ראש חודש אב - במעגל השנה
ראש חודש אב במעגל הזמן
ראש חודש אב בסוד אותיות א"ב א-מונה ב-טחון
חודש אב בסוד אמונה בטחון
אב – אל"ף בי"ת
אל"ף – אמונה
בי"ת – בטחון
ראש חודש אב עומד בלב שלושה שבועות של ימי בין המצרים מיום י"ז בתמוז ל-ט' באב. ימי פורענות, הגבלה וצמצום שהשיגו את ישראל. בזמנים קשים אנחנו נדרשים למבחן האמונה והבטחון ב-ה'.
כל הפורענויות והצרות מגיעות מגאווה וצרות עין.
'צרות' ביחיד זה 'צרה' זה היפך של 'רחבה'.
'צרות העין' היא נקודת מבט מוגבלת, צרה ומגבילה את הדעת.
מקור הצרה והצרוֹת נעוץ בראיית מציאות צרה – 'צר' הוא 'אויב' -האויב הפנימי מבית, המגדיל כל צרה לצרורה.
חודש אב מושפע מכוכב חמה (שמש) יסוד האש
כל יסוד פועל בחומר, ברוח ובנפש.
יסוד האש במציאות הגשמית, שורף את החומר. האש מתפשטת ומכלה כל דבר ללא אבחנה בין קוצים לפרחים, גורמת להרס וחורבן.
אש במציאות הרוחנית מגלמת תכונות בנפש: אהבה, תשוקה, התלהבות נדיבות ונתינה; לעומת זאת, שנאה, כעס, חימה, גאוה ואגו אֵנוכי.
יסוד האש הוא היחידי שניתן לאדם לעשות בה כרצונו ללבותה או לכבותה.
הנשמה מגלמת את יסוד האש הפנימית.
השאלה לאיזו אש אנחנו מתחברים
לאש התמיד – אש הנשמה הפנימית
או לאש התדמית החיצונית. איך לדעתי ולדעת הקהל דברים צריכים להיראות.
כשלהט האש החיצונית שולטת, היא מלבה את החימה בלחימה על הדעת 'לדעתי' מנתקת בין אחים ואנשים ומפלגת את העם.
מלחמה והלחמה באותו שורש נעוצים.
מלחמה נובעת מפירוד פנימי.
הלחמה מגיעה מתוך השלמה בין חלקים בתוכי.
'חינם' היא מילת המפתח, חינם ברבים זה החן שלהם.
עין טובה, לראות את החן הפנימי המסתתר בתוך כל אחד ואחת, בכל מצב ומקום.
חודש אב במזל אריה
שם מזל החודש אריה בשיכול אותיות זה יראה – ראיה.
אריה בשיכול אותיות יראה שהיא 'ספירת גבורה' בעץ החיים. הספירה החמישית מבין עשר הספירות.
אריה [=216] כמניין המילה 'גבורה' המביעה דינים.
החודש קורא לנו להיות בהקשבה וביראת כבוד לדבריו של האחר – ללמוד מנהיגות אמיתית – זו מתחילה מבפנים, ללמוד להנהיג קודם כל את עצמנו ולא לנסות לכפות את ההנהגה שלנו על האחר או ולשפוט זה טוב, זה רע, זה 'טהור' וזה 'טמא'.
אריה מלך החיות, בני מזל אריה מייצגים הוד והדר ומקרינים אנרגיה של מלכותיות ואצילות המולכים בממלכתם.
בפן המעכב, האריה רודף כבוד מבקש שליטה נמצא בכל אחד ואחד מאיתנו.
צער, אסונות, צרות, עיכובים ומגבלות הגיעו לשיאם ב-ט' באב בעקבות שנאה.
מתוך הצרה עצמה מגיעה הישועה – "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ".
האות ט' בראה את מזל אריה בחודש אב
"המליך אות ט' בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם אריה בעולם ואב בשנה". (ספר יצירה)
חודש אב שייך לשבט שמעון מלשון שמיעה.
החוש בנפש הוא השמיעה. שמיעה גם תכונה – היכולת לשמוע ולהקשיב –שַׁמיעה מלשון משמעות להאזין למה שאינו נשמע – לשמוע את מה שלא נאמר, להקשיב לנוכחות הפשוטה מאחורי הדברים בין ומעבר למילים, מעבר לקולות של עצמך ושל האחר.
נראה שאמנות ההקשבה גדולה מהדיבור. היא מצריכה קבלה בנוכחות מלאה כדי לאפשר למילים לחדור עמוק פנימה.
בקריאת 'שמע' נוהגים לכסות את העיניים, לחדד את הקול הפנימי לשמיעה ולהקשבה!
מה שחשוב באמת, סמוי מן העין ומרגיש בלב.
השמיעה מהדהדת לעד
מסופר על רב שהגיע למנזרים אחר השואה כדי להשיב את הילדים היהודים אל חיק היהדות.
שאלו אותו, איך תדע מי מהילדים יהודי ומי לא? הוא ענה תנו לי רק דקה עם הילדים ומיד תדעו גם אתם מי הוא יהודי.
הוא נעמד על המיטה וקרא בקול "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד".
מסופר שמכל האולם התחילו לרוץ אליו ילדים ולקרוא: אמא, אמא!
הסיפור משקף לנו עד כמה השמיעה מהדהדת לעד.
שמיעה אינה כראייה, ראייה אינה כידיעה, ידיעה אינה כפעולה.
רק מתוך שמיעה מחלחלים עומקם של דברים.
צורתה וסיפורה של האות ט'
"המליך אות ט' בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם אריה בעולם ואב בשנה". (ספר יצירה)
צורת האות ט' מחוברת בתחתונים ומפורדת בעליונים. מקבל שפע מלמעלה על מנת להמשיך אותו לאחרים אחרת השפע נעשה מעופש ופגום.
סיפורה – נשמעת כמו טיט, כחומר ביד היוצר.
האות מגלמת את חוק שימור האנרגיה בעולם החומר, תהליכי התמרה בתוך החומר. תמורה היא החלפת דבר בדבר. תמורה היא גם ערך מרומם.
התמרה היא טרנספורמציה – מהפך של 180 מעלות – ממלחמה לאהבה
ממחלה לחמלה– על מנת שנוליד מתוכנו צמיחה חדשה, כמו זרע שנקבר ונרקב לפני שיצמח
האות ט' מייצגת את הטבע – יש בה טומאה ויש בה טהרה – שני כוחות הפועלים בבריאה ובאדם – זה וזה נוטלים חלק, לשניהם יש מקום בחיינו אך לכל אחד יש את הזמן הטבעי במחזור הזמן. זמן להתקרב וזמן להתרחק. שניהם אינם יכולים לדור בכפיפה אחת בו בזמן. רק דבר אחד עומד בכל מצב זאת אהבה היא שמחייה את הבריאה כולה. כשהולכים עם האהבה, עם הזרימה הטבעית של הבריאה, אז אפשר לנצח כל מצב.
גימטריה ט' [=9] תשע – מלשון תשועה. תשע נוגע בלידה ומוות.
בחודש אב ניתנת הזדמנות מיוחדת לשינוי מהותי וטרנספורמציה בתפיסת המציאות הצרה ולצאת מן המיצר הצר של תודעה מוגבלת לאני הפרטי אל תודעת כלל ישראל אז מגיעה הישועה.
חודש אב - אבא
ספירת חכמה מכונה בשם 'אבא'. היא מקור החיים.
חכמה – "כח-מה'" חכמה גימטריה גלם [=73] נקודה גלמית שממנה כל האפשרויות נפתחות.
בחודש זה מתגלה עוצמתה של חכמת האב. ח[כ]מה אותיות חמה, שמש במלוא תפארתה בחודש זה של השנה.
חמה היא יסוד האש, שורש של מידת הכעס והחמה. האש שורפת כל חלקה ללא אבחנה בין קוצים לפרחים ולכן עלינו להישמר שלא לשרוף או להישרף באש של עצמנו.
אדם הפועל בתודעת "ביטול", מודע במלוא ההכרה שכל ההוויה נובעת מהבורא יתברך ולא קשורה לדמויות אלא למהלכים שאותן דמויות מגלמות במציאות אז נוכל לקבל את המציאות מתוך אמונה ובטחון וללא שום תחושת יישות.
אב ראשי תיבות א'מונה ב'טחון. איש ישראלי חייב לחיות בצל האמונה. אמונה בלבד איננה מספיקה, צריך לשיהיה גם בבטחון בה'.
אב חכמה ראייה
פנימיות ספירת חכמה נקראת ראייה. בכח הראיה תופס האדם את עצם הדבר.
ההתפעלות אצל הרואה מתבטאת בביטול פנימי ועצמי שנוגע לו בפנימיות ממש, מכיון שהוא קרוב לדבר שרואה, הוא תופס את כל הפרטים.
חכמה [=73] כמניין המילה גלם, ממחישה מצב גלמי, ראשית ההתחלות ממנה מתפתח רעיון.
ספירת חכמה מגלמת תכונה בנפש שנקראת 'ביטול'. 'ביטול'' גמור לאור הבורא ללא שום הרגשת מציאות יש.
המושג "ביטול" אין הכוונה "לבטל את עצמך", אלא להיפך, לבטל את מה שמרחיק אותך מעצמך האמיתי.
כמו הנשמה, משכנה במח האדם, ואף על פי כן, אין האדם משיג מהות הנשמה איך ומה היא, על אף שהיא שורה בו ואינו משיג רק הארה ממנו[1]. כביטול זיו השמש כשהוא תוך כדור השמש.
[1] אור התורה חיי שרה עמד' 422
בניין וחורבן בית המקדש בלב
בית המקדש הוא המקום שמחבר בין עולמות: בין עליונים לתחתונים, בין רוח לחומר, בין האינסוף למציאות הסופית הגשמית.
"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא, א, הלכה א)
הצער והאבל הוא לא על חורבן האבנים של בית המקדש שנחרב
בית המקדש הוא נקודה בלב "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
הצער והאבל על שאין לנו זכות לראות בבניינו משום הפירוד והריחוק בתוכנו, על כל מה שאיננו עושים כדי להביאו.
זכות מלשון זיכוך המידות להגיע למקום זך של קדושת הלב.
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה (תענית ל')
זוכה בהווה ולא בעתיד עצם האבלות מזככת.
כל עוד אנחנו זוכרים את חורבן בית המקדש, סימן שאותה נקודה בלב חיה וקיימת בתוכנו ומחכה שנתעורר.
בית המקדש נחרב על שנאת חינם שהביאה לפירוד בעם.
מנחם אב
"משנכנס אב ממעטין בשמחה".
"ממעטים" נאמר, לא נאמר מבטלים אותה לגמרי.
ממעטים שמחה סתמית, אך לא ממעטים בשמחת האמונה והבטחון בה'.
מנחם אב –"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶ'ם".
חודש אב נקרא 'מנחם אב', בו עתידים ישראל לראות נחמה על כל החורבנות. מנחם על שם הנחמה שמצפים לה בעקבות כל הפורענויות שחלו בו.
אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ (קינה לתשעה באב)
מפרש קדושת הלוי, ייסוריה של ציון הם כצערה של "אישה בציריה" שהם חבלי לידה – בהם הצער מהול בשמחה.
רמז לכך נמצא במגילת 'איכה' אותה קוראים בתשעה באב. כל הקינות כתובות בה על פי סדר כרונולוגי של האלף בית – לכשתהיה הגאולה תהיה נחמה על ה-א'ב' -על אב.
ועד אז יש לנו את אל"ף בי"ת א-מונה ב-טחון לעמוד איתנים מול מצבים באב-אהבת חינם – אמן ואמן.
שם ה.ו.י.ה בחודש אב המפתח לפתיחת שערים
בכל חודש יש השפעה של צירוף שם י.ה.ו.ה המפתח לפתיחת כל השערים
צירוף שם חודש אב נובע מראשי תיבות "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם" (דברים)
ה-ו-י-ה מכיל בתוכו: היה הווה ויהיה,
שנזכה להתעלות מעל מגבלות הזמן והמקום לאחד!
א' באב יום פטירתו של אהרון הכהן שהיה רודף שלום.
מי יתן וזכותו תגן עלינו לשלום ואהבה כאחד.נבוא בפשטות ותמימות, ללא שום התחכמות, אלא מתוך אמונה ובטחון בה' – אמונה שלמה בטוב ומטיב, אב הרחמים.