וַיַּקְהֵל פְקוּדֵי דרך השם בסוד האותיות - הצופן לחיים

במתן תורה, התאחדו כל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד "ויחן שם ישראל נגד ההר". דרשו על כך חז"ל, כשחטאו בחטא העגל, נתפרדה החבילה והשטן המקטרג גרם לפירוד ולמחלוקת בקרב בני ישראל. הקמת המשכן השבת באו להקהיל, לאחד, לכנס ולחבר את העם אחרי פירוד חטא העגל.

המשכן והשבת הם השורש המאחד את ישראל.

הכוח של עם ישראל הוא באחדות
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה – סוד הברכה, בשבת
"תֵּעָשֶׂה", האות ת' מנוקדת בצירה מסמנת על לשון עתיד.
אומר רבי נתן, "ע"י השבת זוכין שהמלאכה תיעשה מאליה"
כי עיקר הקיום של ששת ימי המעשה נעשים על ידי השבת
ועיקר קיום השבת זה לקדש אותה במנוחה – כי היא היא מקור הברכה והשלום.

המפתח לשלום טמון בשבת – בגשמיות וברוחניות.
"שלום" מוצפן בסופי תיבות "לֹא תְבַעֲר(וּ) אֵ(שׁ)בְּכֹ(ל) משְׁבֹתֵיכֶ(ם) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.".
ברובד הרוחני נפשי, יסוד אש מתבטא במידת הכעס, המחלוקת והחימה.

העולם נברא ב-4 יסודות: אש, רוח מים ואדמה, אך האש נבדלת משאר היסודות בטבע.
אי אפשר ליצור אדמה, רוח, או מים, אך, אש, היא היחידה שאדם יכול ליצור ואף לשלוט בה. ירצה, יוכל ללבות או לכבות אותה, לחמם או להדליק בה.
נטיית האש להתלקח בכל הרמות במקביל: בגשמיות וברוחניות.
כשם שהאש מפרקת את החומר ומפרידה אותו לחלקיו, כך אש הכעס והמחלוקת מפרידה בין אנשים ובין חלקי ה-אני.
הציווי לא לבער אש בשבת, קורא לנו לשלוט באש הנפש הפנימית כדי שיהיה שלום בבית, בביתנו הפנימי, בעולם ובכל העולמות .

עֲדַת אותיות דעת
בנין המשכן מתחיל בדעת, במחשבה
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ
נחוצים בעלי מלאכה רבים שיהיו שותפים בבנין המשכן.
כך גם בבנין המשכן הפרטי – בתוך כל אחד שוכן משכן, אי אפשר לבנות אותו לבד. צריך שיהיו לנו שותפים. כל אחד ואחד מביא ותורם את חלקו במלאכת המשכן של חברו.
כך נמצא שאנשים שאנו קשורים אליהם הם שותפים לנו ואנחנו שותפים להם במלאכת בניית המשכן זה של זה.
מְלָאכָה חוזרת על עצמה בכמה צורות
מְלָאכָה, היא תהליך מתמשך.
וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה
אותיות מְלָאכָה הן אותיות "ה' מילאך" ה' מילא את בצלאל בכל מה שנחוץ כדי למלא את תפקידו בבנין המשכן.
כך הקב"ה, כשרואה שיש באדם חכמה, תבונה ודעת, הוא ממלא אותו עוד בהם.
מלאכת הבנייה נעשית ב-צל האל, "ה' צילך".
כמו שהצל מחקה את האדם, כך ה’ יתברך מחקה את האדם כמעשהו, מידה כנגד מדה (הבעש"ט הקדוש).
העבודה להתעלות רוחנית עוברת דרך הצל.
המושג 'אור וצל' בתורת הסוד מגלה לנו את החלק המוצל של הנפש אשר נמצא בתת מודע. שם טמון וחבוי הכח האמיתי שלנו. ב-'צל' נעשית העבודה האמיתית,
"וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן"
האהל מכוסה בענן. גם למשה קשה לחדור מבעדו.
'אוהל מועד' אותיות 'הלא מודע' – הוא התת מודע.
כדי להכנס אליו יש צורך לחדור מבעד למסך הענן המסתיר את הפתח.
לעבור מבעד להסתרות, מבעד לערפל המערפל את ראייתנו לראות את תכליתם של אירועים, אנשים ומצבים בחיינו, עד שנגלה את התכלית בתְכֵלֶת השזורה באַרְגָּמָן במארג של רקמת החיים.

איך עושים את זה?
עלינו להיות בתודעה – תודעה אותיות העדות
התודעה שוכנת במשכן העדות -עליה להיות עדה בנוכחות מלאה גם אם לא תמיד ברורה לנו או לא מובנת לנו תכליתם של אירועים, אנשים ומצבים בחיינו.

ואיך נגלה את התכלית?
בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד
המראה, מראה, משקפת ומחזירה לנו שיקופים של עצמנו דרך אנשים ומצבים בחיים .
קרני האור חוזרים מהמראה אודות לצדה האחורי האפל כך שהמראֵה שמולה משתקף עליה.
אותו עקרון פועל באהל מועד הפרטי שלנו (בתת מודע) – אנשים בחיינו מהווים כמראה להתנהלות שלנו. הם משקפים את מה שחבוי בתוכנו ואיננו מודעים לו.
דרכם נוכל לגלות את כל מה שמוסתר וחבוי בתוכנו .
להיות מודע למה אני מוּעד ובמה אני מוֹעד.
מלאכת המשכן האמיתית, של 'אהל מועד' היא מלאכת ההתפתחות האישית.
המשכן שיקום יביא לידי ביטוי גשמי את הקול הפנימי שלנו, מלאכת המחשבת האלוקית.
כל הסוד הוא בלקיחת אחריות אישית במקום להאשים אחרים ומצבים.

אדם חייב למצות את כל כוחו עד שה' יעבירו מעבר לכוחו
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן
מגיע השלב לעצור!
לערוך, לסדר ולמנות את כל מה שאספנו והשגנו.
לראות מה יש עוד להשלים לבניין המשכן.
פְקוּדֵי שורש "פ.ק.ד", קוראת להתפקד, לברר ולתת דין וחשבון, לבחון האם אנחנו עומדים בשליחות התפקיד שהופקד בידינו ביום שבאנו לעולם. כל אדם מקבל לרשותו פיקדון של אור וכוח לבצע את שליחותו, לחבר בין מציאות אינסופית למציאות גשמית.
אדם חייב למצות את כל כוחו עד שה' יעבירו מעבר לכוחו.
זהו מפקד הכרחי ומחוייב לכל אחד, לערוך מפקד, לוודא שכל כוחותיו נרתמו ונותבו לייעודם בעבודתו הרוחנית במלאכת הקודש בבניין אישיותו.

פְקוּדֵי , בפקודתו של משה כדבר השם נצטוו למנות במספר שמות. כל אחד מישראל בשמו מתפקד. כפי מידתו ודרגתו.
כל ישראל מתכנסין כאיש אחד ואף על פי כן כל אחד כפי מדרגתו – מתוך שמו אמור להפוך למשכן קדוש.
במדרש תנחומא ויקהל א' א "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵּׁם" מובא "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל".
שהרי בצלאל על ידי שקנה שם טוב, זכה שיעשה מלאכת המשכן.
מנין? "טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו" (קהלת ז א).
אמרו לשלמה: "מה טוב שם משמן טוב? "
אמר להם: "בשעה שאדם נולד, אין הכל יודעין מי הוא. נפטר בשם טוב, משפיע מעשים טובים".
ולמה אמר טוב שם משמן טוב? ולא אמר, טוב שם מיין הטוב ומדבש הטוב?
השמן, אתה נותן לתוכו מים, הוא עולה וצף למעלה. אבל שאר משקין אתה נותן לתוכן מים והן בולעין, כך הוא אדם בעל שם טוב.
השֵּׁם הוא הנכס שלנו! כל אדם הוא משכן לשם יתברך.
השם שאדם בונה לעצמו במידותיו ובמעשיו הטובים לעולם יעיד על המשכן שהוא בונה בתוכו עד שיהיה חיבור בין כולם כדי שיווצר המשכן האחד השלם
מגלות לגאולה מעבדות לחירות,
פרשת פקודי חותמת את ספר שמות, שהתחיל ב-"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה. שיעבוד מצרים, יציאת מצרים, חציית הים, מעמד מתן תורה חטא העגל ובנין המשכן.
התהליך שעבר עם ישראל זהו תהליך שכל אחד עובר בחיים – עליות וירידות. רק האמונה מעניקה את הכח לעבור זמנים של חושך וקשיים.
דוקא בתוך ההסתרה נמצא האור – צריך רק להתעורר אליו – להעיר את האור בתוכנו כדי לראות את האור שבתוך ההסתרה.

כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי
מפרקים ומרכיבים, מתפרקים ובונים
משה היה מרכיב ומפרק את המשכן בכל יום
בא ללמד שתכלית העבודה היא להמשיך לבנות גם אחרי שפרקנו במעשינו את כל מה שהשגנו.
גם אם נכשלנו, נפלנו והתפרקנו, אסור להתייאש צריך להמשיך לבנות מחדש.
גם אם נפלנו – קמנו!
כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי (שמואל א' פרק ב' תפילת חנה)
ל-ע-ו-ל-ם אין יאוש, אומר הילקוט שמעוני, מתוך נפילה קימה, מתוך אפלה אורה.

חזק חזק ונתחזק
'ויקהל פקודי' חותמות את ספר שמות.
כל ספר הוא כמו פרק בחיים שמסתיים.
קריאת חזק מעודדת אותנו להתחזק מכל מה שעברנו ולהגיע אל הספר הבא, אל הפרק הבא בספר החיים שלנו, מחוזקים מכל המשברים שעברנו, עם כל הניסיון שצברנו ולהביט קדימה, אל העתיד.
חזק, מאחלים לאדם שמגיע מחוזק מהמצבים הקודמים ויודע להביט קדימה אל הזמנים שיבואו כמוברכים.
שנצא מבורכים ונכנס מחוזקים אל הפרק הבא בסיפור חיינו.
וייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן!

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
שתפו באהבה

אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם