחיצונים וסטרא אחרא;
- מסלק הדינים;
- מבטלת הכישופים;
- מבטלת הרהורים רעים.
- רפואה לאדם החולה שיקרא את פרשת הקטורת ויועיל לו לרפואה.
ועוד ועוד…
שנזכה לישועות ונתבשר בבשורות טובות גאולת עמך ישראל וגאולה פרטית של כל אחד בפרט.
מתי אומרים את פרשת הַקְּטׂרֶת
3 פעמים ביום קוראים את פרשת הַקְּטׂרֶת
טוב מאוד לומר פרשת הַקְּטׂרֶת בכוונה גדולה וברצון הלב, וידוע שהכל יתהפך לטובה.
בכל מקום שאומרים אותה לא ינזק המקום ההוא.
יש הנוהגים לקרוא את פרשת הַקְּטׂרֶת משך 40 יום
להמתיק את הדינים, להינצל מפגעים רעים ומדין קשה.
יי' קְרָאתִיךָ, חוּשָׁה לִּי; הַאֲזִינָה קוֹלִי, בְּקָרְאִי-לָךְ
תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ; מַשְׂאַת כַּפַּי, מִנְחַת-עָרֶב
היושבי במרומים, הנה אליך עינינו נשואות בתפילה
שתשמור על עמך ישראל ותצילם מכל רעה, פגע וצוקה, שכל משענתם היא תורתך הקדושה.
יש לאמרה עם כוונה ולתת פרוטה לצדקה לפני שמתחילים לקרוא
מצורף כאן פטום הקטרת עם סודות וכוונות מאתר קהילת הרמח"ל.
מי יתן ותעמוד לנו תפילת הַקְּטׂרֶת לשמירה ולהגנה על כל עם ישראל
מכל פגע, צרה וצוקה ונתבשר בבשורות טובות – אמן כן יהי רצון.
לקריאת פרשת פטום הקְטרֶת
אַתָּה הוּא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל-יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:וַיּאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים נָטָף | וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם:תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל-יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:הַצֳּרִי.וְהַצִּפּוֹרֶן.וְהַחֶלְבְּנָה.וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר.וּקְצִיעָה.וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ.וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר.קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה.קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד: תַּנְיָא, רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב,הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיְיָ: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ :יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה (ג"פ):
יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ (ג"פ):
יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ (ג"פ):






