איכה בתשעה באב
מגילת איכה בתשעה באב בסוד האותיות
"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה"
הנביא ירמיהו מקונן על חורבן בית המקדש.
"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה", ראשי תיבות "איבה רעה" – הסיבה שהביאה לחורבן בית המקדש. "כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס" ראשי תיבות למפרע מהסוף להתחלה – "לה בשברך", מפרש הזהר הקדוש, צירוף בין ראשי תיבות שני חלקי הפסוק מתקבל "איבה רעה – לה בשברך".
אֵיכָה בוכים בעליונים על איבה שיש בתחתונים.
זאת ועוד, האותיות מתחלפות ביניהן בצפנים שונים. צופן אי"ק בכ"ר מגלה שאותיות בי"ת כ"ף רי"ש מתחלפות ביניהן. האות כ"ף שבמילה אֵיכָה מתחלפת עם אות בי"ת (בקוד בכ"ר) אז מתגלה איבה.
אַיֶּכָּה - איה כה? במגילת אֵיכָה
"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד…" פותח הנביא ירמיהו את מגילת אֵיכָה
אֵיכָה בשינוי ניקוד "אַיֶּכָּה?" שנאמר לאדם הראשון, ביום בו נברא, חטא וגורש מגַּן עֵדֶן.
מהו אותו גַּן עֵדֶן?
מפרשים חכמי הסוד, "גַּן עֵדֶן" הוא תענוג הנשמה בהשגת האלוקות, באחדות עליונה מעבר לממד החומר והזמן .
גירוש גַּן עֵדֶן בעטיו של חטא אדם הראשון גרם לפירוד וניתוק ממקור הכח המחייה ולפירוד בין הקב"ה המכונה בשם "דוֹדִי" לשכינה, בת זוגו של הקב"ה המכונה בשם "כה"
תכלית הבריאה היא השראת השכינה בעולם. אך היא מסתתרת בתוך המציאות והשראתה בעולם תלויה במעשי האדם. מעשיהם יכולים להביא לייחוד או פירוד בין השכינה לקב"ה.
כשישראל נמצאים באהבה ובאחדות שלמה, הם מביאים לייחוד בין הקב"ה לשכינה. כשהם חוטאים בפירוד ושנאת אחים, הם גורמים לפירוד בין השכינה לקב"ה, שבעצם מביא לצמצום השפע בעולם ואז גזרות קשות באות לעולם.
אַיֶּה-כָּה? היכן נעלמה השכינה
אַיֶּכָּה אותיות אַיֶּה-כָּה? היכן נעלמה השכינה.
כָּ"ה = 25 בגימטרייה.
המילה העשרים וחמש בספירת המילים מִבְּרֵאשִׁית, היא אוֹר, עליו נאמר "הָאוֹר כִּי טוֹב".
אַיֶּה–כָּה – אַיֶּה אוֹר השכינה שהאיר בִּבְרֵאשִׁית שבעטיו של החטא נגנזו אם גורש מגן עדן.
"אַיֶּכָּה?" מקונן ה' בכאב אַיֶּה? אֵי – אימתי? היכן היית? היכן המקום המוסרי? איפה האחריות שלך שאתה מגלגל אחריות על האישה שאיתך.
היום, כמו אז… אנחנו לא לוקחים אחריות. מגלגלים אחריות מאחד לשני, מוציאים מפרופורציות את הרע ומגדילים אותו, במקום לראות את הטוב.
"אֵיכָה ישבה בדד…" הכוונה לשכינה!
מקום השראת השכינה הוא בבית המקדש.
חורבן בית המקדש התחיל בחטא המרגלים, בבכייה לחינם. "אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו הלילה ליל תשעה באב היה, אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם בכיתם בכיה של חנם – ואני אקבע לכם בכיה לדורות" (מסכת סנהדרין).
כאשר מוציאים מפרופורציות ומגזימים בממדי הרע, אז באים לידי בכי והבכי ממשיך ומעצים את הרע.
מגילת איכה כתובה על פי סדר אותיות אל"ף בי"ת
המגילה כתובה בסדר אותיות אל"ף בי"ת, אולם בפרקים ב' ד' מתחלפות אותיות עי"ן-פ"ה – למה זה?.
מפורש במדרש (סנהדרין קד, א), הקדימו אות פ"ה לאות עי"ן, לפי שהקדימו לומר בפיהם מה שלא ראו בעיניהם, כפי שהיה בחטא המרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם.
בית המקדש הוא בלב
יש קשר בין הלב לעיניים
הלב חומד והעין רואה – וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם.
כשהלב חשוך, העיניים חשוכות מלראות את הָאוֹר כִּי טוֹב, אז באים לידי בכי.
הבכי מעצים את הרע, הוא מביא לשנאת אחים, שנאת חינם, פילוג בעם, בתים נחרבים…
והכל נובע מראייה חשוכה של לב חשוך בדד.
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד - השכינה
השכינה גורשה אל מחוץ להיכל ה', מאז אנו בגלות.
מסופר במדרש, שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה; נכנסה רחל, אמרה לפניו: "רבונו של עולם, רחמי מי מרובים, רחמיך או רחמי בשר ודם? ה', רחמיך מרובים. והלא אני – הכניסו צרתי לתוך ביתי, שכל עבודה שעבד יעקב את אבא לא עבד אלא בשבילי. וכשבאתי ליכנס לחופה הכניסו אחותי; לא דיי ששתקתי , אלא שמסרתי לה סימניי שלא תתבזה; אף אתה שכתוב בך רחום וחנון ארך אפיים, היה עליך לעבור על עוונותיהם, אם הכניסו בניי צרתך לביתך, שתוק להם!"
אמר לה: "יפה לִמדת סניגוריא! יש שכר לפעולתך – לצדקתך, שמסרת סימנייך לאחותך.
וכל מה שאמר לה הקב"ה לא קבלה תנחומים. זה שנאמר" קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל־בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ (ירמיהו לא יד)
"רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ" ראשי תיבות מערב כי שכינה במערב.
השכינה בכותל המערבי, בוכה ומיללת על צרת בניה ישראל שהם מפוזרים (רבי נחמן)
בית המקדש מכונה 'בית הבחירה' בידינו הבחירה להתעורר, להתאחד ולאחד בין כל העולמות.
אַיֶּכָּה? - קריאה אישית לאהבת חינם
אַיֶּכָּה?
זוהי קריאה אישית לכל אחד ואחת. לקחת אחריות על הכלל, ולא לדאוג רק לקבלת שכר פרטי שלי. איך? על ידי חסדים מעשים טובים – ואהבת לרעך כמוך – כי אני ה' – אחד! להיות אחד עם כל אחד ואחד.
כך נביא לייחוד בין קב"ה – דוֹדִי ל-כֹּה השכינה הקדושה, במחשבה דיבור ומעשה – באהבת חינם.
'חינם' הפירוש הוא ללא תמורה, ואפשר גם לקרוא חינם זה 'החן שלהם'.
בכל אחד ובכל מצב טמון חן מיוחד שאיתו ירדה הנשמה לעולם.
אנחנו נדרשים לאהבת חינם, למצוא את החן המיוחד שיש בכל נשמה, מבלי לצפות לקבל תמורה או רווח אישי, אלא פשוט לגלות אותו ולהעלות אותו לאור – זאת גאולה!
שנזכה לגאולה שלמה בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.