פרשת ראה - לחיות עם הזמן
פרשת ראה - היום!
פרשת ראה דרך השם בקבלה ובחסידות
פרשת ראה בסוד האותיות
כל המציאות היא ברגע הזה ממש
"העָבַר אַיִן, העתיד עדיין וההווה כהרף עין
האתמול עבר, המחר נסתר והרגע הזה בו אתה נמצא שלך הוא ממש!" (אבן עזרא).
המציאות שאנחנו רואים האם היא המציאות השלמה?
אנחנו חווים את העולם דרך חמשת החושים. ראייה איננה מורכבת אך ורק מהתמונה החזותית הנקלטת בעין הרואה, ראייה היא פרשנות של מידע הנקלט בהתאם לתפיסת עולמו הסובייקטיבי של הרואה, מחשבותיו, רגשותיו וחוויותיו.
רְאֵה פותחת בלשון יחיד וממשיכה לִפְנֵיכֶם בלשון רבים
כשהדגש הוא על הַיּוֹם! לשון הווה, בכל יום ויום…
כל המציאות היא ברגע הזה ממש.
יום אתמול או מחר בְּרָכָה וּקְלָלָה הם רק בדמיון!
בְּרָכָה וּקְלָלָה הם לא עניין של גורל או מזל, אלא, תודעה של תפיסת המציאות, צרה או רחבה?
רְאֵה! לשון אזהרה.
הקללה טמונה בראייה מפורדת המנותקת מהתמונה הגדולה מעבר לרצון של 'אני ועצמי' של כאן ועכשיו! ראייה חיצונית מקולקלת בתרגום המציאות מבעד לעדשת הזמן והמקום, העיקר שיהיה לי קל וקליל, נח, זורם ונחמד וכאילו כזה…
רְאֵה אותיות 'האר', להאיר את הראייה מעבר למגבלות הראייה הגשמית של הרגע הקצר והמצומצם הזה. רְאֵה– 'לִפְנֵיכֶם' מלשון פנימה במבט פנימי רוחני. 'לִפְנֵיכֶם' לראות בראייה קדימה מעבר לרגע, לראות את הנולד, אבל לא את העתיד. לראות בעיני הרוח, ראייה גבוהה.
ראייה היא עניין של בחירה לעיתים בניגוד למציאות הגלויה
לא כל מה שנראה קְלָלָה זה רע, ולא כל מה שנראה בְּרָכָה זה טוב.
בְּרָכָה וּקְלָלָה, אחוזות זו בזו בוי"ו החיבור ומשתלשלות זו מזו, הקללה מתוך הברכה. לכאורה, נראים כשני הפכים, אך הן מהות אחת. האור האלוקי המקיים את כל הבריאה הוא אחד. כאשר טוב ורע משמשים בערבוביה, אף הקללות אינן אלא ברכות הצופנות בפנימיותן טוב נאצל.
בְּרָכָה היא מצב של גילוי אור, התמלאות ומילוי, חיבור והרחבת הטוב והשפע.
קְלָלָה היא מצב של היעדר אור, חושך רוחני, ריק וחיסרון המבקשים להתמלא.
חוסר סיפוק, תסכול וצרות עין, היצמדות ל"אין" ולשליליות, דאגות, ספקות ופחדים, הם קללה בפני עצמה.
רְאֵה! פקח את עיניך לראות. כל מה שקורה בחיים נועד כדי להצמיח אותך גם אם זה לא תמיד נח וקל.
ראייה היא עניין של בחירה לעיתים בניגוד למציאות הגלויה, אז זוכים לברכה.
בְּרָכָה אותיות הכר ב… להעלות להכרה את כל מה שיש בעולמנו ללא כל קשר אם הוא שלך או לאו.
הרשות ביד אדם להפוך גם את הקללה לברכה וזה שאמרו חז"ל "שהכול בבחירות האדם".
בְּרָכָה איננה נמדדת בכמות אלא בהכרת הטוב ובהודיה זו הבְּרָכָה בהתגלמותה.
ראה ערב ראש חודש אלול
אנחנו נקראים לראות מעבר לנקודה מצומצמת של 'אני' ושלי – ראות את התמונה השלמה – מעבר למגבלות הראייה, מעבר למקום ולזמן.
כוח אחד משפיע ומחייה את כל הבריאה – 'הכח המחייה' – הוא לא תמיד נראה בעין רגילה, אך נוכח בכל רגע, בכל זמן. בין אם אנחנו מודעים לו ובין אם לאו, הוא פועל על פי חוקים – על כן וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים. אין גזירה שלא ניתן לבטל, עם ישראל הם מעל המזל.
אנחנו תמיד במרדף אחרי משהו, אחרי הזמן אחרי המחר, אף פעם לא נמצאים ברגע הזה ממש. כמה שיש לנו יותר, ככה אנחנו בתחושה שחסר יותר. הכל מצוי ואין מיצוי.
עלינו להתחבר אל תחושת החיות הראשונית של כל ה-יש בחיינו, בהרגשה של ההתחדשות שיש בכל התחלה. הַיּוֹם, הוא חידוש אך לא חדש. כל אחד יתחדש בתוך כל הקיים בחייו – בחיי הנישואין, בעבודה ובמשפחה – זאת הברכה.