פִּינְחָס
סקס, שקרים ומזימות לגנבת זרע
פינחס חס על הפין בסצנת המין
אלי לנדאו
ממשיכים בתחבולות ובתכסיסים כדי להרוס את ישראל
הפעם מגייסים את כוח הדמיון כדי לגנוב את כוח האור הישר שיש בזרע ישר-אל.
בנות מדיין ומואב היפות נשלחות כדי לפתות את מנהיגי ישראל להדליק את דמיונם.
בראשן עמדה 'כזבי' בתו של מלך מדיין אשר מפתה את זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון
לקיים איתה יחסי מין בפרהסיה באמצע המחנה – לעיני משה וכל העם.
עד שבא פינחס ושם קץ לדרמה שהתחוללה – הוא הורג את שניהם ברמח.
נשמע כמו סצינה לקוחה מתוך טלנובלה.
סיפורי התורה מקפלים בתוכם מטאפורות להבנות עמוקות בנפש האדם.
בנות מדיין וכזבי הם כוחות המצויים בכולנו ופועלים עלינו. ומנגד פנחס עומד בתוכנו.
'מדיין', מלשון דין, מדון ודמיון.
ו'כזבי' שהובילה את החבורה מרמזת על מהותה –
היא מייצגת את השקר, הכזב והאכזבה, כמו נחל אכזב.
בנות מדיין מייצגות הצד השלילי ההורס של הדמיון המביא דינים על ישראל.
הדמיון הוא איכות הפועלת לטוב ולרע יש בו כח בונה וכח הורס.
בעבודה רוחנית משתמשים בכוח הבונה של הדמיון, "אֶדַּמֶּה, לְעֶלְיוֹן" כך קורא לו רבי נחמן
ולכח ההורס, שהוא יצר הרע 'כוח המדמה' הכח שמכניס אותנו לדמיונות שווא ומתעתע בנו.
הוא פועל כמו מגנט שלילי, בדמות המדייניות, המפתות בכח הדמיון את ראשי שבטי ישראל.
למשוך אליהן את הכח החיובי שיש בזרע ישראל המכיל את כח האור, הכח הישר לאל שנקרא ישר-אל
כדי להיטמע בזרע ישראל.
אנו פוגשים היום מצב דומה – אין לנו כח התנגדות למין זמין,
התבלבלו החיבורים ונשכחה המהות האמיתית שיש בחיבור של לב אל לב ולא רק גוף אל גוף.
בלבול שהחל ב- בלק ובל – בלבל שתי אותיות ראשונות בשמם
אנו מצווים להכרית את 'כזבי' והמדיינים, לסלק את הכוח השלילי של הדמיון מתוכנו,
לטובת בהירות מחשבה לראות את המציאות האמיתית ולא הדמיונית על מנת לקחת את השליטה על חיינו.
פינחס שנכח בסצנת המין חס על הפין.
הוא זיהה את המזימה ומבין את ההשלכות שיש במעשה לכל הדורות הבאים
כשבנות מדיין מבקשות למעשה למשוך את כח האור אליהן.
וַיַּרְא פִּינְחָס הוא חושש לזרע ישראל ובמסירות נפש דוקר למוות את כזבי וזמרי.
וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ
'רֹמַח' אותיות 'רמ"ח' האיברים וכן 'רחם' המקום בו גדל העובר ונשלם לרמ"ח אברים בגוף המקבילים לרמ"ח איברים בנשמה.
בתרגום לארמית 'רחם' זה 'אהבה'.
מרגע שיצאנו מהרחם אין עוד רחם שתדאג לנו, יש לנו רק את כח האהבה והרחמים לחיות באהבה
"ואהבת לרעך כמוך" – רעך הוא גם אחיך
הגדרה לאחים, זה שניים שגדלו באותה רחם
ובהגדרה הרחבה של המילה 'אח', זה שניים המשתייכים לאותו עם.
כל ישראל אחים, הם נחשבים כגוף אחד הנשלם ברמ"ח ממעשה חברו
ע"י אהבה והערבות ההדדית שיש להם זה לזה.
שורש הריפוי לכל המחלות והכאבים זה האהבה
אדם שבא ממקום של אהבה ורחמים מקנה לעצמו הגנה
על פנחס נאמר "בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי "אומר רש"י, לא מלשון קינאה, אלא מלשון ניקיון.
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם
ידוע שכהן שהרג, הוא פסול לכהונה.
פינחס לא רק שלא נפסל אלא, קיבל כהונת עולם.
המדרש מספר שפינחס מת מוות קליני כשאנשי שבט שמעון באו להרגו אחרי שהרג את זמרי בן סלוא.
הוא מת מפחד וכנשמתו חוזרת מצטרפות אליו נשמותיהם של נדב ואביהו ולכן הוא כבר לא פסול לכהונה!
והוא אף זוכה להיות גלגולו של אליהו הנביא ומאז
לפינחס מתווספת האות יוד (קטנה מהרגיל) לשמו.
האות יוד, נקראת 'אות הברית', תעזור לנו לבטל את הדינים מעלינו להקטין את האגו שלנו – לשים פרופורציות בדברים הגשמיים שאנחנו נותנים להם חשיבות .
פנחס ב-רֹמַח. לקח את כל ישותו ברמ"ח איבריו על מנת לנקות את הנגע שניסה לדבוק בישראל.
ברגע שהוא עצר את הנגע נעצרה המגפה שמתו בה 24,000 איש כמספר תלמידיו של רבי עקיבא שמתו במגפה. שמותם מונצח בספירת העומר והיום אנו עומדים בפתחה של תקופת בין המצרים.
פינחס למרות שידע שיהיה פסול לכהונה מסר את נפשו.
כל מה שהוא ראה לנגד עיניו הייתה המגפה וסבלם של בני ישראל.
'מגפה' בשיכול אותיות 'הפגם'
בפרשת פנחס יש את סוד הכוח לעצור את המגפות השליליות בחיינו שאף אחד אינו חסין למגפה הזו.
בכל אחד מצוי הפגם, מרמת התא בגוף 'תא סרטני' עד רמת התא המשפחתי והכללי
שאף הוא פועל כתא סרטני הרסני.
ובתוך כך חמשת בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה ותִרְצָה הביאו לחידוש הלכתי, הלכה, מלשון הליכה ותנועה גם שמותן קשורים בתנועה: מַחְלָה = לחולל, לרקוד; נֹעָה = לנוע; חָגְלָה = לחוג, להסתובב; מִלְכָּה = ללכת; תִרְצָה = לרוץ
הן הביאו תקדים מיוחד במינו בהלכה על פיה בנות יורשות את רכוש אביהן כאשר אין בנים זכרים שיירשו אותו.
השבוע יש כוח מיוחד ביקום להגן עלינו
כוח שיש בו ליצור גל של ריפוי המתגלה באנרגיה חזקה ועצומה ליצור שינוי תדרים באדם ובעולם.
בפרשה מוזכרים מוספים לראשי חודשים וחגים המנחות והקורבנות שהצטוו בני ישראל להקריב במשכן בשבתות, חגים, מועדים וראשי חודשים.
"כל מהות האדם מורכבת משערים, וכל חיי האדם תלויים בשערים" אומר ה"נתיבות שלום",
כמו שיש שערים בגוף, ישנם 'שערים בזמן' שערים של יום בזמן היקיצה, של שבוע בשבת, של חודש בערבי חודשים, של שנה בראש השנה.
זמן ששערי שמים פותחים חלון הזדמנויות להתחבר לשפע הבא מהעליונים, לריפוי, להגנה, להתחדשות ולשינוי.
כל העבודה שלנו היא לשמור על השערים וליצור את החיבור הנכון דרכם.
שנזכה להמשיך לראות נסים גלויים שהקב"ה עושה עימנו
שבת של שקט שלום ושלווה
באהבה ממני אלי

השאירו סימן או תגובה ושתפו את החברים שלכם באהבה. .
רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.
כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם
לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן
תגובות
אין עדיין תגובות