כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן
מגיע השלב לעצור!
לערוך, לסדר ולמנות את כל מה שאספנו והשגנו.
לראות מה יש עוד להשלים לבניין המשכן.

פרשת פקודי בצופן סוד האותיות מגלה את המשמעות הטמונה במילה פְקוּדֵי שורש "פ.ק.ד"
קוראת לנו להתפקד כמו במסדר המפקד
'מפקד' מסכם סיכום כולל של כל החומרים ואת כל מה שנעשה בהם בבנין המשכן.

אחרי שנצטוו לתת מחצית השקל תרומה לה' נתבקשו כל אחד להירתם למלאכת הקמת המשכן: כל אחד מנדב מכספו, מרכושו, מכוחותיו, מליבו ומרוחו.
משנסתיימה המלאכה, מגיע הזמן למפקד אשר יעיד על השקעתם.

חז"ל במדרש עומדים על הסיבה לפירוט הרחב –
"והייתם נקיים מה' ומישראל" צריך אדם להיזהר שלא יהא חשוד בעיני הבריות, אף במה שיודע שהוא נקי בו.
משה כשליחם של ישראל חייב היה לתת להם דין וחשבון מה נעשה בתרומה שנאספה לייעוד בניין המשכן. שידע ויראה כל אחד ואחד את חלקו במלאכת המשכן.
האם נדבת ליבם אכן הגיעה אל ייעודה בבנין המשכן?
או שמא משה שליחם שניצח על מלאכת המשכן, ניצל מעמדו וכוחו להעשיר עצמו,
או אולי ניתב את הכספים, הרכוש והכוחות לטובתו ובכך מנע מהם את שיוכם למלאכת הקודש.

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן
אדם חייב למצות את כל כוחו עד שה' יעבירו מעבר לכוחו.
כך, כל אדם ואדם בסוף כל בנייה, צריך לעשות דין וחשבון
לוודא שכל כוחותיו נרתמו ונותבו לייעודם בעבודתו הרוחנית במלאכת הקודש בבניין אישיותו.
זהו מפקד הכרחי ומחוייב לכל אחד, לערוך מפקד, לברר ולתת דין וחשבון, האם כל כוחותיו קיבלו את ביטויים והגיעו ליעדם או שמא אבד כוח מסויים בשטף הבנייה.

פְקוּדֵי מלשון בפקודה, בפקודתו של משה כדבר השם נצטוו למנות במספר שמות כל אחד כל אחד מישראל בשמו מתפקד. כפי מידתו ודרגתו.

כל ישראל מתכנסין כאיש אחד ואף על פי כן כל אחד כפי מדרגתו – מתוך שמו אמור להפוך למשכן קדוש.
במדרש תנחומא ויקהל א' א "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵּׁם" מובא "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל".
שהרי בצלאל על ידי שקנה שם טוב, זכה שיעשה מלאכת המשכן.
מנין? "טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו" (קהלת ז א).
אמרו לשלמה: "מה טוב שם משמן טוב? "
אמר להם: "בשעה שאדם נולד, אין הכל יודעין מי הוא. נפטר בשם טוב, משפיע מעשים טובים".
ולמה אמר טוב שם משמן טוב? ולא אמר, טוב שם מיין הטוב ומדבש הטוב?
השמן, אתה נותן לתוכו מים, הוא עולה וצף למעלה. אבל שאר משקין אתה נותן לתוכן מים והן בולעין, כך הוא אדם בעל שם טוב.
השֵּׁם הוא הנכס שלנו! כל אדם הוא משכן לשם יתברך.
השם שאדם בונה לעצמו במידותיו ובמעשיו הטובים לעולם יעיד על המשכן שהוא בונה בתוכו עד שיהיה חיבור בין כולם כדי שיווצר המשכן האחד השלם

הגוף כמשכן לנשמה – באופן בו נעצב את חיינו
הבית הוא מראה של עולמנו הפנימי ושל הדרך בה אנו חווים את החיים.
בהוראות בניית המשכן נאמר "וַיַּעַשׂ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה",
הבעש"ט מפרש מנורת שבעת הקנים היא משל לנשמה .
כל נר במנורה הוא ספירה, מידה או צ'קרה – מרכז אנרגיה בגוף.
שבעת הנרות הן 7 פתחים – נקבים בפנים המקבלים ל-7 ספירות תחתונות
2 עיניים, 2 אזניים, 2 נחיריים ופה אחד, כולם יחד מאירים בהארה פנימית וחיצונית.
עיניים – לראיה שנראה באור חיובי .
אזניים – שנשמע לכף זכות.
נחיריים –לשאוף לרוחניות ואורך רוח ,
הפה – שנכניס אוכל בריא ונוציא דיבור נאה לעולם.
כאשר אדם מקדש את הפתחים בפניו, נרותיו מאירים, פניו מאירות באור של קדושה.

נר ראשי תיבות נשמה רוח נפש
עיניים הם ראי ל-נשמה
אף רוח
פה נפש
כל עוד הנר דולק, אפשר עוד לתקן – להאיר פנים לעולם באורות של קדושה.

פרשת פקודי חותמת את ספר שמות, מסכמת את כל מהותה של הגלות והגאולה
התחלנו ב-"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה.
שִׁבְעִים נָפֶשׁ יורדים למצרים, שם הם מתרבים והופכים לאומה גדולה של עבדים.
יציאת מצרים מספרת את מסעם של כל נשמות ישראל – יציאה מעבדות לחירות, מגלות לגאולה, בגוף וברוח – יציאה מהמקום הנמוך והמצומצם למקום רם ונשגב.
בחציית הים, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" רואים ישראל את כל מה שמצרים מייצגת – מת – השעבוד, הצמצום והקשיים 'מתים' כדי שנגיע למעמד מתן תורה ומשם לבנין המשכן.

כך החיים שלנו הם תהליך מתמשך הדורש אמונה.
אמונה היא מקור הכח לעבור תקופות של חושך וצמצום
דוקא בתוך ההסתרה נמצא האור – צריך רק להתעורר אליו –
להעיר את האור בתוכנו כדי לראות את האור שבתוך ההסתרה.

מפרקים ומרכיבים, מתפרקים ובונים
משה היה מרכיב ומפרק את המשכן בכל יום
בא ללמד שתכלית העבודה היא להמשיך לבנות גם אחרי שפרקנו במעשינו את כל מה שהשגנו.
גם אם נכשלנו, נפלנו והתפרקנו, אסור להתייאש צריך להמשיך לבנות מחדש.
גם אם נפלנו – קמנו!
כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי (שמואל א' פרק ב' תפילת חנה)
ל-ע-ו-ל-ם אין יאוש, אומר הילקוט שמעוני, מתוך נפילה קימה, מתוך אפלה אורה.
.

חזק חזק ונתחזק
פקודי מסיימת את ספר שמות. כל ספר הוא כמו פרק בחיים שמסתיים.
קריאת חזק מעודדת אותנו להתחזק מכל מה שעברנו ולהגיע אל הספר הבא, אל הפרק הבא בספר החיים שלנו, מחוזקים מכל המשברים שעברנו, עם כל הניסיון שצברנו ולהביט קדימה, אל העתיד.
חזק, מאחלים לאדם שמגיע מחוזק מהמצבים הקודמים ויודע להביט קדימה אל הזמנים שיבואו כמוברכים.

שנצא מבורכים ונכנס מחוזקים אל הפרק הבא בסיפור חיינו.
וייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן!

תודה לאל!
שבת של שלום ואהבה
אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם בצופן סוד האותיות
שתפו באהבה
"המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (פרקי אבות)

סדנאות שבועיות לאימון יהודי בקבוצה "דרך השם" עם אלי אליזה לנדאו
להעיר את האור למקור החיים דרך צופן אותיות פרשת כל שבוע – לפרטים והרשמה – כאן!

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן