"שירת הים" דרך השם בסוד האותיות

אומר הבעש"ט כל מה שקורה בטבע נקבע עם הטבע עוד בזמן בריאתו. בקריעת ים סוף כתוב "וַיָּשָׁב הַיָּם.. לְאֵיתָנוֹ"
אומר המדרש "לאיתנו" זה אותיות "לתנאיו".
בבריאת העולם הקב"ה התנה עם הים שבזמן שאצטרך אתה תבקע .

קריעת הים היא מנוגדת לטבע המציאות
אחרי שהים נחצה לשניים הוא שאף לחזור לאיתנו, להתאחד עם הטבע הראשוני שלו.
כך האדם, בטבע הבריאה הראשוני, הוא נברא שלם "זכר ונקבה בראם".
כשירד לעולם הוא נקרע מחציו השני וחי בפרוד ממנו. הוא כמו חצי בן אדם השואף לחזור אל טבע הבריאה הראשוני והשלם שלו.
ועד שימצא את החצי השני שלו הוא בכמיהה להתאחד איתו כמו מים השואפים להתמזג ולהתאחד.

בגמרא (סוטה ב) מובא "ארבעים יום קודם יצירת הולד, יוצאת בת קול ומכרזת בת פלוני לבן פלוני”
אמנם כן, זיווגו של אדם ופרנסתו נקבעים מראש, מוסיף הבעש"ט, אלא שעל פי המעשים משתנים התנאים הראשונים.

אם כן, המעשים של האדם משנים את התנאים הראשונים שהוכרזו בבריאתו. מכאן, יש קושי לאחד ולמזג בין עולמות שנראים בלתי אפשריים ומנוגדים לטבע הראשוני.

בקריעת ים סוף עובר עם ישראל מעין לידה מחדש
לידה היא סוג של 'תיקון' כדי להיוולד למציאות חדשה כמו 'תינוק'. כך גם זיווג, זה כמו להיוולד מחדש, שניים, זכר ונקבה מתאחדים לאחד – לאדם שלם.

זיווג אינו מתחיל ונגמר באיחוד. זיווג הוא עבודה לכל החיים!
פרנסה וזיווג, אינם קבועים, הם נזילים. אופיים משתנה ואינו צפוי. גם כשיש עבודה ומצאת את הזיווג, יש לדעת לכלכל את הצעדים והמעשים. לדעת לשמור עליהם במיוחד אחרי שהשגנו אותם. זהו תהליך לכל החיים – כקריעת ים-סוף.

ברגע אחד הכל משתנה.
כנגד כל הסיכויים כנגד כל חוקי הטבע גם כשהכל נראה אבוד, הבלתי אפשרי נעשה אפשרי.
אולם, רגע לפני החציה עולים הרהורי נסיגה.
ישנה חציה פנימית, מחד הרצון לשינוי מאידך פחד השינוי. גם אם המקומות שעזבנו היו כואבים ורעים, הם לפחות מוכרים, הם עדיפים על פני הבלתי נודע.

אדם משווע לעזרה, אבל רק הוא יכול לפעול.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: מַה תִּצְעַק אֵלָי?! דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!
ברגע שאדם בוחר לחצות את הגבולות של עצמו והוא מוכן לצאת ממצבים כלואים לפעולה משחררת, כל היקום עומד לעזרתו. ואז אחרי שיצאנו ונדמה שהכל כבר מאחורינו, רעש מרכבות פרעה וחילו נשמע מאחורינו – רעש ההפרעות הבעיות המורכבות בחיינו ממשיך לרדוף אותנו.

להיות כמו נחשון
רק נחישות שמגיעה ממקום של אמונה יכולה לאפשר שהבלתי ייאמן אכן יקרה כאשר נחשון קופץ ראשון למים. נחישות שמניעה אותנו ללכת עד הסוף אל הלא ידוע, ללא כל ערבון ולהאמין שהבלתי אפשרי אכן אפשרי. באורח פלא נגלה שכל המכשולים נעלמים כשכל ההפרעות המורכבות בחיינו טובעות בים.

אחרי שפסחנו
אחרי שדילגנו
עכשיו הזמן לקפוץ
אל כל אותם מקומות שפחדנו,
שלא העזנו,
שחששנו,
שוויתרנו
שנואשנו
שחשבנו שהם בלתי אפשריים,
שנראו לנו כבר אבודים…

עכשיו הכל אפשרי
רק צריך להסכים לקפוץ
לקפוץ למים גם אם הם נראים עמוקים

אין מצב שאין לו מוצא
קריעת הים היא מטרה ושאיפה של כל אדם – לעבור ולבקע את הים של עצמו.
לפרוץ את גבולות הטבע ולהתעלות מעל הטבע של עצמו.
במיוחד במצבים שהכל נראה אבוד ואין סוף למכשולים, זה סימן שהגיע הזמן להתקדם ולשים סוף וסיום למכשולים.

חציית הים התרחשה ב-כ"א בניסן – בשביעי של פסח והסתיימה בקול שירה,
בשירת הים
לשירת הים מיוחסת סגולה לפרנסה טובה ולכל המבקשים את זיווגם.

הלילה הזה, שביעי של פסח, נבקע הים לשנים – נס קריעת ים סוף
מסוגל לישועות, יש בו כח אדיר, כח החורג מעבר לגבולות הזמן והמקום
אחרי חצות עד לפנות בוקר, זהו עת רצון לתפילות ובקשות
לזיווג
לשלום בית
ולפרנסה
השירה פותחת בעזי וזמרת יה
מי יתן ונגלה בתוכנו את האומץ והתעוזה להתמסר לאמונה שהבלתי אפשרי אכן אפשרי
להיות בשמחה והודיה על כל ה-יש והטוב בחיינו.

'שִירַת הַיָּם'. מופיעה בפרשת 'בשלח' (שמות פרק טו').
היא נאמרה לאחר קריעת ים סוף מעמד רם, דרמטי ומרגש.
עם שלם רואה את הסוף מול ים סוף – הבלתי אפשרי נעשה אפשרי. מצב שאין לו מוצא, כהרף עין מתהפך – נֶס!
מכאן, מיוחסות לשירת הים סגולות רבות. היא נאמרת מדי יום בתפילת שחרית אחרי פסוקי דזמרא.
ויש האומרים, סגולה לקרוא את 'שירת הים' משך 40 יום. מתוך מודעות וכוונה פנימית עמוקה, בשבח ובהודיה, בהלל ובזמרה ממעמקי הנשמה, מביאה להשלמה ובאורח פלא הדברים נעשים מושלמים ואף משתלמים.
אך קודם לפני הכל, נאמר "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה" כדאי לשים פרוטה לצדקה, (לא בשבת). להכניס את הכוונה לפני שמתחילים בתפילה.
אח"כ להתפלל תחילה על חבר או חברה, כי כל המתפלל על חברו נענה תחילה.

משעה אחת אחרי חצות עד לפנות בוקר 05:30 בערך, זה היה הזמן שבני ישראל חצו את הים.
אבל, מעבר לזמן, זה המקום!!! היכן קוראים את שירת הים?
אם נדייק, טוב לקרוא את שירת הים בציבור, ואם עוד יותר נדייק, בקריאה הפרשה בבית הכנסת בתפילת שחרית, שביעי של פסח, כשספרי תורה פתוחים. זהו עת רצון שאינו דומה לתפילת יחיד.

בין אם אתם בזוגיות ובין אם פרנסתכם בשפע והכל זורם ושופע בחייכם, זוהי סגולה לקרוא את שירת הים כהודיה על כל הניסים והטובות שבחיינו.

אז נשיר את שירת חיינו בזמרה שיש בה כח לזמור את כל העכובים.
לכל אחד יש את האחת שלו, מי יתן וקול תפילותיכם ישמע וכל תפילותיכם יתקבלו לטובה, לששון ולשמחה.
ישועת ה' כהרף עין – בשורות טובות.

'שירת הים' לקריאה, להדפסה, להורדה ולהפצה בלחיצה כאן

בשם כל ישראל
תהיו טובים!
אלי אליזה לנדאו