וַיַּקְהֵל דרך השם בסוד האותיות

ויקהל דרך השם בסוד האותיות

וַיַּקְהֵל דרך השם בסוד האותיות

וַיַּקְהֵל דרך השם בסוד האותיות

אמנות עיצוב החיים

אתה הוא בצלאל האדריכל והמעצב של חייך

אלי־זה לנדאו

וַיַּקְהֵל דרך השם בסוד האותיות – הצופן לחיים

משה מכנס אֶת כָּל עֲדַת אותיות דעת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל להתאחד למטרה משותפת – שבת ומלאכת בניין המשכן
כל אדם הוא מלך ומנהיג, לכל אחד יש את הממלכה שלו האחד נשיא, אחר מנכ"ל, מנהל, מורה, פקידה גם לאדם הכי פשוט יש את ביתו למלוך בו וגופו למלוך ולהנהיג אותו.

מלאכת בניית המשכן מתחילה במחשבה – בדעת
בתוך כל אחד שוכן משכן. האדם עצמו אינו יכול לעשות את כל מלאכת המשכן לבדו, לשם כך נחוצים בעלי מלאכה רבים שיהיו שותפים. כולנו קשורים זה בזה בקשר הדדי ובשותפות מלאה. כל אחד מביא ותורם את חלקו וכישוריו וקשריו במלאכת בניין המשכן של חברו – אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ.

המילה מְלָאכָה חוזרת על עצמה בכמה וכמה צורות והטיות במלאכת בניין המשכן.
מְלָאכָה יש בה תהליך התפתחותי במחשבה תחילה להבדיל מעבודה, שהיא קבועה ומשמרת את הקיים, עבודה מתארת את המקום בו האדם עושה את מלאכתו.
וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה
מְלָאכָה אותיות ה' מילאך – ה' מילא את בצלאל בכל מה שנחוץ לו כדי למלא את תפקידו כאדריכל בונה המשכן.

​​על בצלאל נאמר שהיה יודע ​לצרף אותיות ​​שנבראו בהן שמים וארץ.
מלאכת הבנייה נעשית ב-צל האל – לגלות את הגנוז בתוך הגלוי
בְּחָכְמָה – בכח מה'
בִּתְבוּנָה – להבין דבר מתוך דבר
וּבְדַעַת – דעת עליון ודעת תחתון, לדעת לחבר בין חכמה לתבונה ולהמשיך לקשר ולגשר בין הידיעה הפנימית העמוקה לעולם הרגש והמעשה. כפי שאדם ידע את חוה, הוא התחבר איתה.
בשם בְּצַלְאֵל רואים את עקרון מלאכת ההתעלות הרוחנית ב-צל אל כפי שמופיע במזמור שיר למעלות ה' צילך
בתורת הסוד המושג 'צל' עוסק בחלק המוצל הלא מואר, הלא מודע של הנפש.
מלאכת בניין המשכן האמיתית היא מלאכת התפתחות אישית דרך הצל, שם טמון וחבוי הכח האמיתי שלנו – כפי שראינו אֹהֶל מוֹעֵד אותיות הלא מודע אֹהֶל מסמל ארעיות זמנית ומפרש בעל הסולם, מוֹעֵד הוא זמן והוא גם נופל.
בתת מודע חבויים כל תבניות הזיכרונות שלנו אשר מפעילים אותנו בצורה לא מודעת מתוך ערפל המסתיר את התכלית האמתית העמוקה השזורה במארג החיים באופן גלוי, אלא רק דרך הצל שלהם המשתקף בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד דרך דמויות, אירועים ומצבים ברקמה החיים, להביא למודע את מה שחבוי ב'לא מודע'. כפי שהמראה, מראה, משקפת ומחזירה לנו השתקפויות של עצמנו דרך אנשים ומצבים בחיים . אנשים בחיינו מהווים כמראה להתנהלות שלנו. הם משקפים את מה שאיננו מודעים לו. דרכם נוכל לגלות את מה שמוסתר וחבוי בתוכנו.

להיות מודע למה אני מוּעד ובמה אני מוֹעד.

יש דברים לא נדע לא נבין למה ומדוע. כל הסוד הוא בשינוי נקודת המבט,
אנחנו חיים בעולם בו הכל ארעי, אך מתנהלים כאילו נשאר כאן לנצח נצחים. שוכחים את התכלית האמתית ונופלים במרדף אחרי הבלי העולם. אנשים אירועים ומצבים באים לעזור לנו לעשות את מלאכת בניין המשכן הפרטי שלנו בעולם הזה שהכל בו זמני. להיות בתודעה נוכחת שלכל דבר יש תכלית לטובתנו העליונה.

דמויות, מפגשים ואנשים הם רק 'לבושים' חיצוניים. אנחנו אחראים על צורת ההתייחסות שלנו אליהם אך לא עליהם או על צורת ההתייחסות שלהם אלינו ולמצב.

הבעש"ט אומר, על ידי המחשבה והכוונה אנו יוצרים את משכן למעלה. צריך לשאוף, שהמחשבה והמעשה ישתוו. "סוף מעשה במחשבה תחילה".
המשכן שיקום יביא לידי ביטוי גשמי את הקול הפנימי האותנטי ביותר שלנו, מלאכת מחשבת אלוקית הנעשית מתוך אהבה.

המשכן והשבת הם השורש הרוחני המאחד את ישראל.
באו להקהיל, לאחד, לכנס, לחבר ולהתחזק בכל רמה: בפרט ובכלל, מבפנים ומבחוץ.
הגדולה של עם ישראל היא באחדות.
אפשר לראות את זה לאורך ההיסטוריה, כשאנחנו במצבים קשים, הפעולה הראשונה זה להיקהל ולעמוד על נפשנו – כולם מיד מתאחדים.
אסתר אמרה, "לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים" ההיקהלות והכינוס מעניקות כח ומחזקות

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה –שבת היא מקור הברכה
ניקוד המילה תֵּעָשֶׂה בלשון עתיד.
אומר רבי נתן, "ע"י השבת זוכין שהמלאכה תיעשה מאליה"
כי עיקר הקיום של ששת ימי המעשה נעשים על ידי השבת
ועיקר קיום השבת זה לשבת ולקדש אותה במנוחה – כי היא היא מקור הברכה והשלום.
אז תיעשה המלאכה מעצמה כפי רצון האל. אנחנו עושים רק את הגימור של המעשה.

המפתח לשלום מוצפן בשבת מתוך סופי תיבות לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.

אש, בתורת הסוד מדברת על אש הנפש הפנימית, אש הכעס, המחלוקת והחימה.
לא תבערו אש בכל רמה, גשמית, פיזית, אנרגטית רוחנית.
העולם נברא ב-4 יסודות: אש, רוח מים ואדמה. אולם האש נבדלת משאר היסודות בטבע בכל הנוגע לאדם. אדם אינו יכול ליצור אדמה, רוח, או מים, הוא גם אינו יכול לשלוט בהם. לעומת זאת, האש, היא היסוד היחידי בטבע שהאדם יכול ליצור אותה ואף לשלוט בה– ללבות אותה או לכבות אותה לחמם איתה או להדליק.

כשם שהאש מפרקת את החומר ומפרידה אותו לחלקיו, כך אש הכעס והמחלוקת מפרידה בין אנשים ובין חלקי ה-אני.
לאש יש נטיה להתלקח בכל הרמות במקביל.
הציווי לא להדליק אש בשבת, מהווה תזכורת עבורנו לשלוט באש הנפש הפנימית,
להשגיח שלא לבער אותה בשבת כדי שיהיה שלום בבית, בביתנו הפנימי, בעולם ובכל העולמות – שיהיה שלום בשבת.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
שתפו באהבה
אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם

רוצה לקבל מדי שבוע לווצאפ שלך
את הצופן בפרשה דרך השם בסוד האותיות
ההרשמה מכאן!

רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה מדי שבוע לתיבת המייל.
מלאו פרטים כאן בתיבה והיא תשלח אליכם באהבה.

[[ טופס מוטמע]]



לומדים בחברותא פַּרַשָה ופִשְרָה כל שבוע
בחכמת הסוד של הקבלה וחכמת האותיות
רוצה להצטרף?
כל הפרטים כאן

תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי