פרשת ואתחנן - לחיות עם הזמן

בליל שבת השכינה מחכה להתייחד עם בן זוגה הקב"ה המכונה בשם דוֹדִי לבוא לקראתה, להיפגש עימה ולהשפיע עליה את שפעו, ומשפע זה יינק כל העולם: "כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה"
בערב שבת כשאנחנו שרים "לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה" אנחנו בעצם מעוררים את הייחוד בין השכינה המכונה כֹּה לקב"ה דוֹדִי – לְכָה בשבילך דוֹדִי כֹּה.

אחרי שאדם הראשון חטא, קרא לו ה'- אַיֶּכָּה?
אַיֶּכָּה – אַיֶּה-כָּה? כָּ"ה [= 25] בגימטרייה.
המילה העשרים וחמש בספירת המילים מִבְּרֵאשִׁית, היא אוֹר, עליו נאמר "הָאוֹר כִּי טוֹב".
"אַיֶּה–כָּה" – אַיֶּה אוֹר השכינה שהאיר בִּבְרֵאשִׁית שבעטיו של החטא נגנז ואדם הראשון גורש מגַּן עֵדֶן.
מאז האדם בכמיהה לחזור למקום הראשיתי "גַּן עֵדֶן", מקום בתודעה המאוחדת באחדות עליונה נצחית להתענג עם אוֹר הבורא.

"אַיֶּכָּה?" מקונן ה' בכאב אַיֶּה? אֵי – אימתי? היכן היית? היכן המקום המוסרי? איפה האחריות שלך שאתה מגלגל אחריות על האישה שאיתך.
וירמיהו מקונן "אֵיכָה ישבה בדד…" הכוונה לשכינה!