פרשת וַיֵּצֵא דרך השם בסוד האותיות - הצופן לחיים

וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה
סֻלָּם אותיות סמל לנשמה
'מֻצָּב אַרְצָה' – בארציות.
'וְרֹאשׁוֹ' הנשמה היא ראשיתו ועיקרו של האדם
הגוף הוא רק בגד לנשמה היורדת למסע רצוף של טיפוס שלב אחר שלב בהתעלות רוחנית בסולם החיים.

מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ
אנו חיים בעולם העשייה – הכל תלוי במעשים
מַלְאֲכֵי לשון מלאכה עשייה.
כל דיבור ומעשה יוצר מלאך – הדיבורים והמעשים מעלים ומורידים את האדם ואלה מושפע מההורים.

3 שותפים באדם: אביו, אמו והקב"ה
אב+אם = 44 בגימטרייה
44 = דם + א הניצוץ האלוקי שיהיה א-דם.
המדרש מפרש: שני עמודי הסולם מסמלים את אביו ואמו התומכים בו בשני הצדדים, למעלה הקב"ה מעניק לו תכונות ויכולות נוספות בטרם לידתו.

" עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" על מדרגות הסולם. ירצה יטפס מעלה ויגיע לגבהים, ירצה ירד כלפי מטה ויחיה בתחתית הסולם, או יישאר באמצע תקוע בבינוניותו.

סולם הוא גם סולם מוזיקלי המתייחס לסקלה של צלילים, מהצליל הנמוך לצליל הגבוה בשבע דרגות כנגד שבע ספירות תחתונות, כנגד שבעה רקיעים.

"לכל אדם יש ניגון מיוחד משלו" אומר ר' נחמן
ועד שהאדם ינגן את הניגון שלו, הוא אמור לגלות את המנגינה שלו, תהליך הכרוך בעליות וירידות בסולם הצלילים, באוקטבות, במרווחים שהם יוצרים במנגינת החיים.

וַיַּחֲלֹם יעקב
חלום לשון חולם, כמו ניקוד החולם – וׂ' עם נקודה בראשה – נראית כמו ראש בגוף האדם, סוד נקודת האור העליונה להוריד השפע העליון במציאות.

המציאות היא מציאות של חלום, אשליה ודמיון, והנשמה נמצאת במצב תודעתי של שינה כמו בחווית חלום, כל האיברים שותפים בו. החולם חיי את החלום בצורה מוחשית, עד כי נדמה שזו המציאות האמתית.
'אדם' מלשון אדמַה ,דמיון זה טבעו של האדם, לחלום.

"וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ". בעל הטורים מפרש, 'מִשְּׁנָתוֹ' אותיות 'נשמתו'
מצבים מאתגרים בחיים: בזוגיות, ילדים, פרנסה ובריאות קוראים את האדם להתעורר משנתו ולפעול.

אמר ר' משה אבן עזרא "העולם הזה הוא חלום שמתחיל ברגע שאדם נולד ומסתיים עם מותו".

יעקב אבינו ולבן הארמי חלקים בנפש
יעקב אבינו, נקודת האמת שבאדם.
'לבן הארמי' בשיכול אותיות 'נבל הרמאי'
מנסה להראות לבן הגון וטהור.
בזמן שנקודת האמת, נמצאת במקום של רמאות, היא נמצאת תחת שלטון הנפש הבהמית.
ברגע שיעקב, הוא 'אמת', רוצה להאיר את נקודת האור, קם עליו לבן הארמי היצר הרע בתחבולות ותכסיסים.
אך ברגע בו האדם יוצא לדרך ומאיר את נקודת האמת שבתוכו, הוא זוכה לשמירה והגנה של הקב"ה בעולם של שקר.

העולם הזה, עולם של היעלם והסתרה. כל המציאות עלומה ומסתירה בתוכה את התמונה הגדולה.
אנו עדים ל"רמאות" עקרון שחוזר על עצמו ביסוד האומה היהודית כדי להשיג ולקדם מטרות.

יעקב ידע עם מי יש לו עסק, הוא ורחל מסכמים ביניהם סימנים, שמא לבן הנבל זומם מזימה לליל כלולותיהם.
רחל לא מעלה על דעתה את התרחיש הנורא. רגע לפני החופה, מחליפים את הכלה, זו לא היא, זו לאה.
כשרחל הבינה שאין ברירה, במסירות נפש היא נותנת את הסימנים לאחותה, כדי שלא תתבזה בפני יעקב.

כולם מרמים את כולם
אנו עדים לשקרים, מזימות ותככים החוזרים על עצמם:
יעקב רימה את יצחק כדי לקבל את הבכורה
לבן מרמה את יעקב כשהוא נותן לו את לאה
לאה מרמה את יעקב.

לכל דבר יש סיבה גם אם היא נסתרת
לכל מהלך יש השלכה, לכל פעולה יש תוצאה.
מספר המדרש, גורלה של לאה היה להינשא לעשיו, אבל כשיעקב גנב את הבכורה מאחיו, הוא קיבל גם את מה שנועד לו – את לאה! זו עסקת חבילה.

כשיעקב מגלה את המרמה, הוא אומר לה, בת הרמאי. למה רימית אותי?
היא לא נשארת חייבת, ומחזירה לו בשאלה, ואתה לא רימית את אביך כשענית לו "אנוכי עשיו בכורך",
אתה אומר לי, "למה רימיתני?".
לאה מרמה את יעקב בדיוק כמו שיעקב רימה את אביו.
היא לעומתו, אינה מכחישה.
הוא מבין שכל המהלך המכוסה הזה, שייך לגילוי אלוקי כחלק מבנין האומה היהודית בהולדת 6 בנים מתוך 12 השבטים, שבטי ישראל.

ללכת לישון עם מציאות אחת, לקום אל מציאות אחרת
יעקב הולך לישון עם רחל היפה החושנית והנחשקת וקם אל לאה האישה השנואה
כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה… מפני שהיא משקפת ליעקב מציאות שהוא אינו רוצה בה.

פניה המורכבים של המציאות משתקפים בנשואיו של יעקב לשתי אחיות – שתי דמויות – שתי מציאויות – לאה ורחל: הנגלה והנסתר, החיצוני והפנימי
רחל אמנו, "עלמא דאיתגליא", העולם הנגלה, זמן הגילויים. "רחל" ראשי תיבות רצון חי לכל
כוחה בחיצוניות גלויה.
לעומתה לאה, "עלמא דאיתכסיא", העולם המכוסה, הנסתר. "לאה", ראשי תיבות לה' אלוקינו הנסתרות
כוחה בנסתר, כל המהלכים בחייה היו נסתרים.

טבע האדם להעדיף את הגלוי, הידוע והוודאי על חוסר וודאות,
יעקב מגלם את העדפה הזאת באהבתו לרחל, הוא ביקש את הגלוי הוודאי.
המהלך הזה מגלה שינוי תפיסה, עלינו להסכים לקחת קודם את "לאה" המגלמת את הלא נודע הלא גלוי כדי שנוכל לראות את הדבר בוודאות גלויה, לקבל את "רחל" "וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה":

שתי בחינות הופכיות במצבים ובקשרים בחיים
דברים שנראו מבטיחים, 'זהב נוצץ', רעיון מלהיב היום, ביום שאחרי התנפצנו אל מולם, התבררו כתעתוע, קסם שווא, בקשרים עם אנשים, בהשקעה או בעסקים.
הולכים לישון עם מציאות אחת, למחרת קמים אל מציאות אחרת.

כשהקשר מושתת על דברים חיצוניים וגשמיים, התחושה עלולה להתהפך מ נשואה ל-שנואה במיוחד כאשר האישה משנה את צורתה וכבר לא אותה חטובה.
מה שמחזיק את המשך הקשר זה הראייה הפנימית העמוקה מעבר לקליפה החיצונית.

השלמות טמונה ביכולת שלנו לעשות אינטגרציה, לשאת את השתיים: הגלויה והנסתרת, הפנימית והחיצונית, הנשואה והשנואה.

"בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה"
ביטוי הבא לדייק ולהדגיש דברים שיהיו ברורים ומפורשים.
כפי שיעקב ביקש לדייק עם לבן הרמאי, בְּרָחֵל ולמען הסר ספק, הוסיף, בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה כדי שלא יעברו עוד שבע שנים ולבן יביא לו איזו רחל אחרת.

וַיֵּצֵא בחודש כסלו, ימים חזקים לתפילה ולישועה – אין מצב שאין לו מוצא
ואם נחזור להתחלה, סולם יעקב, סמל לעלייה במדרגות התפילה להעלות ולצאת ממצבים קשים –
בזכות יעקב רחל ולאה.

שבת שלום בסימן עליה שתפו באהבה

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי אליזה לנדאו – התבונה דרך השם