פרשת תַזְרִיע בסוד האותיות

צריך למות כדי לחיות – להמית את הרצון לקבל לעצמי על מנת לחיות המשכיות – אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר מראש, כבר ידוע מה תהיה התולדה.
על מנת שזרע יצמח, ראשית עליו להיקבר ולעבור תהליך של ריקבון על מנת שיצמח.
אותו דבר האדם. עליו להמית ולקבור את הרצון 'לקבל רק לעצמי' אחרת הדבר יגיע לסיומו בתוכי.

בכל מקורות היהדות, המונח המקובל ליחסי אישות מכונה בשם "תשמיש"
בהשאלה 'תשמישי קדושה' כינוי לחפצים המיועדים לקדושה.

היהדות רואה ביחסי אישות ערך מקודש.
יחסי אישות ללא קדושה, השכינה אינה שורה בהם. המאור האלוקי של האות י' נעלם ונשאר רק 'תשמש', תשתמש להנאתך בלבד וחסל! מתוך סיפוק צרכים בהמיים בלבד! מצב כזה הוא מוגבל ומגביל.

יחסי אישות מכונים גם בשם 'ביאה'
מאיפה אנחנו באים, מאיזו כוונה ומה אנחנו מביאים אל תוך היחסים?
זכר, מלשון זכרון .נושא בזרעו את זכרון החומר להמשיך את גלגל החיים- להמשיך את האנושות. לשם כך, עליו להביא את האשה שאיתו לביאה מוקדמת. לקבור ולהתגבר על 'הרצון לקבל לעצמו' לשם הנאתו בלבד