מלחמת מוחות

ממשיכים בתחבולות ובתכסיסים כדי להרוס את ישראל בכל דרך אפשרית

כשחרב הפה לא עזרה לבלק ובלעם לקלל את ישראל
הם עוברים לחרב הדמיון לקלקל את ישראל.
בנות מדיין היפות נשלחות לפתות את מנהיגי העם להדליק את דמיונם כדי לגנוב זרע.
למשוך אליהן את כוח האור הישר שיש בזרע ישר-אל.

'כזבי' בת מלך מדיין מפתה את זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון
לקיים איתה יחסי מין בפרהסיה באמצע המחנה – לעיני משה וכל העם.
עד שבא פינחס ושם קץ לדרמה שהתחוללה – הוא הורג את שניהם ברמח.
נשמע כמו סצינה לקוחה מתוך טלנובלה.

סיפורי התורה מקפלים בתוכם מטאפורות להבנות עמוקות בנפש האדם.
בנות מדיין וכזבי הם כוחות המצויים בכולנו ופועלים עלינו, ומנגד פנחס עומד בתוכנו.
'מדיין', מלשון דין, מדון ודמיון.
ו'כזבי' שהובילה את החבורה מרמזת על מהותה –
היא מייצגת את השקר, הכזב והאכזבה, כמו נחל אכזב שאיננו איתן.

חיים ומוות ביד הדמיון
הדמיון הוא איכות הפועלת לטוב ולרע יש בו כח בונה וכח הורס.
בעבודה רוחנית משתמשים בכוח הבונה של הדמיון, "אֶדַּמֶּה, לְעֶלְיוֹן" כך קורא לו רבי נחמן
ולכח ההורס, שהוא יצר הרע 'כוח המדמה' הכח שמכניס אותנו לדמיונות שווא ומתעתע בנו.
בנות מדיין מייצגות את הצד השלילי והפן ההורס של הדמיון, פן המביא עמו דינים.
הוא פועל כמו מגנט שלילי, בדמות המדייניות, המשתמשות בכח הפיתוי שיש בדמיון כדי למשוך אליהן את הכח החיובי, כח האור הישר שיש בזרע ישראל – כדי להיטמע ולקלקל את ישראל.

פינחס שנכח בסצנת המין חס על הפין.
הוא זיהה את המזימה המסתתרת אחרי הפיתוי.
הוא מבין את ההשלכות שיהיו לכל הדורות במשיכת כח האור הישר מישראל לעמים אחרים.
.

אנו פוגשים היום מצב דומה – תעתועי הדמיון מבלבלים
אנחנו שוכחים את המהות האמתית שיש בחיבור של לב אל לב ולא רק גוף אל גוף.
בלבול שהחל עם בלק ובלעם – שתי אותיות ראשונות בשמם: בלק ובלעם, ביחד בלבל.
ומתוך הבלבול ממשיך ה-'ספק' בגימטריה = 'עמלק' המופיע באותיות אחרונות של בלק ובלעמ

החיים הם הרבה מעבר לפיתוי שיש ב-כאן ועכשיו.
אנו מצווים להכרית את 'כזבי והמדייניות', לסלק את הכוח השלילי של הדמיונות מתוכנו לטובת בהירות מחשבה כדי לקחת את השליטה על חיינו.

וַיַּרְא פִּינְחָס, מתוך ראיית הנולד, במסירות נפש וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ, דוקר למוות את כזבי וזמרי.
'רֹמַח' אותיות 'רמ"ח' איברים.

ברמ"ח איבריו – בכל ישותו, רֹמַח לקח, על מנת לנקות את הנגע שניסה לדבוק בישראל.
ברגע שהוא עצר את ה-'נגע' נעצרה המגפה בה 24,000 איש מתים אשר מתגלגלים כתלמידיו של רבי עקיבא. אלה מתים במגיפה בספירת העומר ואלה בתקופת בין המצרים, תקופות קשות לישראל.

פינחס מסר את נפשו בכלל ישותו על מנת לעצור את המגפה ואת סבלם של בני ישראל.
'מגפה' בשיכול אותיות 'הפגם'
בפרשת פנחס יש את סוד הכוח לעצור את המגפות השליליות בחיינו שאף אחד אינו חסין למגפה הזו.
בכל אחד מצוי הפגם, בצורה כזאת או אחרת של טינה, כעס, קנאה וכאלה… שתקצר כאן היריעה מלהזכיר.
הפגם עם הזמן משפיע על כל תא ותא, עד שהוא הופך להיות 'תא סרטני' מרמת התא בגוף האדם, ועד רמת התא המשפחתי והחברתי המהווים רקמה אחת שלמה בגוף של עם. בכל מקום פועלים כתאים סרטניים הרסניים.

בספר הזהר, מובא "מאמר אברים הפנימיים" העוסק בתפקוד הרוחני של כל האיברים הפנימיים ובו יש סודות הרפואה.

'רֹמַח' אותיות 'רמ"ח' איברים וכן 'רחם' המקום בו גדל העובר ונשלם לרמ"ח אברים בגוף.
ובתרגום לארמית 'רחם' זה 'אהבה'.
מרגע שיצאנו מהרחם אין עוד רחם שתדאג לנו, יש לנו רק את כח האהבה והרחמים לחיות באהבה
"ואהבת לרעך כמוך" – רעך הוא גם אחיך
הגדרה לאחים, זה שניים שגדלו באותה רחם
ובהגדרה הרחבה של המילה 'אח', זה שניים המשתייכים לאותו עם.
כל ישראל אחים, הם נחשבים כגוף אחד הנשלם ברמ"ח ממעשה חברו
ע"י אהבה והערבות ההדדית שיש להם זה לזה.

שורש הריפוי לכל המחלות והכאבים זה האהבה
אדם שבא ממקום של אהבה ורחמים מקנה לעצמו הגנה
על פנחס נאמר "בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי "אומר רש"י, לא מלשון קינאה, אלא מלשון ניקיון.
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם
ידוע שכהן שהרג, הוא פסול לכהונה. יש לציין שבאותו זמן, פינחס עוד לא התמנה לכהונה.
פינחס, נטול אינטרסים אישיים, לא רק שלא נפסל, אלא אף קיבל כהונת עולם.
המדרש מספר שפינחס מת מוות קליני, הוא מת מפחד כשאנשי שבט שמעון באו להרגו אחרי שהרג את זמרי בן סלוא. כנשמתו חוזרת אליו, מצטרפות נשמותיהם של נדב ואביהו. בהמשך הוא אף זוכה להיות גלגולו של אליהו הנביא.

במדרש אגדה במדבר מובא: "פינחס הוא אליהו, אמר לו הקב"ה אתה נתת שלום ביני ובין בני ישראל, אף לעתיד לבוא אתה עתיד ליתן שלום ביני וביניהם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא, והיתה לו ולזרעו אחריו, שיהיו מבורכים ממני לעולם".

פינחס מקבל את האות יוד לשמו. האות י' בקטנותה גדולתה!
י' היא אות הברית, ברית המילה בין ה' לעם ישראל בברית שעשה עם אברהם:
זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:
וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.
וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ–וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר. (בראשית יז)

ה' גומל לפינחס, מידה כנגד מידה, הוא נותן לו את הכהונה בדרך של כריתת ברית
כמו שפינחס "כרת" את זמרי, כדי לתקן את זרע עם ישראל בברית עולם, לכל הדורות ולחיי נצח כגלגול של אליהו הנביא המגיע להשתתף בכל טכס ברית מילה ובפסח – שני אירועים מרכזיים במעגל חיינו כיהודים – שתי "מצוות דמים". האחת נוגעת בזהות האישית והשניה בזהות הלאומית. על שתיהן מוטל עונש 'כרת' על מי שמבטלן.

האות י', מדגימה את גדולתה בקטנותה. לא הגודל קובע! כל הסוד הוא בעוצמה הטמונה בענווה. להקטין את האגו לראות את המציאות בפרופורציה ממקום גבוה וערכי ולא ממקום מדומיין. כך ניתן לבטל את הדינים מעלינו כדי שנזכה לברית עולם, ברית שלום מתוך שלמות והשלמה.

השבוע יש כוח מיוחד ביקום להגן עלינו
כוח שיש בו ליצור גל של ריפוי המתגלה באנרגיה חזקה ועצומה ליצור שינוי תדרים באדם ובעולם.
בפרשה מוזכרים מוספים לראשי חודשים וחגים המנחות והקורבנות שהצטוו בני ישראל להקריב במשכן בשבתות, חגים, מועדים וראשי חודשים.
"כל מהות האדם מורכבת משערים, וכל חיי האדם תלויים בשערים" אומר ה"נתיבות שלום",
כמו שיש שערים בגוף, ישנם 'שערים בזמן' שערים של יום בזמן היקיצה, של שבוע בשבת, של חודש בערבי חודשים, של שנה בראש השנה.
זמן ששערי שמים פותחים חלון הזדמנויות להתחבר לשפע הבא מהעליונים, לריפוי, להגנה, להתחדשות ולשינוי.
כל העבודה שלנו היא לשמור על השערים וליצור את החיבור הנכון לזמן.

רפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף בכל תא ותא בגוף, במשפחה, בחברה ובכולנו כעם –
אמן כן יהי רצון.

באהבת חינם
אלי אלי-זה לנדאו

כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם

השאירו סימן או תגובה ושתפו את החברים שלכם באהבה. .

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

כל הזכויות שמורות © אלי לנדאו – התבונה דרך השם

לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן