וַיִּגַּשׁ דרך השם בסוד האותיות
וַיִּגַּשׁ דרך השם בסוד האותיות
קוד הגישה בחיים
שיעור באמנות הגישה
אלי־זה לנדאו
וַיִּגַּשׁ דרך השם בסוד האותיות
קוד הגישה בחיים
קו דק מפריד בין גישה לשגיאה, בין חיבור או פירוד – ויגש או שגוי
הדרך להשגה תלויה בהגשה ובגישה בסוד ו"ו החיבור
בראש להגיע בחיבור נכון כפי שמופיעה ו"ו החיבור בראש מילה וַיִּגַּשׁ
אחרת החיבור יהפוך לפירוד, בשיכול אותיות, שגוי.
גישה, השגה, הגשה או הנגשה, לעומת התנגשות, התגוששות, כולם מאותו שורש משתלשלים
ממקום רגשי או שכלתני? האם הזמן והמקום מתאים? האם אנחנו היוזמים או המוזמנים?
האם אנחנו עומדים פנים מול פנים או מרוחקים? האם אנחנו לבד או מוקפים באנשים?
גישה מתחילה בתוכנו ומתוכנו
אופן ההגשה תשפיע על ההישגים
אם באים בגישה מקרבת ורצון להדברות אז מגיעים להישגים
אם באים מראש בהשגות והתנגדויות, ספקות והסתייגויות אז מגיעים לידי התגוששות והתנגשויות
יהודה מבין שהכעס נמצא בתוכו, לכן הוא נוקט בגישה מתוך אחריות ולא מתוך האשמה.
הוא מבין שכדי להתחבר ליוסף, עליו להכניע את עצמו קודם. את מקום הכעס שבתוכו.
להוריד ולהנמיך את עצמו כדי שיוסף יבין שהוא בא בגישה השואפת לעלות אליו ולא מעליו.
בבואנו אל האחר, עלינו להתכופף מעט – לשים את עצמנו נמוך ולו במעט מהאדם אל מולו אנו עומדים כדי שנוכל להגיע להשגות.
להנמיך זה לא אומר להקטין. להיות נמוך כמו הים, הוא המקום הנמוך ביותר, בזכות עובדה זו הים הוא גדול.
המפתח טמון בגישה הלוקחת אחריות על המעשים וההשלכות שיהיו להם לא מתוך האשמה.
להגיע אל הנקודה הפנימית הגבוהה של האדם אליו אנו מבקשים לגשת. לגעת ברצון שלו.
לראות אותו פנים מול פנים, להרגיש אותו ולקלוט מאיזו גישה הוא מגיע כדי שנוכל להתחבר אליו.
"כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם" (משלי)
הפנים הם המראה החיצונית למה שמתרחש בתוכנו פנימה.
האור המוקרן מתוכנו החוצה מושך את אותו אור. דומה מושך דומה, חיוך מושך חיוך. אור מחזיר אור.
כזה הוא הקשר בין הלבבות כך לב האדם אל לב חברו.
שים את עצמך במקומו של האחר כדי שיהיה שינוי מהותי בגישה.
אדם המביט אל אגם מים, בבואתו משתקפת אליו חזרה מתוך המים.
לשם כך עליו להתכופף מעט כדי לראות את פניו ממש. כך עלינו לנקוט בגישה דומה
יהודה לשון הד, הודאה והודיה, מודה ומתוודה, דבריו מהדהדים ונכנסים אל הלב.
סוד הפיוס
יוֹסֵף אותיות פיוס – למרות ועל אף כל הגלגולים והייסורים שעברו על יוֹסֵף בגין אחיו, הוא נשאר מפויס – הוא אינו מאשים או מטיח בהם האשמות. הוא נמצא במדרגה גבוהה ביותר של אמונה, שהעולם מונהג בהנהגה עליונה נסתרת, הנהגת הייחוד, שעל־פיה ה' מסובב את כל המהלכים שבעולם לטובה. הוא יודע שמן השמים אין רוצים להרע לו או לאף אחד. וכאשר פוגע בו אדם, הוא יודע שלא אותו אדם עשה לו זאת, אלא ההשגחה העליונה זימנה לו את אותו אדם כשליח להוציא לפועל את תענית הבריאה. על כן הוא אומר להם, אתם רק שליחים של הקב"ה למשימה – לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים – לכן הוא מבקש מהם וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי…
כל החיים הכינו את יוסף לרגע הגדול למלא את ייעודו במשימה היהודית.
כל ירידה לבור העלתה אותו לעמדת בכירה יותר
כדי שבסופו של דבר יעלה את אחיו ויציל אותם משנות הרעב.
כל האירועים והמשברים הכינו אותו למטרה שימלא את ייעודו בייעוד העם היהודי
יוֹסֵף הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ
הַמַּשְׁבִּיר הוא מזון הנקרא בשם "שבר" –שובר את הרעב ומביא לסיומו "שוברים צום"
יוסף הופקד על חלוקת השבר בעת הרעב הקשה במצרים.
כל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ, עָלַי עָבָרוּ.
משבר הוא פתח הרחם הנשבר בזמן הלידה
משבר הוא גם גל הנשבר בים – תנועה טבעית של שבירה המגיעה אחרי עליה ומובילה לירידה – זוהי פעימת החיים
ככל שהגל נשבר חזק יותר כך הוא מתמשך ומושך רחוק יותר
כך כל משבר נועד כדי שנוכל לגלות את ערכו האמיתי של ה-אני, את תפקידם של דמויות ומצבים בחיינו.
ירידה היא מצב זמני של התכנסות לצורך התרחבות, ירידה לצורך עליה, עזיבה לצורך שיבה.
'גל' מתחיל את המילה 'גלות' ואת המילה 'גלוי'
מי יתן ונשכיל לראות משברים בגישה בונה
להיות באמונה שהכל מדוייק והכל לטובה.
בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים
"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם
רוצה לקבל מדי שבוע לווצאפ שלך
את הצופן בפרשה דרך השם בסוד האותיות
ההרשמה מכאן!

תגובות
אין עדיין תגובות