פרשת פנחס - כוחות האופל מול כוחות האור במערכה על הדמיון
פרשת פנחס בסוד אותיות קודש - מודעות בתודעה יהודית
זימה ומזימות בפרשה
בלק ובלעם בתחבולות ובתכסיסים אחרי שלא הצליחו לקלל מבקשים לחלל, להחריב ולהכרית את ישראל.
הפעם הם מגייסים את כוח הדמיון.
בנות מדיין היפות נשלחות כפתיון לזנות עם ישראל – לגנוב זרע בגנבת דעת
במזימה למשוך אליהם ולעמים אחרים את כוח האור הישר שיש בזרע ישר-אל
להיטמע, לבלבל ולדלדל את כוח האור הישר לאל עד שיאבדו את זהותם ושליחותם הייחודית בעולם.
בראש החבורה עומדת 'כזבי' בת מלך מדיין,
מרמזת על מהותה – כזב שקר ואכזבה, כנחל אכזב, ההיפך מאיתן.
'הכח המדמה' מנפח אשליות ומתנפץ
סיפורי התורה מקפלים בתוכם ובשמות הדמויות, דימויים להבנות עמוקות בנפש האדם.
זה לעומת זה פועל הדמיון –"אֶדַּמֶּה, לְעֶלְיוֹן" אל מול "כוח המדמה" – השבוי בתעתועים ואשליות.
קול מפתה שסוחף אל המוות – מוות רוחני.
מדיין מלשון דין, מדון ודמיון מדומיין, דמיונות שווא הגונבים את הדעת פועלים עלינו כמגנט שלילי.
בנות מדיין וכזבי נמצאות בתוך כל אחד ואחת הן מגלמות את הפיתוי שיש באשליות המקפלות בתוכן דינים.
בלב המחנה כזבי מפתה את זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, לעיני משה וכל העם.
פנחס שנכח במחזה זיהה את המזימה וההשלכות לדורות הבאים להכרית את ישראל במשיכת האור הישר אליהם.
נשמע כמו סצינה הלקוחה מתוך טלנובלה?!
פינחס מוסר את נפשו למען ישראל
וַיַּרְא פִּינְחָס, ראה את הנולד,
וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ, ודוקר למוות את כזבי וזמרי
רֹמַח אותיות רמ"ח כמספר האיברים בגוף.
ברמ"ח איבריו, בכל ישותו, מוסר את נפשו לעצור את המצב – לנקות את הפגם שדבק בישראל.
'מגפה' אותיות 'הפגם'.
אף אחד אינו חסין לפגמים בכל אחד מצוי הפגם, בצורה כזאת או אחרת: טינה, כעס, קנאה וכדומיהם.
הפגם משפיע על כל תא ותא בגוף, הוא הופך להיות הרסני מרמת התא בגוף האדם, ועד רמת התא המשפחתי והחברתי המהווים רקמה אחת שלמה בגוף של עם.
בעקבות הפגם פורצת מגפה במחנה בה 24,000 איש מתים. מובא במדרש, 24,000 איש אשר מתגלגלים כתלמידיו של רבי עקיבא. אלה מתים במגיפה בספירת העומר ואלה בתקופת בין המצרים, תקופות קשות לישראל.
פנחס מקבל שכר על קנאותו: "בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי "אומר רש"י, לא מלשון קינאה, אלא מלשון ניקיון.
הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. חֲמָתִי אותיות 'חי'-'מת'.
פנחס ממית כדי להחיות – ממית את זמרי כדי להחיות את זרע ישראל בברית עולם, לנצח לכל הדורות.
ה' גומל לו מידה כנגד מידה, הוא נותן לו את הכהונה בדרך של כריתת ברית
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם.
פינחס הוא גלגול של אליהו הנביא
האות יו"ד נוספה לשמו – בקטנותה גדולתה! גדולה בענווה שפעל ממקום נטול אינטרסים אישיים.
י' היא אות הברית, ברית המילה וברית המעור בין ה' לעם ישראל בברית שעשה עם אברהם אבינו: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם… לִבְרִית עוֹלָם.(בראשית יז)
פינחס חוזר בגלגול של אליהו הנביא "מר לו הקב"ה אתה נתת שלום ביני ובין בני ישראל, אף לעתיד לבוא אתה עתיד ליתן שלום ביני וביניהם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא, והיתה לו ולזרעו אחריו, שיהיו מבורכים ממני לעולם". (מדרש אגדה במדבר)
שני אירועים מרכזיים במעגל חיינו כיהודים – ברית המילה ופסח – שתי "מצוות דמים". האחת נוגעת בזהות האישית והשניה בזהות הלאומית. על שתיהן מוטל עונש 'כרת' על מי שמבטלן.
שורש הריפוי באדם ובעולם - אהבה
השבוע בפרשת פנחס מתגלה כוח מיוחד ליצור גל של ריפוי המסוגל ליצור שינוי תדרים באדם ובעולם.
זמן ששערי שמים פתוחים להתחבר לאור מעולמות עליונים לריפוי, להגנה.
הזהר מגלה לנו את סוד הכוח לעצור את המגפות השליליות בחיינו שאף אחד אינו חסין מפניהן.
בספר הזהר, מובא "מאמר אברים הפנימיים" העוסק בתפקוד הרוחני של כל האיברים הפנימיים ובו יש סודות הרפואה.
שורש הריפוי לכל המחלות והכאבים זה האהבה – אדם שבא ממקום של אהבה ורחמים מקנה לעצמו הגנה.
שלמות העבודה היא לשמור על השערים שלנו בכל תא ותא בגוף במשפחה, בחברה ובעם.
שער מלשון לשער, לדמיין – חיים ומוות ביד הדמיון, זה לעומת זה.
להיות בבחינת "אֶדַּמֶּה, לְעֶלְיוֹן" לשמור על שלמות ואחדות בתוכנו כעם ישראל.
ישראל הם בבחינת כתר שיש בכוחם לכתר את כוחות 'הצד האחר' בעזרת פיטום הקטרת שבזכותה ניצלו לא אחת ממגפות שפשטו בעם.
קטרת ראשי תיבות קדושה – טהרה – רחמים – תקוה.
שואה שקטה
החיים הם הרבה מעבר לפיתויים של הרגע הזה.
אנו מצווים להכרית את 'כזבי והמדייניות', לסלק את הכוח השלילי של הדמיונות מתוכנו לטובת בהירות מחשבה כדי לקחת את השליטה על חיינו בחיבור אמיתי אל הלב.
תעתועי הדמיון מבלבלים
בימינו אין כמעט כח התנגדות לפיתויים. אנחנו שוכחים את המהות האמתית שיש בחיבור של לב אל לב כשמדובר בינו לבינה ולא רק בחיבור של גוף אל גוף, וכשמדובר בפיתויים ותאוות החומר שמביא איתו הרגע, לזכור את החיבור האמיתי לנשמה.
לאורך ההיסטוריה של עם ישראל כל העמים שביקשו לכלותנו
בזכות כל אלה שמסרו את נפשם על קידוש השם עם ישראל חי וקיים ב"ה!
במעמד הר סיני ישראל הפכו לעם, שותפים עם הבורא בבריאה, עם תפקיד מחייב בעולם.
יהודי לעולם נשאר יהודי! נשמה אי אפשר להמיר, אבל אפשר לגייר
יהודי הוא מי שנולד לאמא יהודיה,
על כן, התבוללות בנישואי תערובת הם שמד רוחני ופיזי. כמו לכרות את הענף מהשורש.
הסוד הוא "מסירות נפש" למסור את הנפש המייצגת תאוות ורצונות של עצמי למען מטרה נעלה ואפילו במחיר וויתור על הרצון של עצמי למען חיים נעלים.
'שואה שקטה', קוראים לזה היום.
מה שלא הצליחו הגויים לעשות לנו, יהודים עושים זאת לעצמם בעצמם.
בכל אחד יש את כזבי וממול פנחס עומד בתוכו
שנזכה לגאולה שלמה. רפואה שלמה, לכל החולים, רפואת הנפש והגוף בכל תא ותא בגוף, במשפחה, בחברה ובכולנו כעם – ישראל חי וקיים!
פרשת פנחס לקריאה מלאה בחלוקה לשבע עליות כנגד שבעה ימים בשבוע