מתוך הל"ב לחיות נכון

תְּרוּמָה, היא נתינה בחינם ללא תמורה במטרה לעזור.
תְּרוּמָה, בשיכול אותיות תמורה, החלפת דבר בדבר שווה ערך.
תמורה, היא גם התמרה – טרנספורמציה, שינוי ומהפך ממצב למצב.
תְּרוּמָה לשון רוממות, תרום ותרומם את התורם
שינוי מיקום האותיות במילה, משנה משמעויות ומעניקה פרספקטיבה שונה.
אם נרתום את התמורה לחיינו נזכה להתמרה בתמורה, נעלה ונתרומם הן ברוח והן בגשמיות.
עצם התרומה מעניקה משמעות לחיינו, יותר משאנחנו נותנים אנחנו מקבלים.

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה"
וְיִקְחוּ, אומר רש"י, כל מה שיש לנו הוא פיקדון שהופקד בידינו.
כמו שבאנו לעולם כך נעזוב אותו, אף אחד לא לקח איתו כסף או נכס לעולם הבא.
כך יוצא שכל תרומה ונתינה היא בגדר לקיחה מהפיקדון שהופקד בידינו כאן באופן זמני.
אומרים חז"ל, "יותר ממה שהעשיר נותן לעני, העני נותן לעשיר". העני מאפשר לעשיר לרומם את עצמו מהצדדים השליליים שבו..

מֵאֵת כָּל אִישׁ כדי שיהיה לכל אחד חלק בה 'לשמי' הנתינה האמיתית צריכה להיות לשמה, לשם שמיים, אחרת התרומה תהיה מלווה בתחושת ניכור וזרות.

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"
בניית המשכן היא תכלית הברואים בבריאה, להפוך לבית מקדש קטן, מקום בו האור האלוקי יכול לשכון.

בנין המשכן לפני הכל הוא בלב ולא במבנה ובקירות
אין משמעות לאבנים ולעץ ללא קדושת הלב שמכניסים בהם.
משכן לשון משיכה וכן מלשון שכינה
שכינה היא התגלות האור האלוקי בעולם ובאדם.
כדי למשוך את אור השכינה, האדם מחויב לקדש את עצמו, את גופו, את ביתו וכל תחום בחייו. ההתקדשות עוברת דרך עבודת זיכוך בשלבי התפתחות, כפי שהן מופיעות בבריאה ברמות התפתחות שונה: דומם, צומח, חי ומדבר.

דומם, זו רמת תודעה בסיסית ביותר בטבע ובאדם. מתאר דבר הנמצא באותו מצב דומה ודומם שאינו משתנה, שייכת לקומת הנפש הבהמית.

צומח, זו רמת מודעות מתפתחת שיש בה צמיחה כל הזמן, גם אם איטית, היא תמידית. גם אם לא נראית לעין, היא בהתהוות, היא שייכת לקומת הרוח, לעולם הרגש.

חי, זו רמת מודעות שיש בה חיות, רגשות ותנועה. אופי אישי, דחפים, יצרים ותשוקות, יש בה נשמה.

מדברהוראות בנית המשכן, הם עקרונות בניה מדויקים, לא רק במבנה הבית כי אם במבנה הפנימי שלנו.
וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי
וּתְכֵלֶת לשון תכלית, מכילה את "כל" הבריאה, "סוף מעשה במחשבה תחילה". לכל דבר יש תכלית ומטרה.
תכלית
ת' ראשונה – תחילה
ת' אחרונה היא – תוצאה
ובאמצע 'כלי' להגשמה.
וְאַרְגָּמָן לשון מארג של החיים
וְתוֹלַעַת לשון תועלת שיש בכל דבר, מצב, זמן, מקום ואדם, גם כשהם נחווים כמגבילים ומעכבים, אין שני להם בתכליתם למלא את שליחותם כדי להתעלות למשכן.
הכל יחד שזורים במארג שלם של מחשבת הבריאה.

וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי כֶסֶף תַּעֲשֶׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ. אדנים מלשון אדון, על משקל אדנים, האמנם אדונים מונחים למטה? בא ללמדנו, את מידת הענווה מי שמשים עצמו למטה, סופו שיהיה אדון. כמו המים, כיוון תנועתם כלפי מטה אל המקום הנמוך ביותר. כמו הנחלים, זורמים לים, למקום הנמוך ביותר. להיות נמוך זה לא אומר להיות קטן, להיפך. להיות גדול כמו הים.

וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים
עצי שִׁטִּים הם רמז לדברים משטים בחיינו המונעים מאיתנו לראות את האמת במציאות.
הַקְּרָשִׁים, אותיות הקשרים. כלומר שנחבר את הקשרים בין אנשים ומצבים בחיינו
הַקְּרָשִׁים הם גם השקרים. לזכור לקשר את הקשרים ממקום של אמת ולא של שקר.
הבעל שם טוב אומר, האדם מקשר בין העולמות בין שמיים וארץ. לכן עליו לקשר את עצמו לאמת, לפנימיות של הדברים. במידה ואדם הולך אחר הבלי העולם הגשמיים בלבד, אז חייו מקושרים בשקר.

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ מלשון קדושה, ביטוי לנבדלות ולריחוק
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: המשכן הוא לא הקרשים והכלים אלא טהרת הלב בפנים,
הציווי איננו למשכן אלא למקדש. אומר ה'שפת אמת', זהו צו אלוקי לכל אדם לקדש את כל הנהגותיו.

כל הבריאה כולה היא נווה קודשו של בורא עולם.
בורא עולם מנהיג את עולמו בכמה הנהגות
יש הנהגה גבוהה מאוד ואין לנו בה אף בחירה, אין בה מקום לקלקול אנושי. "על כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת … (משנה אבות ד, כט)
ויש הנהגה שיש לנו בה בחירה. תְּרוּמָה, היא אחת הדרכים לפעול ולקחת חלק בבנייתו ללא שום הכרח וציווי, אלא ממקום של בחירה – "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי"

בניין המשכן נעשה בעזרת תרומות
אומר רבי נחמן, התרומות הן נקודות טובות שאנחנו יכולים ללקט מעצמנו ומכל אחד מישראל.
הבניין לשון בינה ,הבנה התבוננות,
להתבונן במה שיש לנו ולא במה שאין לנו ;
לראות נקודות אור גם בחסרונות ובכישלנות הן של עצמנו והן של אחרים;
לבנות אמון בעצמנו ובזולת ;
לדון לכף זכות כל אדם;
תרומה, זה לא הכסף, זה הרצון מכל הלב, להקדיש זמן ומחשבה לעשות מעשים טובים;
השכינה מבקשת לשכון בתוכנו כפי שאנחנו במקום שלם ומואר.

סיפור מהחיים, על מהותה של התרומה. לחיצה כאן תעביר אותך לסיפור

המשכן, המקדש והאדם נקראים בתורת הסוד "עולם קטן".
במדרש תנחומא מובא "המשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן"
מלאכת בניית המשכן היא בבואה של כל אחד משלבי בריאת העולם
חז"ל מתארים את ההקבלות ביניהם – במבנה, במידות ובכלים תואמים את מבנהו המדויק של היקום על כל מערכותיו.

הוראות בניית המשכן מפורטות בהרחבה ורלוונטיות לחיינו היום ובכל יום
כל הוראה היא מלאכת מחשבת סמלית וסודית.
האופן בו נעצב את הבית שלנו כך נעצב את חיינו. הבית הוא הבבואה שלנו, כמו הפנים המשתקפות במראה.

מנורת הפנים משקפת את הפנימיות שלנו
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ – להאיר פנים לשכינה דרך 7 פתחים בפנים – שתי עיניים, שתי אזניים, שני נחיריים ופה אחד.
פתח הראייה, החיצונית והפנימית, ראיית החזון, לראות באור חיובי.
השמיעה החיצונית והפנימית, שנשמע לכף זכות.
הנחיריים דרכם עוברת הרוח, שנשאף לרוחניות ונגלה אורך רוח,
הפה הפתח שמכניס מהעולם ומוציא ולעולם; אוכל ודיבור.
כאשר אדם מקדש את כל הפתחים בפנים, פניו מאירות באור של קדושה את המשכן.

מ.ש.כ.ן – ראשי תיבות מ-לך ש-ופט כ-הן נ-ביא, שמות תואר לאנשים בעלי משרות רמות .
רק כאשר אדם חי מתוך משמעות וקדושה, הוא מקשר את עצמו לאמת ומתרומם לדרגת כהונה של מלך המולך ומכהן את חייו. רק אז יוכל להכנס כמו הכהן הגדול אל קודש הקודשים מקום משכנה של השכינה.

שנזכה להתחבר לקודש הקודשים ביכולת להתעלות מעל סתירות העולם ולגלות שהקודש והחול אינם סותרים זה את זה, זוהי אחדות הניגודים להגיע לשלמות בחיבור עמוק וטהור.

משנכנס אדר מרבין בשמחה
ומשנכנס אדר קוראים את פרשת 'תרומה' העוסקת בבניין המשכן.
אדר – א' אלופו של עולם דר.
ירדה השכינה וקבעה לה דירה בתחתונים.
והעיקר להיות בשמחה – א' אלופו של עולם דר רק במשכן שיש בו שמחה
חודש אדר טוב ושמחחחחחחחחח
שנזכה לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו – אמן!

השבוע בואו נתרום לפחות עוד מעשה אחד טוב למען מישהו או משהו…

תהיו טובים!

שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם